מדוע חותנו של משה, יתרו, חייב להיות גוי?

בס"ד

שמות י"ח:א'

מי היה יתרו?

יתרו, חותנו של משה, הוא דמות מרתקת במסורת המקראית. הוא מוצג ככוהן מדיין (שמות ב':ט"ז), אך הרקע שלו מורכב הרבה יותר ממה שמרמז כותרת זו. לפי סוטה יא א:יב, יתרו היה אחד משלושת יועציו של פרעה, יחד עם איוב ובלעם. כאשר העם היהודי החל לגדול באופן משמעותי במצרים, פרעה חיפש דרכים לדכא אותם. יועציו הציעו להטביע את הנערים היהודים, בהנחה שאלוהים לא יעניש אותם, שכן הוא נשבע שלא יביא עוד מבול עולמי לעולם (ישעיהו נד:טמה שהם לא הבינו הוא שאלוהים עדיין יכול להכות עם אחד מבלי להשמיד את העולם כולו.

יתרו התנגד לתוכנית זו. במקום להצטרף לרשע, הוא בחר לעזוב את מצרים. מדרש שמות רבה (1:9) מספר לנו שהוא נמלט ממצרים. וכך הגיע למדיין, שם הפך לכהן. 

יתרו לא היה סתם כהן - לפי רש"י שמות י"ח:י"א, הוא התנסה בכל צורה של עבודת אלילים הידועה בעולם. הוא החזיק בידע מלא על כל האלילים ולא השאיר אף אליל ללא עבודתו במרדף אחר הבנה רוחנית. בסופו של דבר, חקירה ממצה זו הובילה אותו להבנה העמוקה שאלוהי ישראל הוא האל האמיתי היחיד. מסעו משקף אומץ מוסרי יוצא דופן וכמיהה פנימית עמוקה לאמת.

שינוי זה בא לידי ביטוי בדבריו של מכילתא דרבי ישמעאל, אשר מגיב על הצהרתו של יתרו:

“"עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל יְהוָה מִכָּל הָאֱלֹהִים" (שמות י"ח, י"א) —
עד לאותו רגע, יתרו לא הכיר בו. אך כעת, כשראה את מעשיו של אלוהים, הוא קרא:
“"ה' גדול!"”
הם אמרו: בראשית, אף עבד לא הצליח להימלט ממצרים, כי הארץ הייתה חסומה לחלוטין.
ועכשיו, הוא הוציא שש מאות אלף איש!

ההכרה של יתרו לא הייתה רק שינוי פילוסופי - היא הייתה שיאו של מסע רוחני אישי וטרנספורמטיבי. מכהן גדול לשעבר של עבודת אלילים, הוא הפך למאמין אדוק באלוהי ישראל האחד, והכיר בכוחו ובאמתו שאין שני להם.

לפעמים יש בלבול לגבי שמו של חותנו של משה, וזאת משום שליתרו היו מספר שמות.

שמו המקורי היה ג'טר, אך בגלל מעשיו הטובים, העניק לו ה' קטע בתורה שבאמצעותו יוכל להבדיל את עצמו, כפי שכתוב ב שמות יח:כ"א: “"וְהָיָה לִנְהִיג עַם."” כתוצאה מכך, נוספה אות לשמו, והוא נודע בשם יתרו (יתרו).

דפוס זה של שינוי שם מופיע גם אצל דמויות גדולות אחרות בתורה. אברם הפך אַבְרָהָם, ו שריי הפך שרה, כל אחד מקבל מכתב חדש כהוקרה על צדקתו והתעלותו הרוחנית.

יתרו מכונה גם במספר שמות נוספים בטקסטים שונים—חובב, רעואל, פוטיאל, קניט, ו הבר—כל אחד משקף היבט שונה של אופיו או מסעו הרוחני (מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי ו מדרש תנחומא, יתרו ד').

מדוע בא יתרו אל משה?

ביקורו של יתרו במחנה ישראל היה יותר מביקור משפחתי בלבד. מספר מקורות קלאסיים, כולל מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי, מכילתא דרבי ישמעאל, ושמות י"ח:1, מספקים מניעים חשובים למסעו:

