בס"ד

“"האם אתה באמת מאמין שחוקי נח מספיקים כדי לקיים מערכת יחסים עם אלוקים?"”
זוהי שאלה כנה ונשאלת לעתים קרובות - במיוחד על ידי נוצרים המאמינים, בהתבסס על הברית החדשה, שקשר עם אלוהים אפשרי רק דרך ישוע.

אבל מנקודת מבט תורנית, עצם הרעיון של הצורך במתווך כדי להתייחס לאלוקים אינו רק מיותר - הוא גם בלתי מקובל מבחינה תיאולוגית. התורה מתעקשת על קשר ישיר, אישי ובלתי מתווך בין כל אדם לבוראו. הכנסת מתווך - לא משנה כמה הוא מכובד - היא הפרה של העקרונות הבסיסיים ביותר של המונותאיזם היהודי.

ככזה, לא רק שתוכלו לקיים מערכת יחסים משמעותית עם אלוהים בלי ישוע - אי אפשר לקיים אחת כזו... עִם אותו או כל אחד אחר כמתווך. או, במילים אחרות: אתה יכול לקיים מערכת יחסים אמיתית רק עם אלוהים לְלֹא כל מתווך.

זה עומד בניגוד לאמונה נוצרית נפוצה, המבוססת על פסוקים כמו יוחנן י"ד 6:
“"אני הדרך, האמת והחיים. איש אינו בא אל האב אלא דרכי."”

מנקודת מבט תורנית, אמירה זו סותרת את העיקרון הבסיסי שאם ה' הוא אחד - ללא פילוג או שותפות - ושהוא נגיש ישירות לכולם.

יחסים עם אלוהים לפני ישוע

התנ"ך העברי מלא בדוגמאות של אנשים שהיו להם קשרים אישיים וקרובים עם אלוהים הרבה לפני שהנצרות קמה:

אם אלוהים היה מסוגל ורצה להתחבר ישירות לאנשים לפני ישוע, מדוע זה כבר לא אפשרי כיום?

מה דורש אלוקים ממערכת יחסים?

התנ"ך מלמד בעקביות שקשר עם אלוהים בנוי על ציות, אהבה, יראת כבוד ואמון. זה לא עניין של לגאליזם, אלא של נאמנות - לחיות בהתאם לציפיות המוסריות של אלוהים.

הנה רק כמה דוגמאות:

המסר עקבי: אלו ששומעים לאלוקים והולכים בדרכיו מתקבלים בברכה ומבורכים.

מה המשמעות של קיום מערכת יחסים עם אלוקים?

מערכת יחסים היא הדדית. במונחים אנושיים, פירוש הדבר תקשורת, אמון, מחויבות וצמיחה. מערכת יחסים עם אלוקים כרוכה במידה רבה באותם דברים:

עבור לא יהודים, מערכת יחסים זו מבוססת על שבע מצוות בני נח—עקרונות מוסריים אוניברסליים שניתנו לאנושות. על פי התלמוד, אלו המקיימים נאמנות את חוקים אלה נקראים חסידי אומות העולם—"חסידי הגויים" — אהובים ומקובלים על ידי אלוהים.

מה לגבי ישוע?

ביהדות, ישו נחשב כ... שיטוף—"שותף" או "שותף" תיאולוגי עם אלוהים. בהלכה היהודית המסורתית, אמונה ב שיטוף הוא דומה לעבודת אלילים, במיוחד כאשר מדובר בפולחן או תפילה המופנות כלפי ישות שאינה אלוקים עצמו.

התורה קובעת, “"לא יהיה לך אלהים אחרים על פניי (אל פאנאי)"” (שמות כ', ג'), המאשר את אחדותו המוחלטת של אלוהים. ה- איחוד היפוסטטי אשר מאמינים בשילוש הקדוש מאמינים בו, הם כפירה מנקודת מבט תורנית. כפי שכתוב: “"הוא אלוהינו; אין עוד"” (דברים ד', לה).

העיקרון היהודי הבסיסי של אחדות האל מתבטא ב... דברים ו':ד':

“"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד".”

בדיני התורה, המושג של שטוף—שיתוף פעולה עם ישות אלוהית אחרת עם אלוהים — דומה לעבודת אלילים, כפי שכתוב בפסוק "לא יהיה לך אלהים אחרים". אִיתִי (אל פאנאי)." האיחוד ההיפוסטטי בו מאמינים המאמינים בשילוש הקדוש הוא אפוא כפירה מנקודת מבט תורנית. ככתוב: "הוא אלוהינו, אין עוד".”

הצגת כל שותף או מתווך לאלוקים פוגעת באחדות זו.

מה אומרים מקורות הלכתיים?

ה חתם סופר מסכם:

“"הדעה הרווחת היא שגוי חייב על עבודת השטוף שהוא מאמין בו."”
(שולחן ערוך, אורח חיים 156)

אפילו שילוב נפשי של אלוהים עם ישות אחרת במהלך הפולחן אסור על פי ספר מצוות גדול (שמ"ג), ללא קשר לשאלה האם השם השני מוזכר.

סיכום של מה שמותר ללא יהודים

לְתַרְגֵלמוּתָר?הערות
אמונה בשתוף (מבחינה נפשית)לא (אבל לא ניתן לעונש כעבודת אלילים לפי הרמ"א)עדיין מנקודת מבט תורנית אסור; ייתכן שלא ייענש אם אין פולחן (רמ"א)
עבודת שתוף (תפילה, קורבנות וכו')לֹאנחשב לעבודת אלילים, אפילו עבור לא יהודים

מחשבות אחרונות

לכל אדם יש גישה ישירה לאלוקים. אין צורך במתווך.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על משובו

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.