בס "ד

  1. Levitikus 18:5
Und ihr sollt meine Satzungen und meine Gesetze bewahren, durch deren Befolgung der Mensch leben wird. Ich bin der Herr.וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י ד'׃  

2. TB Berakhot 11b

Welchen Segen spricht man vor dem Rezitieren von Tora-Passagen? Rav Yehuda sagte im Namen von Schmuel: “[Der] uns durch Seine Gebote geheiligt und uns geboten hat, uns mit den Worten der Tora zu beschäftigen.”.מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה״ 

3 Shulchan Aruch OC 47:1

Man muss beim Rezitieren sehr vorsichtig sein. Birkat Hatorahברכת התורה צריך ליזהר בה מאוד 

4 Taz, Commentary on Shulchan Aruch 47:1

Der Grund, warum man äußerst vorsichtig sein muss bezüglich Birkat Hatorah liegt daran, dass der Segen impliziert, dass man die Tora lernt. Lishma (um seiner selbst willen, d. h. weil es geboten ist), usw. Die Tora erfüllt sich nur durch jemanden, der sich ihretwegen “selbst tötet”, was bedeutet, dass er sich engagiert Pilpul, sowie das “Geben und Nehmen”, wie geschrieben steht: “Wenn ihr in meinen Satzungen wandeln wollt”, d. h. indem ihr euch im Studium der Tora abmüht – nicht wie jene, die die Worte der Tora zum Vergnügen lernen und sich nicht anstrengen; durch sie wird das Gebot, die Tora zu studieren, nicht erfüllt. Deshalb heißt es im Vers: “und sie wandelten nicht darin”, d. h. sie befassten sich nicht mit den Gesetzen der Tora im Sinne des “Gebens und Nehmens” und Pilpul usw.ברכת התורה צריך ליזהר וכו‘'. ' שהתורה אינה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה דהיינו שעוסק בפלפול ומשא ומתן של תורה כמ”ש על בחקותי תלכו ע”מ שתהיו עמלים בתורה משא”כ באותם שלומדים ד”ת מתוך עונג ואינם יגעים בה אין התורה מתקיימת אצלם ע’כ אמר ולא הלכו בה ר”ל שלא עסקו בהלכות התורה דרך משא ומתן של פלפול המתייחס להליכה

5. Mishna, Avot 1:17

Nicht das Lernen ist das Wichtigste, sondern das Handeln.וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה

6. BT Sanhedrin 59a

Rabbi Jochanan sagte: “Ein Nichtjude [Götzendiener], der sich mit [dem Studium der] Tora beschäftigt, ist der Todesstrafe schuldig, wie der Vers besagt (Deuteronomium 33,4): ‘Die Tora, die Mose uns geboten hat, ist ein Erbe der Gemeinde Jakobs.’ Sie ist ein Erbe für uns, nicht für sie.” [Einwand #1] Wenn dem so ist, soll dieses Verbot zu den Sieben Mizwot gezählt werden! [Resolution #1] Der Amora, der מורשה (Morasha, “Erbschaft”) im wörtlichen Sinne, stuft dies als eine Form des Diebstahls ein. [Resolution #2] Der Amora, der מורשה als מאורסה liest (m'orasa, “eine verlobte Jungfrau”) vergleicht dies mit der Vergewaltigung einer verlobten Jungfrau, was mit Steinigung bestraft wird. [Einwand #2] Rabbi Meir würde sagen: “Woher wissen wir, dass jemand, der ein Nichtjude ist und sich mit dem Tora-Studium beschäftigt, dem Hohepriester gleichkommt? Der Vers besagt (Levitikus 18,5): ‘was ein Mensch tut und durch das er lebt’. Es wird weder von Priestern, Leviten noch Israeliten gesprochen – nur von האדם, (ha'adam, “eine Person”). Daraus lernt man, dass selbst ein Nichtjude, der sich mit dem Tora-Studium beschäftigt, dem Hohepriester gleichgestellt ist. Das gilt, wenn er seine Gebote (Mitzwot) erfüllt.ואמר ר’ יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה לנו מורשה ולא להם   וליחשבה גבי שבע מצות מ”ד מורשה מיגזל קא גזיל לה מאן דאמר מאורסה דינו כנערה המאורסה דבסקילה   מיתיבי היה ר”מ אומר מניין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול שנאמר (ויקרא יח, ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול התם בשבע מצות דידהו  

