שאלות:

  1. ספר החינוך, מצווה 416—האיסור על עבודת אלילים הוא רב-גוני
לגבי עבודת אלילים, כל האיסור נחשב למצווה אחת, ובכל זאת למצווה אחת זו יש פרטים רבים וספציפיים. כי [בני נח] חולקים באותה מידה באותו איסור על עבודת אלילים כמו ישראל, במידה שהם חייבים בכל מקרה שבו יהודי... בית דין היה גוזר על עובד אלילים מוות.וכן ענין עבודה זרה כלו נחשב להם מצוה אחת ויש בה כמה וכמה פרטים, שהרי הם שוים בה לישראל לענין שחיבים בכל מה שבית דין של ישראל ממיתים עליה (שם נו ב).

א. דעת החזון איש: אסור לבני נח לעבוד אלילים אחרים, אך מצוותיהם לא בהכרח כוללות מושג ספציפי של השם כל עוד אמונותיהם אינן מפריעות לקיום מצוות שבע.

2. רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל, חזון איש, יורה דעה, 62:20-is שיטוף מוּתָר?

נראה כי מעמדו של אדם שעובר על מצוות "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני") חל כאשר הוא מתייחס לפסל כאל "אלוהי", אך אם הוא אומר לפסל "אתה אלהים", הוא פשוט מכיר במנהג עבודה זרה, אך זה לא נחשב לעבודה זרה. ויש ללמוד היטב את תוספות (סנהדרין סג ע"א), שם נאמר כי אסור לבני נח להחזיק באמונות כפירה. ונראה שאכן אסור לבני נח להחזיק באמונות כפירה. האם לא נכון שקבלת עול מלכות שמים היא הבסיס למצוות בני נח? עם זאת, ייתכן שהאיסור אינו חל על ביטוי מילולי אלא על מחשבותיו של האדם. ואולי בני נח אינם אחראים לכפירה של... שיטוף כל עוד הם מקיימים את שבע מצוות ריבונו של עולם - אך זה דורש לימוד נוסף.ונראה דהדין מקבלו דוקא כשאומר אלי, אבל כשאומר אל אתה אינו אלא מודה בכו"מ אבל אין זה עובד. ולפ"ז אולי היו מזכירין בלשון זה ויש לעייןבדברי תוס' (סנהדרין סג: ד"ה אסור) דאכתי יהיה ב"נ מוזהר משום מינות דנראה דב"נ מוזהר במינויות. דהלא קבלת מלכות שמים הוא חיסוד של צווי ז' מצוות, ואפשר שאין האיסור בדיבור אלא בלב, ואפשר דבמינות של שיתוף אין ב"נ מוזהר כל שיש קיום לצווי ז' מצוות מפי אדון עולם וצ"ע.

3. תוספות, פרק סנהדרין סג, ב—אפשרות להקלה בנוגע חרא?

אסור לאדם להיכנס לשותפות עסקית [עם עובד אלילים]: אמר רבי שמואל, כל שכן לא נקבל את שבועתו. רבנו תם אומר, מותר לקבל את שבועתו במקום לאבד את כספו, כפי שנאמר בעבודה זרה ו ע"ב, אדם יכול לגבות חוב עבור הלוואה בעל פה כי זה כמו להציל את כספו מידם, ואין לנו חשש שהעובד האלילי יביע צורה כלשהי של הכרה באל - כי יש לנו ספקות אם הוא אכן יעשה זאת, בעוד שהפסד הכסף הפוטנציאלי של המלווה מובטח כמעט לחלוטין. עם זאת, בימים אלה כולם נשבעים בשם אל גם מבלי לייחס לכך שום יראת שמים ממשית. וגם אם הם מוסיפים את שם שמים לפסל, כוונתם האמיתית היא בורא שמים וארץ. גם אם הם משלבים את שם שמים ומשהו אחר (כמו פסל), איננו מוצאים שאסור לגרום לאותו אדם לעשות זאת ואיסור של ליפני אייבר לא חל - כי בני נח אינם מוזהרים לגבי שיטוף.אסור לאדם שיעשה שותפות – אמר ר' שמואל כ"ש שבועה עצמה דאין לקבל הימנו ור"ת אומר מותר לקבל הימנו שבוע קודם שיפסיד כדאמר בפ"ק דמס' ע"ג (דף ו:) דמלוה ע"פ נפרעין ממנו מפני שהוא כמציל מידם ולא חיישינן דילמא אזיל ומודה ואע"ג. דהתם ספק והכא ודאי מ’מ בזמן הזה כולן נשבעים בקדשים שלהן ואין תופסין בהם אלהות ואע”פ שמה שמזכירין עמהם ש”ש וכוונתם לדבר אחר מ”מ אין זה שם עבודת כוכבים גם דעתם לעושה שמים ואע’פ שמשתפין שם שמים ודבר אחר לא. אשכחן זהור לגרום לשתף ולפני עור ליכא דבני נח לא הוזהרו על כך:  

