בס"ד

ב הקוד האלוהי מאת הרב משה ויינר, היסודות השביעיים של האמונה הם:

7 לא לשמוע לנביא שקר בין אם הוא מנבא (1) שקר בשם אלוהים ובין אם (2) בשם אליל.1

בבלוג הקודם, דנו במהו נביא שקר. מנקודת מבט זו, הבלוג הזה יכול להיות קצר מאוד: אל תקשיבו לאנשים שטוענים שהם מביאים מסר מה' ורוצים להסיט אתכם מלהקשיב לתורתו ולקיים את המצוות שהוא נתן לנו, כלומר תרי"ג מצוות ליהודים ושבע מצוות בני נח ופרטיהן ללא יהודים. דבר ה', תורתו, אינו ניתן לשינוי. זוהר.2 גם קובע כי אלוהים ותורתו קשורים זה בזה באופן בלתי נפרד; הם אחד.

אלוהים אינו ניתן לשינוי, כפי שאנו יכולים לקרוא ב מלאכי ג':ו'

6 כִּי אנכי יהוה לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם.ו כִּי אֲנִי ד', לֹא שָׁנִיתִי; וְאַתֶּם בְּנֵי-יַעֲקֹב, לֹא כְלִיתֶם.

כך, אנו רואים ב דברים י"ג:א' שתורתו אינה ניתנת לשינוי:

1 את כל הדבר הזה אשר אנכי מצוך אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו.א אֵת כָּל-הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם–אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ, לַעֲשׂוֹת: לֹא-תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.

העיקרון התשיעי של האמונה מהרמב"ם, כפי שאנו מוצאים ברמב"ם על רמב"ם על משנה סנהדרין י', א', כ"ו מדינות:

העיקרון התשיעי הוא מסירה נאמנה, והוא שתורה זו הועברה בנאמנות מהבורא, אלוהים יתברך, ולא מאף אחד אחר. ולכן אי אפשר להוסיף עליה ולא ניתן לגרוע ממנה, כפי שנאמר (דברים יג, א') "לא תוסיף עליה ולא תגרע ממנה".“

האיסור להוסיף או לגרוע מתרי"ג המצוות או שבע המצוות חל הן על יהודים והן על לא יהודים, והוא מכונה בהתאמה בעל תוסיף (המגדיר אילו מצוות יהודים חייבים לקיים ואת המידה שבה הם רשאים לשנות או לאמץ מנהגים חדשים) ואיסור חידושי דת (יצירת דת חדשה).

לכן הגיוני לא להקשיב לנביא שרוצה לשנות משהו בתורת ה'. התורה אוסרת במפורש להקשיב לנביאים כאלה ב... דברים י"ג:ד'

4 לֹא תִשְׁמַע אֶל-דְּבָרֵי הַנָּבִיא הַהוּא, אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא;ד לֹא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא, אוֹ אֶל-חוֹלֵם הַחֲלוֹם, הַהוּא:

מה שאולי פחות ידוע הוא שאסור גם לארגן דיון עם נביאי שקר.  משנה תורה, פולחן ומנהגים זרים 5:7 מדינות;

אסור להיכנס לדיון או לוויכוח עם מי שמנבא בשם אלוה שקר. אסור לנו לבקש ממנו לעשות אות או מופת, ואם הוא עושה זאת מרצונו החופשי, אל לנו לשים לב אליו ולא לחשוב עליו. כל המהרהר בנפלאות [שעשה, וחושב] "אולי אמת הם", עובר על מצות לא תעשה, שנאמר [דברים יג, ד]: "אל תשמעו אל דברי הנביא ההוא".“

התוצאה ההגיונית של כך היא שתשמעו את דבריו, ואולי גם את העוברים והצופים שמקשיבים, מה שעלול לגרום לספק ובלבול ועלול להוביל לעבודת אלילים. יתר על כן, זה יכול בקלות להוביל לכך שנביא השקר או אתם יזכירו את שמו של אל שקר, בעוד... שמות כג:יג מדינות:

13 וְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דּוֹבַרְתִּי אֵלֶיךָ הַשְׁמַרְתָּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אַל תִּזְכְּרוּ וְלֹא תִשְׁמַע מִפִּיךָ׃.יג וּבְכֹל אֲשֶׁר-אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, תִּשָּׁמֵרוּ; וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִירוּ, לֹא יִשָּׁמַע עַל-פִּיךָ.

בהסבר הרמב"ן מודגש כי פסוק זה מזהיר במפורש מפני עבודת אלילים אחרים, יצירת פסלים והזכרת שמם. משמעות הדבר היא שאין להימנע רק מעבודת אלילים אלה, אלא גם להימנע ממתן כבוד להם על ידי אזכור שמם. הרמב"ן קובע כי יש להימנע משימוש בשמות של אלילים, גם אם אינם מכונים אלוהיים, כגון אזכור פשוט של "מלקום" או "עשימה". במקום זאת, ראוי להשתמש בשמות אלה באופן מגנה, למשל, על ידי תיאורם כ"תועבת מואב" או "תועבת בני עמון".“

אנו רואים בתנ"ך ששמו של אליל אינו מוזכר במפורש; במקום זאת, משתמשים במונחים כמו בעל, שפירושו כנעני "אדון", ובכך נמנעים מהשם המפורש. גישה זו מדגישה את הצורך להתרחק מכל דבר הקשור לעבודה זרה ולגנות באופן ברור מנהגים כאלה. הסברו של הרב מלמד כי אין להשתמש בשמות של אלים אחרים לשם שבח, אך ניתן להזכירם לצורך גינוי, כמו בדוגמה של "שקץ". דבר זה מדגיש את החשיבות של שימוש בשמות אלה בהקשר שלילי כדי להדגיש את גינוי העבודה הזרה.3

באשר לישו, חשוב לציין שלשמו לא הייתה בתחילה קונוטציה אלוהית ומאוחר יותר הוכרז כאל על ידי אנשים.4 כשאנו מדברים עם נוצרים, מותר להשתמש בשם ישוע, שכן אחרת הדבר יגרום לחיכוכים ומטרד מיותרים. עם זאת, כשמדברים עם יהודים, עדיף להימנע מהשם ככל האפשר ולהשתמש במקום זאת בכינוי, כגון "יושקה" או "הנצרי", שאולי יעידו על כך שחלקם.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על משובו

מקורות:

  1. הקוד האלוהי מאת הרב משה ויינר, חלק א', מהדורה רביעית, עמ' 33 ↩︎
  2. בזוהר ב/7ב נאמר: קדוש בריך הוא, אורייתא, וישראל חד הוא ↩︎
  3. תורה תמימה על התורה שמות כג, יג – ג ↩︎
  4. ירים הביאו הגהות מימניס עבודות כוכבים 5/3; חב' יאיר תשובה א' הסגה יא-יב; ביאור הגר"א 147/3; תשובה הרב עזריאל הילדסהיימר 180; ראה משנה הלכות 9/169 – ראה Shulchanaruchharav.com ↩︎

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.