בס"ד

יסודות האמונה – 11 לא להתעמק בלימוד חלקי תורה שאינם קשורים לתקנון בני נח.1

לעיתים קרובות קיימת בלבול בקרב לא יהודים בנוגע למה שהם רשאים או לא רשאים לקרוא וללמוד מהתורה. הרעיון שלא יהודים יכולים לקרוא חלקים מהתורה שאינם קשורים ישירות לחוק בני נח נובע מאי הבנה של המונח "להעמיק". הבה נבהיר אי הבנה זו ונסביר אילו חלקים מהתורה לא יהודים רשאים לקרוא וללמוד, ומה הכוונה ב"להעמיק".“

לא יהודים רשאים לקרוא את כל התורה

לא יהודים רשאים לקרוא את כל 24 ספרי התנ"ך (התנ"ך, כולל התורה, הנביאים והכתובים). זה כולל גם פירושים המסבירים את משמעותו הפשוטה של הטקסט, כמו אלה של הפרשנים הנודעים רש"י, ספורנו ואבן עזרא, כדי להבין נכון את הפסוקים.

אנו למדים זאת מהרמב"ם (הרמב"ם) ב חוקי ספר התורה 10:8, שם הוא קובע:

“"גוי יכול להחזיק ספר תורה ולקרוא בו."”

זה מוכיח שאין איסור על קריאת הטקסטים עצמם, כל עוד המוקד הוא בהבנת הפשט שלהם, המשמעות הפשוטה והמילולית. פשט מתייחס לפרשנות ישירה של טקסט, מבלי להתעמק בהסברים מיסטיים. עם זאת, אם פרשנים כמו רש"י משתמשים באלמנטים מדרשיים כדי להבהיר פסוק, על לא יהודים להתמקד בנקודה העיקרית שהפרשן מעביר.

מה המשמעות של "לחקור לעומק"?

המונח "להעמיק" מתייחס ללימוד מעמיק של התורה לשם רכישת ידע תורני מעמיק. קוד הקודש (מאת הרב משה ויינר)2 מגדיר זאת כך:

“"זהו לימוד אך ורק למען רכישת ידיעת התורה עצמה. משמעות הדבר היא מעורבות עמוקה בלימוד, ולמידה חודרת וחקרנית. זה כולל לימוד להבין לעומק את חוקי התורה המפורטים, את הסיבות העמוקות יותר של המצוות, או את עומק כוונת דברי הכתוב והתלמוד, ולא למען שום מטרה אחרת."”

חשוב להבין שסוג זה של לימוד מעמיק מיועד לעם היהודי, שקיבל את התורה כירשתו מה'. הרמב"ם (הלכות מלכים י', ט') מבהיר:

“"אסור להם להתעמק בשום דבר מלבד... מצוות בני נח שלהם."”

עם זאת, ברור גם מהרמב"ם כי לא יהודים חוֹבָה ללמוד לעומק את חוקי נח כדי למלא כראוי את חובותיהם. כפי שהוא מציין ברמב"ם, הלכות מלכים י', א':

“"גוי שחטא בטעות משום שלא למד, חייב".”

זה מראה שלגויים יש אחריות להבין את מצוותיהם במלואן. במסגרת ההיקף הרחב של חוקי נח, גוי אדוק מותר (וצריך) לעסוק בחדירה3 למידה חקרנית, הכוללת חקר הפרטים המורכבים וההיגיון העומדים מאחורי מצוות אלו.4

ההבדל: מה רשאים לא יהודים ללמוד לעומק?

ההבחנה טמונה ב- קוד בני נוח, שבע המצוות המחייבות גויים לציית לחוקי מוסר אוניברסליים. גויים נדרשים להבין היטב את המצוות הללו ויכולים להתעמק בלימודן. זה כולל בחינת חובות לוגיות כגון מתן צדקה או כיבוד הורים.

עם זאת, ייתכן שהם אינם מתעמקים בחלקים בתורה הנוגעים לתרי"ג מצוות, המחייבות אך ורק את העם היהודי.

מדוע הבחנה זו חשובה?

התורה ניתנה על ידי ה' לעם היהודי כנחלתו, כפי שנאמר ב... דברים לג:ד:

4 משה ציווה אותנו תורה, נחלת קהל יעקב.ד  תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב.

“"התורה אשר ציווה אותנו משה היא נחלת קהל יעקב".”

העם היהודי מוטל על הבנת המשמעויות העמוקות והממדים המיסטיים של התורה. לעומת זאת, לא יהודים מוטלת האחריות לציית לקוד בני נח, המנחה את חובותיהם האתיות והרוחניות. על ידי התמקדות במה שרלוונטי לתפקידם, לא יהודים שומרים על בהירות ומכבדים את קדושת התורה כמורשת היהודית.

מַסְקָנָה

לא יהודים רשאים לקרוא את התנ"ך כולו כל עוד הם מתמקדים במשמעות המילולית של הטקסט. הם אינם רשאים להתעמק בהיבטים מיסטיים או עמוקים המיועדים אך ורק לעם היהודי. חיוני שלא יהודים יבינו היטב את חוקי נח ויתעמקו בלימודם תוך הימנעות מעיסוק בחוקים יהודיים מורכבים שאינם רלוונטיים להם.

חשוב לציין כי ליהודים יש מצווה ספציפית ללמוד תורה לשמה, ולא רק כדי לרכוש ידע מעשי במצוות. זה נחשב ל"ירושתם" וחובה רוחנית. לגויים אין מצווה כזו.

גישה זו מבטיחה שאנשים שאינם יהודים יפתחו הבנה ברורה ומעשית של אחריותם הרוחנית, תוך כיבוד הקשר הייחודי בין העם היהודי לתורה. על ידי שמירה על הבחנה זו, כל קבוצה יכולה למלא את תפקידיה וחובותיה באופן התואם את הקשר הייחודי שלהם לתורת האל.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על משובו

מקורות:

  1. הצופן האלוהי מאת הרב משה ויינר, מהדורה רביעית חלק א' עמ' 33. ↩︎
  2. הצופן האלוהי מאת הרב משה ויינר, מהדורה רביעית חלק א' עמ' 75. ↩︎
  3. הצופן האלוהי מאת הרב משה ויינר, מהדורה רביעית חלק א' עמ' 71, הערת שוליים 87. ↩︎
  4. הצופן האלוהי מאת הרב משה ויינר, מהדורה רביעית חלק א' עמ' 72. ↩︎

טקסטים מכון ממרא


© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org,  Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.