בס"ד
- סנהדרין 56a
| חכמים לימדו: בני נח נצטוו שבע חוקים: הקמת בתי דין, חילול הקודש, עבודת אלילים, עריות, רצח, גניבה ואכילת גפה של בהמה חיה. | תנו רבנן שבע מצות נצטוו בני נח דינין וברכת השם ע”ז גילוי עריות ושפיכות דמים וגזל ואבר מן החי. |
2. רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות ט', א'
| (1) אדם הראשון נצטווה בשש מצוות: 1) עבודת אלילים, 2) "ברכת" (בלשון נקייה) את שם (ה'), 3) רצח, 4) יחסי מין אסורים, 5) גניבה, ו-6) כינון מערכת צדק. למרות שכל אלה התקבלו כמסורת ממשה רבינו ואנו יכולים להבין את ההיגיון מאחוריהן, בכל זאת, מפסוקים בתורה (אנו למדים ש) אלה הן שנצטוו. מצווה שביעית האוסרת אכילת גפה שנקרעה מחיה חיה נוספה לנח, כפי שנאמר, "“אפילו בשר, החיים בדם, אל תאכלו ממנו”"(בראשית ט', ד') | עַל שִׁשָּה דְּבָרִים נִצְטַוָּה אָדָם הָרִאשׁוֹן. עַל עֲבוֹדָה זָרָה. וְעַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם. וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים. וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת. וְעַל הַגֵּזֶל. וְעַל הַדִּינִים. אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּן הֵן קַבָּלָה בְּיָדֵינוּ מִמָּשֶׁה רַבֵּנוּ. וְהַדַּעַת נוֹטָה לָהֶן. מִכְּלַל דִּבְרֵי תּוֹרָה יֵרָאֶה שֶׁעַל אֵלּוּ נִצְטַוָּה. הוֹסִיף לְנֹחַ אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ט, ד) "אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ". נִמְצְאוּ שֶׁבַע מִצְוֹת |
3. רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות ט', ט'
| בן נח אחראי על הפרת איסור גניבה בין אם גנב מגוי אחר ובין אם מיהודי. זה חל על מי ששודד אדם בכוח או גונב כסף, חוטף, מעסיק שמעכב את שכרו של פועלו וכדומה, אפילו פועל שאוכל מתוצרת מעסיקו כשהוא אינו עובד. בכל המקרים הללו, הוא אחראי ונחשב לגזלן. לגבי יהודים, החוק שונה. באופן דומה, נח אחראי על גניבת חפץ ששוויו פחות מ... פְּרוּטָה. לכן, אם נחכי אחד גנב חפץ ששוויו פחות מ... פְּרוּטָה ונחיד אחר גנב אותו ממנו, שניהם מוצאים להורג בגלל זה. | בֶּן נֹחַ חַיָּב עַל הַגֵּזֶל. בֵּין שֶׁגָּזַל עַכּוּ"ם בֵּין שֶׁגָּזַל יִשְׂרָאֵל. וְאֶחָד הַגּוֹזֵל אוֹ הַגּוֹנֵב מָמוֹן אוֹ גּוֹנֵב נֶפֶשׁ אוֹ הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר וְכַיּוֹצ. אֲפִלּוּ פּוֹעֵל שֶׁאָכַל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה. עַל הַכּל הוּא חַיָּב וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל גַּזְלָן. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל. וְכֵן חַיָּב עַל פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה. וּבֶן נֹחַ שֶׁגָּזַל פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה וּבָא אַחֵר וּגְזָלָה מִמֶּנּוּ. שְׁנֵיהֶן נֶהֱרָגִין עָלֶיהָ |
4. רבי יוסף קארו, כסף משנה, לוק. cit.
| כאשר רבנו קבע, "לגבי יהודים הדין שונה", נראה לי שמעמדם לא יהיה של גזלאן (גנב) במקרים כגון עיכוב שכר פועל (ויקרא יט, יג), משום שאיסור זה נפרד מאיסור גניבה; ופועל הקוצץ את תבואת מעבידו שלא בזמן עבודתו (דברים כג, כו). | ומ"ש רבינו מה שאין כן בישראל. נ"ל דהיינו שאין חיובם משום גזלן אלא כובש שכר שכיר איכא ביה לאו דלא תעשוק שכר וגו' ופועל שלא בשעת מלאכה מוחרמש לא תניף נפקא וכמבואר בדברי רבינו פרק י"ב מהלכות שכירות. |
מאת הרב תני ברטון
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.