1. יתרו שמע על מלחמת עמלק:
   יתרו התרגש עמוקות מהקרב בין ישראל לעמלק. הוא ראה שהניצחון לא היה רק נס מאת ה', כמו המכות או קריעת ים סוף, אלא שההצלחה תלויה באמונת העם. כל עוד משה הרים את ידיו לשמיים והעם כיוון את ביטחונו באלוהים, ישראל ניצח. יחסי הגומלין בין אמונה אנושית לסיוע אלוהי הרשים עמוקות את יתרו.
2. ההתגלות בסיני:
   יתרו שמע גם על מתנת התורה הקרבה לישראל. מתן התורה לישראל היה אירוע משמעותי ומשנה עולם, שאף שאר העמים שמו לב אליו. על פי המסורת, גילוי זה גרם לתסיסה רבה בקרב העמים, שחששו שה' ישמיד את העולם שוב - לא במים, כמו במבול, אלא באש. התייעצו עם הנביא בלעם משום שהעמים חשבו שתופעות קוסמיות עוצמתיות אלו עשויות להיות סימן לעונש קרב ובא. הם שאלו אותו אם אלוהים מתכנן להשמיד את העולם שוב. בלעם הרגיע אותם ואמר: "לא, לא יביא מבול מים ולא אש. הוא יתן את התורה לעמו, וגמול יבוא ליראיו". כאשר שמעו זאת העמים, הם חזרו לארצותיהם מעודדים. רבי אלעזר המודעי מוסיף שביום מתן התורה, כל מלכי העולם רעדו בארמונותיהם. ניתן להסיק זאת מתהילים כט, ט: "ובביתו כולם אמרו כבוד". העולם הבין שזה לא היה רגע של חורבן אלא של התגלות נעלה - נקודת מפנה בהיסטוריה שבה ישראל קיבל את התורה כברכה אלוהית ולא כעונש.
3. ייעוץ למנהיג:
   כאשר יתרו ראה כיצד משה עסוק יומם ולילה במשפט העם, הוא הבין שזה לא בר קיימא. הוא יעץ למשה להקים מערכת מנהיגות מבוזרת עם קצינים על אלפים, מאות, חמישים ועשרות (שמות יח, יג-כו). עצתו לא רק התקבלה, אלא גם הפכה לעגומה לצמיתות בתורה - הכרה בחוכמתו.

ההכרה של יתרו באלוהים מודגמת בבירור ב זבחים קי"ז א, שם הוא זוכה לשבחים על ההכרה בעליונותו של אלוקי ישראל כלא-ישראלי. לפי מדרש תנחומא יתרו ה, השימוש במילה "ויחד" (שמתורגמת לעתים קרובות כ"הוא שמח") מצביע על התנצרותו ליהדות. פרשנות זו נתמכת עוד יותר על ידי משחק מילים המקשר בין "ויחד" ל"יהודי". מכיוון שהבין שאלוקים זה הוא האלוקים היחיד, הוא רצה להצטרף לעם היהודי, ועל פי הדעה המקובלת, הוא התגייר. כפי שאנו יכולים לקרוא ב מדרש תנחומא, יתרו ה.

מדוע יתרו חייב להיות גוי?

התורה מקדישה פרק שלם - ואפילו פרשה - ליתרו. מדוע? מה הופך אותו לכל כך חשוב כגוי? ישנן מספר תשובות:

1. הכוח האוניברסלי של התורה:
   התורה מיועדת לכל אדם הרוצה לקבל על עצמו את עול התורה. יתרו הופך בכך לדוגמה של גר שמכיר בכנות והולך אחרי אלוקי ישראל.
2. חוכמה מחוץ לישראל:
   אור החיים על שמות י"ח, ב'פרק א' מסביר שאלוהים רצה להראות שחוכמה גדולה ותובנה מוסרית ניתן למצוא גם מחוץ לעם היהודי. יתרו, כהן ממדיין ולכן לא יהודי, זוכה לכבוד בתורה מסיבה זו: כדי להראות שבחירתו של אלוהים בישראל לא התבססה על עליונותם האינטלקטואלית, אלא על אהבתו ועל מעלותיהם של האבות. על ידי אימוץ עצתו של יתרו למשה וחיבור שמו לחלק זה, התורה מלמדת אותנו שגם אנשים מחוץ לישראל יכולים לתרום תרומה חיונית לתוכנית האלוהית. אפילו לפי הדעה שיתרו הגיע לאחר גילוי הר סיני, התורה מדגישה את בואו לפני רגע זה כדי ללמד אותנו לקח חשוב זה.
3. גישה פתוחה כלפי מתגיירים:
   לְפִי מדרש תנחומא, יתרו ו', התורה משתמשת בסיפור יתרו כדי להדגיש כי העם היהודי לא צריך להדיר את אלו המעוניינים להתגייר. יתרו היה כהן עבודה זרה אך התקבל בכבוד ובחום. המסר ברור: אלו המעוניינים בכנות להתקרב לאלוהים צריכים להתקבל בזרועות פתוחות - בדיוק כפי שאלוהים עצמו קיבל את פני יתרו.

מדוע חזר יתרו אל הקיני?

שמות י"ח:כ"ז

משה שלח את חותנו יתרו עם כבוד רב ומתנות רבות. יתרו רצה לחזור לעמו, המדיינים (הקיני), כדי להחזירם לתשובה. כאשר ביקשו ממנו להישאר, הוא ענה שהוא מתכוון להביאם תחת כנפי שמים ולכן צריך לחזור למשפחתו. כפי שנאמר בשופטים א', ט"ז, "ועלו בני קני חותן משה מעיר התמרים ליהודה..." - דבר המראה שיתרו אכן חזר לעמו והתיישב שם.