4. רמב"ם, משנה תורה, הלכות מלכים ח', יא.—תנאים לחלקו של בני נח בעולם הבא

כל המקבל על עצמו את שבע המצוות ונזהר לקיים אותן, נחשב לחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. אבל זה רק אם קיבל זאת על עצמו משום שצוה לעשות כן על ידי הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיע לו משה רבנו שבני נח נצטוו קודם לכן. אבל אם עושה אותן משום שהן נראות לו הגיוניות, אינו... גר תושב ולא "חסיד האומות" אלא אחד מ"חכמי האומות".כָּל הַמְקַבֵּל שֶׁבַע מִצְוֹת וְנִזְהָר לַעֲשׂוֹתָן הֲרֵי זֶה מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא שֶׁיְּקַבֵּל אוֹתָן וְיַעֲשֶׂה אוֹתָן מִפְּנֵי שֶׁצִּוָּה בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה וְהוֹדִיעָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ. מִקֹּדֶם נִצְטַוּוּ בָּהֶן. אֲבָל אִם עֲשָׂאָן מִפְּנֵי הֶכְרֵעַ הַדַּעַת אֵין זֶה גֵּר תּוֹשָׁב וְאֵינוֹ מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא מֵחַכְמֵיהֶם:

5. כסף משנה, שם.

נראה לי שהרמב"ם מדבר לפי ההיגיון שלו, אבל זה הגיוני.נראה לי שרבינו אומר כך מסברא דנפשיה ונכוחה היא:

6. דברים ד':6-8—המשיכה האינטלקטואלית של חכמת התורה

ושמרתם אותם מאוד ועשיתם אותם כי ראיית חכמתכם ותבונתכם היא לעיני הגויים אשר שמעו את כל החקים האלה ואמרו איזה עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרוב כה' אלוהינו ואיזה גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים כממצא התורה הזאת אשר אנכי נותן לפניכם היוםוּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חׇכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמ֣ים אֲ֣ר יִשְׁמְע֗וּן כֻ֣ים כֻ֣ים. הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם-חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגָּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה׃ כִּ֚י מִי-ג֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר-ל֥וֹ אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָוָיו. בְּכׇל־קׇרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו׃ וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר-ל֛ו חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲ֧רֶן לֶכֱנֹּת. הַיָּֽוֹם׃  

7. רש"י, שם.

“"כי זוהי הוכחה לחוכמתך ולתבונתך וכו'",”: על כן תיחשב לחכם ולנבון בעיני העמים. “"חוקים וחוקים צדיקים"”חוקים תקינים ומקובליםכי הוא חכמתכם ובינתכם וגו'. בָּזֹאת תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לְעֵינֵי הָעַמִּים: חקים ומשפטים צדיקם. הֲגוּנִים וּמְקֻבָּלִים:

II דעת ספר החינוך: האיסור על עבודת אלילים כולל דרישה להאמין בהשם ואיסור על שיטוף ומתווכים

8. ספר החינוך, מצווה 26 “"לא יהיה לך אלהים אחרים על פניי", לא להאמין באללים אחרים

ומצווה זו כלולה בשבע המצוות אשר נצטוו כל העמים.זו המצוה היא מכלל השבע מצות שנצטוו כל בני העולם בכללן.