6. Maharsha, Chiddushei HaAggadot, loc.cit.

Gemäß dem, was geschrieben steht (Avot 2,12), “denn es ist kein Erbe für euch”, und es wird als etwas betrachtet, das an einer Straßenecke liegt und von jedem genommen werden kann, der es möchte usw. Als die Tora Israel gegeben wurde, war sie wie eine Braut, bis man sie lernte. Dann erst wird sie als seine Ehefrau betrachtet.ע”פ מ”ש שאינה ירושה לך והיא מונחת לקרן זווית כל מי שירצה ליטול יטול כו' מאורסה כו' בתחילת נתינתה לישראל הרי היא כארוסה עד אחר שלימדה שנעשית לו כאשה

7. Pirkei Avot 2:12

Rabbi Yosi sagt: “Das Eigentum deines Freundes soll dir genauso kostbar sein wie dein eigenes, und bemühe dich, die Tora zu studieren, denn sie wird dir nicht durch Erbschaft zuteilwerden, und all dein Handeln soll dem Himmel dienen.“.רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם

8. Rambam, Hilchot Melachim 10:9

Ein Nichtjude, der sich mit dem Tora-Studium beschäftigt, kann mit dem Tode bestraft werden. Er soll sich ausschließlich auf die Sieben Gebote (Mitzwot) [der Kinder Noahs] beschränken. Grundsätzlich erlauben wir es ihnen nicht, neue Religionen zu gründen oder sich eigene Gebote auszudenken. Er soll ein rechtschaffener Konvertit werden und alle Gebote annehmen oder bei seiner Tora [den Sieben Geboten] bleiben, ohne etwas hinzuzufügen oder wegzunehmen. Sollte er sich dennoch mit dem Tora-Studium beschäftigen oder neue religiöse Verhaltensweisen erfinden, wird er körperlich bestraft und darüber informiert, dass ihm dafür die Todesstrafe droht, obwohl er nicht hingerichtet wird.עַכּוּ”ם שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה חַיָּב מִיתָה. לֹא יַעֲסֹק אֶלָּא בְּשֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁלָּהֶן בִּלְבַד.     כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין מְנִיחִין אוֹתָן לְחַדֵּשׁ דָּת וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת לְעַצְמָן מִדַּעְתָּן. אֶלָּא אוֹ יִהְיֶה גֵּר צֶדֶק וִיקַבֵּל כָּל הַמִּצְוֹת. אוֹ יַעֲמֹד בְּתוֹרָתוֹ וְלֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע. וְאִם עָסַק בַּתּוֹרָה אוֹ שָׁבַת אוֹ חִדֵּשׁ דָּבָר. מַכִּין אוֹתוֹ וְעוֹנְשִׁין אוֹתוֹ וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה עַל זֶה. אֲבָל אֵינוֹ נֶהֱרָג

10. Lechem Mishna, loc.cit.

It appears to me that the Rambam’s reasoning is based on that which is written [in Tractate Sanhedrin], that such a person is not actually executed, because the question was asked [Tosefot], “there is nothing that is permitted to a Jew that is forbidden to a non-Jew”, for there are the cases of a non-Jew who observes the Sabbath or who learns Torah. In such cases, it is a mitzvah for a Jew, and prohibited to a non-Jew. Tosefot stated that the aforementioned principle of לית מדעם does not apply where it is a mitzvah for Jews. But the Rambam’s opinion is exactly the opposite—where it is not only permitted to a Jew, but is a mitzvah, there is no reason a non-Jew would be prohibited or liable for the death penalty because of it.עכו”ם שעוסק בתורה וכו‘'. ' מיתות ליכא מידעם דלישראל שרי ולעכו”ם אסור דהא איכא עכו”ם ששבת ועכו’ם שעוסק בתורה דלישראל מצוה ולעכו”ם אסור והתוס' הקשו קושיא זו דלא אמרינן הכי בדבר שהוא מצוה לישראל ורבינו נראה לו הסברא בהפך דאדרבא דכיון דלישראל לא די שהוא מותר אלא אפילו מצוה הוי א”כ לא הוה לן לאסור לעכו”ם בכך ולחייבו מיתה

PDF

Von Rabbiner Tani Burton

Weitere Schiurim von Rabbi Tani Burton

 © Copyright, alle Rechte vorbehalten. Wenn Ihnen dieser Artikel gefallen hat, ermutigen wir Sie, ihn weiter zu verbreiten.

Unsere Blogs können Texte/Zitate/Referenzen/Links enthalten, die urheberrechtlich geschütztes Material von Mechon-Mamre.org, Aish.com, Sefaria.org, Chabad.orgund/oder FragNoah.orgdie wir in Übereinstimmung mit ihren Richtlinien verwenden.