בס "ד

  1. Was veranlasste Gott, die Sintflut zu schicken?
  1. Genesis 6:1-12
Als die Menschheit sich auf Erden vermehrte und Töchter geboren wurden, sahen die göttlichen Wesen, wie anmutig die menschlichen Frauen waren, und nahmen sich Frauen unter denen, die ihnen gefielen. – Gott sprach: “Mein Atem soll nicht ewig im Menschen weilen, denn auch er ist Fleisch; ihre Lebenszeit soll einhundertzwanzig Jahre betragen.” – Damals und später erschienen die Nephilim auf Erden – als göttliche Wesen mit den menschlichen Frauen zusammenlebten, die ihnen Nachkommen gebaren. Das waren die Helden der Vorzeit, die berühmten Männer. Gott sah, wie groß die Bosheit der Menschen auf Erden war – wie jeder Plan, den der menschliche Verstand ersann, nur böse war. Und Gott bereute, die Menschheit auf Erden erschaffen zu haben. Mit traurigem Herzen sprach Gott: “Ich will die Menschen, die ich erschaffen habe, von der Erde auslöschen – die Menschen samt den Tieren, den Kriechtieren und den Vögeln des Himmels; denn es reut mich, dass ich sie gemacht habe.” Doch Noah fand Gnade vor Gott. Dies ist die Geschichte Noahs. – Noah war ein gerechter Mann; Er war untadelig zu seinen Lebzeiten; Noah wandelte mit Gott. – Noah zeugte drei Söhne: Sem, Ham und Jafet. Die Erde verfiel vor Gott; die Erde war voll Gesetzlosigkeit. Als Gott sah, wie verdorben die Erde war, denn alles Fleisch hatte seine Wege auf Erden verdorben,וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃ וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃ וַיֹּ֣אמֶר לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃ הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָ֘רֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה {פ} וַיַּ֣רְא ה' כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ ' כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ׃ וַיֹּ֣אמֶר ה' אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃ וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י ה'׃ {פ} אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהקים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃ וַיּ֥וֹלֶד נֹ֖חַ שְׁלֹשָׁ֣ה בָנִ֑ים אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃ וַתִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ לִפְנֵ֣י הָֽאֱלֹקים וַתִּמָּלֵ֥א הָאָ֖רֶץ חָמָֽס׃ וַיַּ֧רְא אֱלֹקים אֶת־הָאָ֖רֶץ וְהִנֵּ֣ה נִשְׁחָ֑תָה כִּֽי־הִשְׁחִ֧ית כׇּל־בָּשָׂ֛ר אֶת־דַּרְכּ֖וֹ עַל־הָאָֽרֶץ׃ {ס}   

2. Raschi, Vers 11

“Denn die Erde war voll Gesetzlosigkeit”: Ihr Schicksal war besiegelt wegen der Sünde des Diebstahls.כי מלאה הארץ חמס. לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל הַגֶּזֶל

3. Sanhedrin 108a (Übersetzung Koren-Steinsaltz)

Bezüglich des Verses: “Und Gott sprach zu Noah: Das Ende allen Fleisches ist vor mich gekommen; denn die Erde ist voll Raub durch sie, und siehe, ich will sie mit der Erde verderben” (Genesis 6,13), sagt Rabbi Jochanan: Kommt und seht, wie groß die Macht des Raubes ist, denn die Generation der Sintflut übertrat jedes Gebot, doch ihr Urteil der Vernichtung war erst besiegelt, als sie ihre Hände ausstreckten und raubten, wie es heißt: “Denn die Erde ist voll Raub durch sie, und siehe, ich will sie mit der Erde verderben” (Genesis 6,13). Und es steht geschrieben: “Raub ist aufgegangen zu einem Stab der Bosheit; nichts kommt von ihnen, noch von ihrer Menge, noch von einem von ihnen, noch wird Wehklagen sein.“Noah] für sie” (Hesekiel 7,11).(בראשית ו, ג) ויאמר ה' לנח קץ כל בשר בא לפני א’ר יוחנן בא וראה כמה גדול כחה של חמס שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל שנאמר (בראשית ו, יג) כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ וכתיב (יחזקאל ז, יא) החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם

II. Was ist so schlimm an Diebstahl? Zwei Perspektiven:

3. Tora Temimah zu Genesis 6:

Wir verstehen nicht ganz, warum Diebstahl eine so viel größere Macht besitzt als die Sünde der Promiskuität (Arayot), insbesondere wenn die Sünde der Promiskuität zu jenen gehört, für die man den Tod dem Vergehen vorziehen sollte. Laut einer Ansicht im Midrasch in diesem Abschnitt (Parashat Wa'yetze, Teil 38) und im Traktat Sanhedrin sowie im Derech Eretz Zuta, Teil 9, “ist der Friede groß, denn selbst wenn Israel Götzen anbetet, herrscht dennoch Frieden unter ihnen. Gott spricht gleichsam: “Ich kann sie nicht beherrschen”, wie es in Hosea 4,17 heißt: “Ephraim ist den Götzen verbunden; lasst ihn in Ruhe.” Wenn sie jedoch stehlen, was Streit und Hass verursacht, werden sie für all die Sünden, die sie von Anfang an begangen haben, verantwortlich gemacht und bestraft.“.Wenn Sie nicht mehr wissen, was Sie brauchen, ist dies nicht der Fall עריות הוא אחד מהדברים שיהרג ואל יעבור עליהם. ואפשר לומר ע”פ מ”ד במ”ר פרשה זו (פ' ל’ח) ובמס' ד”א זוטא פ’ט, גדול השלום שאפי' ישראל עובדים ע”ז ושלום ביניהם, אומר הקב”ה, כביכול אין אני Nein לשלוט בהם, שנאמר (הושע ד׳:י״ז) חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מה הוא אומר (שם) חלק לבם עתה יאשמו, ע’כ. ולפי”ז כל זמן שלא גזלו וחמסו והי' שלום ביניהם לכן לא נענשו. אבל מכיון שפשטו ידיהם בגזל, שזה גורם למחלוקת ושנאה אז נאשמו ונענשו על כל עבירות שהיו בידם מקודם.

4. Ramban 6:2

“Weil sie schön waren”, nahmen die B'nei Elohim sie gewaltsam zu Frauen, und der Vers bezieht sich darauf als Hamas, “Gewalt”. Weiterhin wird in dem Vers hier präzisiert, dass sie sich Frauen nahmen, “von wem sie wollten”, darunter auch Frauen, die mit anderen Männern verheiratet waren. Dennoch erwähnt der Vers nicht das spezifische Verbot des Ehebruchs, und letztendlich wurden sie wegen der “Gewalt” bestraft, da es sich um ein logisches Konzept handelt, dessen Verständnis nicht der Tora bedarf.כאשר הנה טובות יקחו אותן להם לנשים באונס וספר הכתוב החמס ואמר עוד “מכל אשר בחרו” להכניס הנשואות לאחרים אבל לא הזכיר הכתוב האיסור בהם בפירוש ולא נגזר עליהם העונש רק על החמס לפי שהוא ענין מושכל איננו צריך לתורה

III. Fleisch und Geist und die Folgen des Nachgebens gegenüber körperlichen Begierden

5. Genesis 1:26

Und Gott sprach: Lasst uns Menschen machen nach unserem Bild, uns ähnlich; sie sollen herrschen über die Fische im Meer und über die Vögel unter dem Himmel und über das Vieh und über die ganze Erde und über alles Gewürm, das auf Erden kriecht.וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹקים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכׇל־הָאָ֔רֶץ וּבְכׇל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ׃

6. Rashi, a.a.O.

“Lasst uns Menschen machen”: Hieraus lernen wir die Demut des Heiligen, gepriesen sei Er. Da der Mensch nach dem Ebenbild der Engel geschaffen wurde und diese ihn beneiden würden, beriet Er sich mit ihnen (bei der Erschaffung des Menschen).נעשה אדם. עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ”ה לָמַדְנוּ מִכָּאן, לְפִי שֶׁאָדָם הוּא בִּדְמוּת הַמַּלְאָכִים וְיִתְקַנְּאוּ בוֹ, לְפִיכָךְ נִמְלַךְ בָּהֶם