9. רמב"ם, הלכות שבועות י"א, ב', לא לשלב את שם השם עם שם של אל אחר בשבועה (שיטוף סוג א')

אסור להישבע שבועה המשלבת דבר אחר עם שמו. כל המשלב דבר אחר עם שמו של הקדוש ברוך הוא בשבועה, ייעקר מן העולם. כי אין אדם אחר אשר ראוי להראות לו כבוד כאשר נשבע בשמו, זולת ה' אחד ברוך שמו.וְאָסוּר לְהִשָּׁבַע בְּדָבָר אַחֵר עִם שְׁמוֹ. וְכָל הַמְשַׁתֵּף דָּבָר אַחֵר עִם שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבוּעָה נֶעֱקָר מִן הָעוֹלָם. שֶׁאֵין שָׁם מִי שֶׁרָאוּי לַחְלֹק לוֹ כָּבוֹד שֶׁנִּשְׁבָּעִין בִּשְׁמוֹ אֶלָּא הָאֶחָד בָּרוּךְ הוּא:

10. ספר החינוך, מצווה 417—האמונה באלוהים ולא באף אחד אחר היא האמונה הבסיסית ביותר

יסודה של מצווה זו ידוע היטב, שכן היא שורש אמונתם של כל בני האדם בעולם, והיא עמוד האמונה החזק שעליו מסתמכים כל החכמים.שרש מצוה זו ידוע, כי זה עקר אמונת כל בני העולם, והוא העמוד החזק שלב כל בן דעת בן סמוך עליו.

11. מנחת חינוך, שם.בני נח מצווים להאמין בה' כמו יהודים, אך אין להם מצווה עשה נפרדת, כמו יהודים.

כל האנשים מצווים על כך; גם בני נח מצווים. אולם, מכיוון שהפסוק אומר "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד", פירוש הדבר שיהודים מקיימים דווקא מצווה עשה על ידי אמונה בה', בעוד שבני נח אינם עושים זאת, ו"הקדוש ברוך הוא רצה לזכות לישראל, לכן הרחיב להם את התורה והמצוות" (אבות ו', י')...והנה כל באי עולם מצווים ע”ז דב”נ גם כן מצווה על ע”ז אך כתיב שמע ישראל היינו דישראל מקיים מצות עשה ולא ב”נ ורצה הקב”ה לזכות את ישראל ולפיכך הרבה להם תורה ומצות כמ”ש הרהמ”ח במצוה שלפני זה:

12. רמב"ם, הלכות עבודה זרה ב"א— האיסור על מתווכים

בנוגע לכך, הפסוק קובע "הִשְׁמָרוּ פֶּן-תֹעַ לִבְכֶם" (דברים יא, טז), כלומר, אַל תעשו את הטעות של לעבוד גורם אחר כמתווך בינכם לבין הבורא.וּבָעִנְיָן הַזֶּה צִוָּה וְאָמַר (דברים יא טז) "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם". כְּלוֹמַר שֶׁלֹא תִּטְּעוּ בְּהִרְהוּר הַלֵּב לַעֲבֹד אֵלּוּ לִהְיוֹת סַרְסוּר בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַבּוֹרֵא:  

13. ספר החינוך, מצווה 26—אפילו אם אדם מודה שהשם שולט על אלוהיו האחרים

אסור לאדם להאמין באלהים אחרים מלבד השם, כפי שנאמר "לא יהיה לך אלהים אחרים מלבדי"... ...ואפילו אם אדם מכיר בכך שהקדוש ברוך הוא מושל עליו ועל אלוהיו, הוא עדיין עבר על מצווה זו...שלא נאמין באלה בלתי ה' לבדו – שלא נאמין אלהים זולתי השם יתברך לבדו, שנאמר (שמות כ ג) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני ואף מודה שהקב"ה שולט עליו ועל אלהותו, עובר על לא יהיה.  

ג דעת הרמב"ם: שיטוף היא סוג של עבודת אלילים; בני נח נדרשים להאמין בהשם כדי לקיים את שבע מצוות; אמונה באי-גשמיותו של השם היא היבט הכרחי של אמונה; כל אמונה ב"אל בהתגלמותו" היא כפירה

14. רמב"ם, הלכות עבודה זרה ט', ד'—הנוצרים הם עובדי אלילים

הנוצרים הם עובדי עבודה זרה, ויום ראשון הוא יום עבודתם. לכן אסור לעשות עמם עסקים בארץ ישראל ביום חמישי ושישי בכל שבוע, ומובן מאליו ביום ראשון עצמו, שאסור בכל מקום. זה נכון בכל חג שלהם.הנוצרים ע"ז הֵם וְיוֹם רִאשׁוֹן הוּא יוֹם אֵידָם. לְפִיכָךְ אָסוּר לָתֵת וְלָשֵׂאת עִמָּהֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁבְכָּשֶׁי. וְשַׁבָּת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר יוֹם רִאשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁהוּא אָסוּר בְּכָל מָקוֹם. וְכֵן נוֹהֲגִין עִמָּהֶם בְּכָל אֵידֵיהֶם:

