בני נח וחגים יהודיים

בס"ד

מה הקשר?

.

מהי הלכה?
   

● הלכה יהודית
– זה מורכב מטקסטים והסברים של טקסטים אלה שמתפתחים דור אחר דור.
– דעה רבנית צריכה להתבסס על הלכה. אי אפשר להצביע על התנהגות מסוימת סתם כך.
- עליך לספק מקורות.
● דרוש (דרשה)
– אי אפשר ללמוד תורה מדראש (תלמוד ירושלמי חגיגא א', ח').
– מיסטיקה יכולה לתמוך בהתנהגות מסוימת, אך רק כאשר היא מבוססת על הלכה (ראה משנה ברורה, כה, מ"ב, כללים בנושא זה).

מקורות 1

● רמב"ם, הלכות מלכים, י', ט'
– הכלל: איננו מרשים להם ליצור דת ולקבוע לעצמם מצוות. אלא: או שתתגייר ותקבל את כל המצוות או שתשמור על עצמך בתורתך (שבע המצוות) ואל תוסיף ואל תגרע.
● רמב"ם, הלכות מלכים, י':י'
בן נח שרוצה לקיים מצווה משאר המצוות כדי לקבל שכר, איננו מונעים ממנו לעשות זאת על פי ההלכה.

מקורות 2

פירוש רדב"ז (ר' דוד בן זמרה)
– בן נח הרוצה לקיים מצווה וכו': ואם רוצה לקיים אותה באומרו שנצווה לעשות כן, איננו מתירים לו לעשות זאת. אלא אם כן עושה זאת כמי שלא נצטווה לעשות כן ועושה זאת, ורבו (הרמב"ם) דייק וכתב "כדי לקבל שכר".
– אולם מצוות הדורשות קדושה וטהרה כמו תפילין, ספר תורה ומזוזה, אני מחמיר ואסור להם לעשות אותן.
● מאירי (פירוש לסנהדרין נח ע"ב)
– את שאר המצוות, איננו מונעים ממנו, כי אנו מקבלים את מנחותיו וצדקה. כמו כן יש לו שכר על מעשיו (ראה אנציקלופדיה תלמוד כרך ג', סוף עמ' 358 ו-359).
● תלמוד קידושין לא ע"א
– סיפורו של דמה בן נתינה (אפשר לטעון ששכרו היה רק בעולם הזה (ולא בעולם הבא (ראה תורת כהנים בחוקותי כו, א)), אך בכל מקרה, זהו שכר על מצווה שלא נצטווה לעשות).
● תלמוד סנהדרין נט א
– גוי שלומד (את שבע המצוות) הוא כמו כהן גדול. במילים אחרות, מכיוון שהוא לומד לדעת כיצד לקיים את מצוותיו, מקבל את המעלה הרוחנית של כהן גדול. (ראה ליקוטי שיחות יד, עמ' 38-39).

הרב משה פיינשטיין

שו"ת באגרות משה (יאור דעה א, ג, איורי דעה ב ז, אורח חיים ב, כ"ה).

● אין שכר לבן נח על קיום מצוות התורה.
● יש שכר לתפילה, כי ה' שומע לתפילותיהם של כל בני האדם.
● בני נח יכולים למלא רק מצוות הגיוניות ורציונליות, כמו צדקה –
צדקה, כיבוד הורים וכו'.
● קיום מצוות יהודיות הוא "יצירת דת חדשה". כל דת
המעשה הוא "יצירת דת חדשה".
● כתב היד של רדב"ז (וכן שו"ת מהרמב"ם, מהדורת פריימן, 124 והפירושים)
של מאירי לסנהדרין נט ע"א) אינם מקורות אחראים.

דעות אחרות

אנציקלופדיה תלמוד כרך א. 3, סוף עמ'. 358 ו 359, ליקוטי שיחות, כרך. 17, עמ'. 326

● "לירְאֵי צַדִּיקִים" שבאומות העולם יש חלק בעולם הבא
– רמב"ם הלכות מלכים, סוף פרק ח. – "חסיד" הוא זה שחורג מעבר לאותה לשון של דין.
● יש גמול על קיום שבע המצוות
– בעולם הזה ללא ספק וגם בעולם הבא.
● עולם הבא ללא יהודים, נפרד מעולם היהודים (זוהר חדש)
רות 96א)
● גמול רוחני.