7. Ramban, a.a.O.

Und Gott sprach: ‘Lasst uns den Menschen machen.’ Es gab ein besonderes Gebot, das der Erschaffung des Menschen gewidmet war, aufgrund seiner großen Überlegenheit, da seine Natur sich von der der Tiere und des Viehs unterscheidet, die mit dem vorhergehenden Gebot erschaffen wurden.
Die korrekte Erklärung von na'aseh (lasst uns machen) [was im Plural steht, obwohl es im Singular stehen sollte] lautet wie folgt: Euch wurde gezeigt, dass Gott nur am ersten Tag etwas aus dem Nichts erschaffen hat und danach aus diesen erschaffenen Elementen Dinge geformt und gemacht hat. So gab Er dem Wasser die Kraft, Leben hervorzubringen. eine lebendige Seele, Der Befehl bezüglich ihnen lautete Lasst die Wasser wimmeln. Der Befehl bezüglich des Viehs lautete: Die Erde bringe hervor. Aber im Falle des Menschen sagte er:, Lasst uns machen, Das heißt, ich und die vorgenannte Erde, lasst uns den Menschen machen, die Erde den Leib aus ihren Elementen hervorbringen, wie sie es mit Vieh und Tieren getan hat, wie geschrieben steht., Und der ewige Gott formte den Menschen aus dem Staub der Erde., Und Er, gepriesen sei Er, den Geist aus Seinem Mund zu geben, der Höchste, wie geschrieben steht, Und er hauchte ihm den Atem des Lebens in die Nase.. Und er sagte:, Nach unserem Bild und uns ähnlich, Denn der Mensch wird dann beiden ähnlich sein. In seiner körperlichen Beschaffenheit wird er der Erde ähneln, von der er genommen wurde, und in seinem Geist den höheren Wesen, weil dieser [der Geist] kein Körper ist und nicht sterben wird. Im zweiten Vers heißt es:, Im Bilde Gottes schuf er ihn., um den Unterschied darzulegen, durch den sich der Mensch von den übrigen Geschöpfen unterscheidet.		וַיֹּאמֶר אֱלֹקים נַעֲשֶׂה אָדָם נתייחד בעשיית האדם מאמר בעבור גודל מעלתו כי אין טבעו כטבע החיה והבהמה אשר ברא במאמר הקודם לו והפשט הנכון במלת “נַעֲשֶׂה” הוא מפני שכבר הראית לדעת (רמב”ן על בראשית א׳:א׳) כי האלקים בָּרָא יש מאין ביום הראשון לבדו ואחר כך מן היסודות ההם הנבראים יצר ועשה וכאשר נתן במים כח השרוץ לשרוץ נפש חיה והיה המאמר בהם “יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם” (בראשית א׳:כ׳) והיה המאמר בבהמה “תּוֹצֵא הָאָרֶץ” (בראשית א׳:כ״ד) אמר באדם “נַעֲשֶׂה” כלומר אני והארץ הנזכרת נַעֲשֶׂה אָדָם שתוציא הארץ הגוף מיסודיה כאשר עשתה בבהמה ובחיה כדכתיב (בראשית ב׳:ז׳) וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה ויתן הוא יתברך הרוח מפי עליון כדכתיב (שם) וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים ואמר ’בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ“ כי ידמה לשניהם במתכונת גופו לארץ אשר לוקח ממנה וידמה וידמה ברוח לעליונים שאינה גוף ולא תמות ואמר בכתוב השני בְּצֶלֶם אֱלֹקים בָּרָא אֹתוֹ (בראשית א׳:כ״ז) לספר הפלא אשר נפלא בו משאר הנבראים

8. Segen nach dem Toilettengang

Gepriesen seist du, Herr, der du alles Fleisch heilst und Wunder tust.בָּרוּךְ אַתָּה י ה'’ רוֹפֵא כָל־בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:

9. Rabbi Moshe Isserles, Shulchan Aruch, Orach Chayim 6:1

Rem”a: Eine andere Erklärung ist, dass “wirkt Wunder” sich darauf bezieht, dass [Gott] den Geist des Menschen in seinem Körper erhält und etwas Geistiges mit etwas Physischem verbindet, und all dies ist möglich, weil er der Heiler allen Fleisches ist, denn dann bleibt der Mensch gesund und seine Seele wird in seinem Körper erhalten.ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו וקושר דבר רוחני בדבר גשמי והכל הוא ע”י שהוא רופא כל בשר כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו (דברי עצמו):

IV. Sinn und Zweck des Menschen und Teschuwa

10. Genesis 6:3

Der Herr sprach: “Mein Atem soll nicht ewig im Menschen bleiben, denn auch er ist Fleisch; die ihm gewährte Lebenszeit sei einhundertzwanzig Jahre.”וַיֹּ֣אמֶר ה' לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃

V. Was unterscheidet den Menschen von den Tieren?

11. Genesis 2:7

Der HERR, Gott, formte den Menschen aus dem Staub der Erde. Er hauchte ihm den Atem des Lebens in die Nase, und der Mensch wurde zu einem lebenden Wesen.וַיִּ֩יצֶר֩ ה' אֱלֹקִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה׃

12. Ramban zu Genesis 2,7

Und der Vers besagt, dass Er ihm den Atem des Lebens in die Nase hauchte, um uns mitzuteilen, dass die Seele nicht aus den Elementen zum Menschen kam, wie Er es in Bezug auf die Seele der sich bewegenden Dinge angedeutet hatte, noch eine Entwicklung aus den getrennten Intelligenzen war. Vielmehr war sie der Geist des großen Gottes. Aus seinem Mund kommt Erkenntnis und Einsicht (Sprüche 2,6)..אמר כי הוא נפח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים להודיע כי לא באה בו מן היסודות כאשר רמז בנֶפֶשׁ התנועה (בראשית א׳:כ׳) גם לא בהשתלשלות Nein השכלים הנבדלים אבל היא רוח השם הגדול מפיו דעת ותבונה
PDF-QUELLEN

Von Rabbiner Tani Burton

 

© Copyright, alle Rechte vorbehalten. Wenn Ihnen dieser Artikel gefallen hat, ermutigen wir Sie, ihn weiter zu verbreiten.

Unsere Blogs können Texte/Zitate/Referenzen/Links enthalten, die urheberrechtlich geschütztes Material von Mechon-Mamre.org, Aish.com, Sefaria.org, Chabad.orgund/oder FragNoah.orgdie wir in Übereinstimmung mit ihren Richtlinien verwenden.