15. חזון איש, יורה דעה יט:כא—סגידה ליצירה שנבראה מהווה עבודת אלילים

כלול בכך כל מי שסוגד ליצור שנברא, והנוצרים סוגדים לאדם זה.בכלל זה גם העובד לנפש נברא, והנוצרים הרי עובדים לאותו האיש

16. רמב"ם, הלכות תשובה ג', ז'—הכפירה של האמונה שלאלוהים יש צורה פיזית

ישנם חמישה סוגי אנשים הנחשבים לכופרים... ...ואחד שאומר שיש אלוקים אחד, אבל יש לו גוף וצורה.חֲמִשָּׁה הֵן הַנִּקְרָאִים מִינִים… …וְהָאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ שָׁם רִבּוֹן אֶחָד אֲבָל שֶׁהוּא גּוּף וּבַעַל תְּמוּנָה.  

17. רמב"ם, הלכות יסודי התורה א, ז—אחדותו של אלוהים

אלוקים זה הוא אחד. הוא אינו שניים או יותר, אלא אחד, מאוחד באופן העולה על כל אחדות שנמצאת בעולם; כלומר, הוא אינו אחד באופן של קטגוריה כללית הכוללת ישויות אינדיבידואליות רבות, וגם לא אחד באופן שבו הגוף מחולק לחלקים ולממדים שונים. אלא, הוא מאוחד, ואין אחדות דומה לשלו בעולם הזה.
אם היו אלים רבים, היה להם גוף וצורה, משום שישויות דומות מופרדות זו מזו רק דרך הנסיבות הקשורות לגוף וצורה.
אילו לבורא היו גוף וצורה, היו לו מגבלות והגדרה, כי אי אפשר שגוף לא יהיה מוגבל. וכל ישות שהיא עצמה מוגבלת ומוגדרת, בעלת כוח מוגבל ומוגדר בלבד. מכיוון שאלוהינו, יתברך שמו, מחזיק בכוח בלתי מוגבל, כפי שמעיד הסיבוב המתמשך של הכדור, אנו רואים שכוחו אינו כוחו של גוף. מכיוון שהוא אינו גוף, הנסיבות הקשורות לגופים המייצרות פילוג והפרדה אינן רלוונטיות אליו. לכן, אי אפשר שהוא יהיה משהו אחר מאשר אחד.
ידיעת מושג זה מקיימת מצווה עשה, כמשתמע מדברים ו', ד': "[שמע ישראל] ה' אדוננו ה' אחד". (תרגום: הרב אליהו טוגר)		אֱ-לוֹהַ זֶה אֶחָד הוּא וְאֵינוֹ שְׁנַיִם וְלֹא יֶתֶר עַל שְׁנַיִם. אֶלָּא אֶחָד. אֵין כְּיִחוּדוֹ אֶחָד מִן הָאֲחָדִים הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם. לֹא אֶחָד כְּמִין שֶׁהוּא כּוֹלֵל אֲחָדִים הַרְבֵּה. וְלֹא אֶחָד כְּגוּף שֶׁהוּא נֶחְלָק לְמַחְלָקוֹת וְלִקְצָווֹת. אֶלָּא יִחוּד שֶׁאֵין יִחוּד אַחֵר כְּמוֹתוֹ בָּעוֹלָם. אִלּוּ הָיוּ אֱלֹהוּת הַרְבֵּה הָיוּ גּוּפִין וּגְוִיּוֹת. מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַנִּמְנִים הַשָּׁוִין בִּמְצִיאוּתָן נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה אֶלָּא בִּמְאֹרָעִין שֶׁיֶּאֶרְעוּ בַּגּוּפוֹת וְהַגְּוִיּוֹת. וְאִלּוּ הָיָה הַיּוֹצֵר גּוּף וּגְוִיָּה הָיָה לוֹ קֵץ וְתַכְלִית שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת גּוּף שֶׁאֵין לוֹ קֵץ. וְכָל שֶׁיֵּשׁ לְגוּפוֹ קֵץ וְתַכְלִית יֵשׁ לְכֹחוֹ קֵץ וָסוֹף. וֵאלֹהֵינוּ בָּרוּךְ שְׁמוֹ הוֹאִיל וְכֹחוֹ אֵין לוֹ קֵץ וְאֵינוֹ פּוֹסֵק שֶׁהֲרֵי הַגַּלְגַּל סוֹבֵב תָּמִיד. אֵין כֹּחוֹ כֹּחַ גּוּף. וְהוֹאִיל וְאֵינוֹ גּוּף לֹא יֶאֶרְעוּ לוֹ מְאֹרְעוֹת הַגּוּפוֹת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נֶחְלָק וְנִפְרָד מֵאַחֵר. לְפִיכָךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה אֶלָּא אֶחָד.  