זה נאמר גם ב- מכילתא (רבי שמעון בן יוחאי י"ח, כו), הנאמר שהוא חזר לארצו "למען לעשות גיור מבני משפחתו".“

פְּרִיחָהאני מוסיף לזה: “"הלך אל ארצו, כדי להמיר את בני משפחתו."” זה מדגיש שיתרו חזר במכוון אל עמו במטרה להוביל אותם לאמונה.

הקשר בין יתרו לאמונה בני נח

1. יתרו כמודל של צדיק לא יהודי
   יתרו לא היה ישראלי אלא כהן מדייני אשר, למרות מוצאו הלא יהודי, הכיר באמת של אלוקי ישראל ופנה אליו. דבר זה משקף את האידיאל בני נח: לא יהודים המנהלים חיים אתיים ורוחניים בהתאם לשבע החוקים האוניברסליים והשלכותיהם שאלוהים נתן לכל האנושות.
   
2. הכרה באלוהים מעבר לישראל
   התנצרותו של יתרו והצהרתו כי "גדול ה' מכל האלהים" (שמות י"ח, יא) מדגימים כי ייתכן גם עבור לא-יהודים להכיר ולכבד את אלוהים כאל האחד והאמתי.
   
3. יתרו כ"גיור לדוגמה" ומורה
   יתרו בחר להתגייר ולאחר מכן חזר לעמו במטרה להביא גם אותם לגיור. בכך, הוא הפך למדריך רוחני מחוץ לישראל, והוביל את קהילתו לעבר חקירת התורה והאמונה באל האחד והאמתי. זוהי דוגמה רבת עוצמה לאידיאל של... גר צדק (גיור צדיק), מישהו שלא רק משנה את עצמו אלא גם מעורר השראה ומלמד אחרים.
   
   הרמב"ם מלמד בדבריו משנה תורה, הלכות מלכים ומלכות פרק ח':י'  שה' ציווה על משה לא רק להורות לעם היהודי אלא גם ללמד באופן פעיל ואף לחייב את שאר העמים לקיים את שבעת חוקי המוסר האוניברסליים ואת תוצאותיהם.

בהתאם לכך, יהודים בכל עת ומקום, בכל מקום בו הם חיים, צריכים לשמש דוגמה ולקדם באופן פעיל את מסר חוקי נח. לאורך ההיסטוריה, הדבר היה לעתים קרובות קשה או בלתי אפשרי עקב אנטישמיות. עם זאת, הרבי מליובאוויטש מציין כי בזמננו, הדבר שוב אפשרי ואף משימה מכובדת עבור העם היהודי.

לפיכך, ניתן לראות את חזרתו של יתרו לעמו כדי להביאם לגיור כאב טיפוס של משימה זו: הנחיה רוחנית של לא-יהודים לצדקה ועבודת אמת של אלוהים - אידיאל שנותר מרכזי גם כיום בתנועת בני נח ובמסורת היהודית האתית הרחבה יותר.

4. החוכמה האוניברסלית של יתרו
   
   עצתו למשה בנוגע להקמת מערכת משפט צודקת (שמות י"ח) - שהיא גם אחת משבע מצוות נח - מדגישה אתיקה וממשל תקין החלים גם על לא יהודים. מה שרציתי להעביר בבלוג הזה הוא שאולי האלמנט החזק ביותר כאן הוא שיתרו, כלא יהודי, תורם חוכמה אוניברסלית של נח כדי לעזור למשה לעצב חברה צודקת ומתפקדת. הצעתו אינה רק מעשית; היא משקפת תובנה מוסרית עמוקה שחורגת מגבולות תרבותיים או דתיים - צדק כערך אוניברסלי.
   
   עצתו למשה בנוגע להקמת מערכת משפט צודקת (שמות י"ח) - שהיא גם אחת משבע מצוות בני נח - מדגישה אתיקה וממשל תקין החלים גם על לא יהודים. חוקי בני נח מתמקדים באתיקה בסיסית ובצדק, ומדגישים את חשיבות תפקידו של יתרו.

תשובה לשאלה: מדוע יתרו חייב להיות גוי?

תפקידו של יתרו כלא יהודי מדגיש שחוכמה אמיתית, מוסר והכרה באלוקים האחד והאמיתי קיימות מעבר לעם היהודי. דוגמתו מראה שדרך הצדקה והקשר הרוחני פתוחה לכולם, ומגלמת את האידיאל של בני נח לגבי אחריות מוסרית אוניברסלית. לפיכך, יתרו עומד כהוכחה חיה לכך שחיי אמונה וצדק מחוץ לישראל אפשריים - מסר מתמשך שעדיין רלוונטי כיום.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על משובו

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.