חגים ורגעים של השנה היהודית

מהו חג יהודי?

● אלו רגעים שבהם בא לידי ביטוי הקשר המיוחד בין יהודים לאלוקים
(כולל שבת, ראה שולחן ערוג, אורח חיים ל"א יא שמות ל"א, יג).
● אין שום היגיון בכך שמי שאינם יהודים חוגגים חגים יהודיים.
– זה לא מייצג קשר עם אלוקים.
– הם לא מקרינים את האנרגיות של החג (ראה לקוטי תורה, שמיני עצרת פה ע"ב).
– הם לא מפנימים את האנרגיות הזמינות.
● תלמוד עבודה זרה ג א (סוכות)
– ה' נתן לאומות העולם את מצוות הסוכה כדי לראות אם יוכלו לקיים
זֶה.
– ברור מהסיפור הזה שהמצווה אינה חלה כיום על בני נוע

בואו נהיה ברורים

● זה לא אותו דבר לחגוג את הרגע "בדרך היהודית" מאשר להיות מודע לרגע ולהכיר בו.
● זה לא אותו דבר לקיים מצוות יהודיות מאשר לשלב
התורות שחג יכול להציע.
● דוגמה לראש השנה:
– אנו תוקעים בשופר
– יום הדין
- לקבל את אלוהים כמלך
– מצווה יהודית
- לזהות את הרגע
– תמצית תורות

ראש השנה

● משנה (ראש השנה, א, ב)
– בראש השנה כל בני האדם עוברים לפניו כצאן, ככתוב (תהילים לג, טו): "יצר לבם, מבין כל מעשיהם".
● זהו יום בריאת בני האדם.
● זהו יום הדין על מעשי האדם בשנה האחרונה.

חגים אחרים 1

● יום כיפור
– חוגג את הסליחה האלוהית על עגל הזהב.
● סוכות
– חוגג את העובדה שאלוהים הקיף בענני כבוד את העם היהודי במסעו במדבר
לאחר יציאת מצרים
– היו קורבנות בבית המקדש עבור 70 הגויים.
● שמיני עצרת
– חוגג את הקשר הפרטי בין העם היהודי לאלוקים (לכן היה רק אחד
קורבן בהשוואה לסוכות עם 70 קורבנות).
● שמחת תורה
– חוגג את מתן הלוחות השניים ביום כיפור. סוף ותחילת קריאת התורה השנתית.

חגים אחרים 2

● פסח
– חוגג את יציאת העם היהודי ממצרים.
● שבועות
– חוגג את קבלת התורה בהר סיני.
– מכאן מגיעות שבע המצוות לבני נח (ראה רמב"ם, הלכות מלכים, ח', י').
● חנוכה
– חוגג את הניצחון על היוונים ואת חנוכת בית המקדש מחדש.
● פורים
– חוגג את הניצחון על הפרסים.

רגעי השנה

● צום
– רוב הפוסקים הרבניים מסכימים שבני נח אינם צריכים לקיים את גזירותיהם (רמב"ם, הלכות ירושה, ו, י).
– בסיפור יונה אנו מוצאים שאנשי נינווה צמו יחד עם תשובה (חזרה בתשובה).
● ימים מיוחדים
– אתה יכול וצריך ללמוד מתורתו של כל יום.

מַסְקָנָה

● קיום מצוות יהודיות אינו המתאים ביותר לבני נח.
● גם כאשר מקיימים אותם, יש לקיים אותם לפי ההלכות היהודיות (ראה רמב"ם, הלכות קרבנות, יט, טז).
● זה בהחלט לא הצעד הראשון.
●זו לא דרך לחיות את הקשר עם אלוקים, מכיוון שהוא לא ציווה שזו הדרך להתייחס אליהם
אותו (בשביל בני נח).
● אפשר להתווכח האם יש תגמול או שזה הגיוני.
● אסור "להמציא" מצוות.
– כמובן שהם לא חובה.
– אפילו כאשר הן נחשבות אופציונליות, הן עדיין "דתות מומצאות".
– המציא ברכות? (ראה שולחן ערוך הרב, אורח חיים פ"ז, ו).
– מבנה תפילות, קידוש, הבדלה, לשבת בסוכה... וכו'.

טקסטים Sefaria.org

מאת הרב טוביה סרבר

שיעורים נוספים של הרב טוביה סרבר

 © כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.