שאלה ד' העולה מפסיקת הרמב"ם בהלכות איסוריי ביאה: מדוע יש צורך ללמד גר פוטנציאלי יסודות אמונה אם גם כגוי הוא נדרש לדעת ולהאמין בדברים אלה?

18. רמב"ם, הלכות אישורי בי"ד י"ד ע"במה ללמד אדם שרוצה להתגייר

...ואנחנו מודיעים לו על יסודות הדת, שהם אחדות השם ואיסור עבודת אלילים, ומפרטים עליהם.וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עִקְּרֵי הַדָּת שֶׁהוּא יִחוּד הַשֵּׁם וְאִסּוּר עַכּוּ"ם. וּמַאֲרִיכִין בַּדָּבָר הַזֶּה.

האמונה שהתורה מאת ה' ובנבואת משה: על פי הלכות מלכים ח', יא', חלק הכרחי מהאמונה.

ו' אמונה בכל יסודות האמונה היהודית: ליראי האומות יש חלק בעולם הבא - בתנאי.

19. רמב"ם, הלכות תשובה ג', ה'—אנשים שאין להם חלק בעולם הבא

אלו הם אנשים שאין להם חלק בעולם הבא, אלא נכרתו ואבדו, נשפטים על פי גודל רשעותם וחטאיהם לנצח נצחים: כופרים, אלו המכחישים את אפשרות הנבואה, אלו שאינם מאמינים שהתורה מהשם היא, אלו המכחישים את עובדת תחיית המתים וביאת הגואל...וְאֵלּוּ הֵן שֶׁאֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא אֶלָּא נִכְרָתִים וְאוֹבְדִין וְנִדּוֹנִין עַל גֹדֶל רִשְׁעָם וְחַטָּאתָם לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָם. הַמִּינִים. וְהָאֶפִּיקוֹרוֹסִין. וְהַכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה. וְהַכּוֹפְרִים בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים וּבְבִיאַת הַגּוֹאֵל.  

20 אניהצעה, 5, 8—אפיקורסים ו כופרים

ליראי האומות יש חלק בעולם הבא. אלה נחשבים אפיקורסיםמי שאומר שאין נבואה ואין דרך לתקשורת בין הבורא ללב האדם; מי שמכחיש את נבואתו של משה; ומי שאומר שהבורא אינו מודע למעשיהם של אנשים. כל אחד משלושת אלה הוא... אפיקורוס. אלו נחשבים כופרים בתורה: מי שאומר שהתורה אינה מהשם, אפילו פסוק אחד, או מילה אחת - אם הוא טוען שמשה אמר אותה מרצונו החופשי, הוא... כופר; מי שמכחיש את פירוש התורה, כלומר, את התורה שבעל פה, ומכחיש את סמכותם של נציגיה, כפי שעשו צדוק וביתוס; מי שטוען שהבורא החליף מצווה אחת באחרת, ושהתורה המקורית בטלה, למרות שניתנה על ידי השם (כפי שטוענים הנוצרים והערבים).חסידי אומות העולם, יש להם חלק לעולם הבא. שלשה הן הנקראים אפיקורסין:* האומר שאין שם נבואה כלל שם ואין מדע שמגיע מהבורא ללב בני האדם, * והמכחיש נבואתו של משה רבינו, * והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם.כל אחד משלשה אלו הן אפיקורוסים.שלושה הן הכופרים בתורה:* האומר. שאין התורה מעם ה', אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת, אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה, * וכן הכופר בפרושה והוא תורה שבעל פה, והמכחיש מגידיה, כמו צדוק ובייתוס, * והאומר שהבורא החליף מצוה זו במצוה אחרת, וכבר בטלה תורה זו אע’פ שהיא הייתה מעם ה”, כמו ההגרים.כל אחד משלשה אלו כופר בתורה.  

מאת הרב תני ברטון

 © כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.