בס"ד

מחשבה על פרשת בהאלוטכה 5785


כאשר מנהיגים שואלים שאלות כנות

פרשת בהעלותך מתחילה באור - המנורה דולקת במשכן. אך במהירות, הטון משתנה. בני ישראל מתלוננים. משה מוצף. תשוקה לבשר הופכת למשבר רוחני ורגשי.

בתוך הכאוס הזה, אנו שומעים משהו מפתיע. משה, הרועה הנאמן, אומר לאלוהים: במדבר יא: 21-22

21 ויאמר משה: שש מאות אלף איש רגלי העם אשר אנכי בתוכו, ואתה אמרת: אתן להם בשר ויאכלו חודש שלם.כא  וַיֹּאמֶר, מֹשֶׁה, שֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי, הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ; וְאַתָּה אָמַרְתָּ, בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם, וְאָכְלוּ, חֹדֶשׁ יָמִים.
22 אם ישחטו להם צאן ובקר, האם יספיקו להם? אם נאספו להם כל דגי הים, האם יספיקו להם?’ כב  הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם, וּמָצָא לָהֶם; אִם אֶת-כָּל-דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם, וּמָצָא לָהֶם.

להלן תגובתו החדה של אלוהים:

במדבר יא: 23

23 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה הַקְצָרָה יָד־יְהוָה עַתָּה תַּרְאֶה הַיָּהִי דְבָרִי אֵלֶיךָ אוֹ לֹא‘כג  וַיֹּאמֶר ד' אֶל-מֹשֶׁה, הֲיַד ד' תִּקְצָר; עַתָּה תִּרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי, אִם-לֹא.

במבט ראשון, זה נראה כמו רגע של ספק. אבל כפי שנראה, המסורת מזמינה אותנו להתבונן לעומק.

מבט מעמיק יותר: מה באמת שאל משה?

פרשנים רבים נדהמו מחילופי הדברים הללו. אך במקום לפרש אותם כספק תיאולוגי, הם מציעים תמונה מרקמית יותר של מה שקרה באמת.

1. דעת זקנים: עניינים מעשיים, לא ספק תיאולוגי

משה לא הטיל ספק ביכולתו של אלוהים - הוא התמודד עם ה... מַטָרָה. מדוע לספק כל כך הרבה בשר, בידיעה שזה עלול להוביל לעודף ולהפוך לדוחה עבור העם? הוא שאל שאלה מוסרית עמוקה יותר: האם זה באמת יעזור להם?

2. אבן עזרא: משה לא ציפה לנס

ה אבן עזרא נוקט בגישה מילולית יותר. הוא טוען שמשה באמת לא ידע שכוונתו הייתה לבוא נס. הוא הניח שאלוהים ישתמש באמצעים טבעיים כדי לקיים את ההבטחה - והיה מבולבל לגבי האופן שבו זה אפשרי.

זה לא חוסר אמונה בכוחו של אלוהים, אלא הנחה לגבי כוחו של אלוהים. אופן הפעולה. משה חשב שהמטרה הייתה להצדיק את נבואתו, לא לבצע הישג על טבעי.

3. אור החיים: רבדים מרובים של דאגה

ה אור החיים מציע שני הסברים מרתקים:

4. רשב"ם ורש"י: מבט משפטי ונרטיבי

רשב"ם רואה את הנושא כחוק: משה מניח שהאכלת כל כך הרבה אנשים עם העדרים הזמינים תדרוש או אובדן חיים עצום (כדי להפחית את האוכלוסייה) או נס - והוא לא בטוח שהעם ראוי לכך.

רש"י, לעומת זאת, מציין שרק אלו שעזבו את מצרים - 600,000 - התלוננו, מכיוון שהם זכרו את הדגים במצרים. הוא מדגיש את קהל יעד ספציפי משה מתייחס ל.

5. תולדות יצחק: לא חוסר אמונה, אלא שאלות אסטרטגיות

תולדות יצחק טוען שמשה לא פקפק - הוא חקר, ניסה להבין אֵיך דבר ה' יתקיים. הוא אף טוען שלעם היה שפע של בהמות, אך בשל הדרישה שכל השחיטה תעבור דרך המשכן, הם לא יכלו לאכול אותן בחופשיות. משה רצה הבהרה: האם ה' ישנה את הכללים? האם יספק בשר באורח פלא?

הוא גם מציע קריאה פסיכולוגית: משה רצה לְעַכֵּב את סיפוק תאוותם, בתקווה שעשייתם זאת תמנע את ההשלכות הקטלניות של זללנותם.

השתקפות ארוגה: איזה סוג של אמונה אני מקפיד/ת?

מה שעולה אינו דיוקן של נביא במשבר, אלא מנהיג שמעז להטיל ספק בשירות החמלה, הצדק והאמת.

  1. האם אני משאיר מקום בחיי הרוחניים לשאלות כנות?
  2. כשאני רואה משהו קשה בעולם - או אפילו בתורה - האם אני יכול להתמודד איתו בלי לאבד אמונה?
  3.  האם אני יכול להבחין בין פקפוק באלוקים לבין אכפתיות עמוקה לגבי התוצאות?
  4.  כשאני נקרא להנהיג, האם אני פשוט מציית - או שאני מתמודד עם האתגר בלב ובמוח?

סיכום: אמונה שחושבת, דואגת ומטילת ספק

משה לא הטיל ספק בכוחו של אלוהים. הוא נאבק במשמעותו. הוא לקח את אלוהים ברצינות מספקת כדי... לִשְׁאוֹל-לדאוג לאיך, למה ולתוצאה.

זו לא חולשה. זו גדולה.

בעולם שלעתים קרובות מבלבל בין ודאות לכוח, משה מראה לנו מודל נוסף: שמנהיגים אמיתיים - ומחפשי רצון אמיתיים - יכולים לעמוד ביראת כבוד. ו עדיין לשאול. הם יכולים להאמין לעומק ובמקביל לשאול שאלות באחריות.

הבה יזכיר לנו קטע זה: ידו של אלוהים לעולם אינה קצרה מדי. אך הוא מקבל בברכה את הלב שרוצה להבין למה יד זו מושיטה יד.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על המשוב

טקסטים מכון ממרא

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.