מַנהִיגוּת

בס"ד

לפני שהיה מנהיג בעם ישראל, משה היה רועה צאן. המדרש מספר כיצד יום אחד, בעוד משה רעה את בהמות יתרו במדבר סיני, ברח טלה קטן מן הצאן. משה רדף אחריו עד שהגיע למעיין והחל לשתות. כאשר משה השיג את הטלה הוא צעק: "לא ידעתי שאתה צמא!". טלה קטן בידיו ונשא אותו אל הצאן. אמר ה': "רחום אתה רעה - אתה תדאג לצאני, לעם ישראל". בנוסף להפגנת חמלתו של משה, אירוע זה מכיל לקח חשוב נוסף: משה הבין שהטלה לא ברח מן הצאן מתוך זדון או רשע - הוא היה פשוט צמא. כאשר יהודי סוטה מעמו, חס וחלילה, זה רק משום שהוא צמא. נשמתו מחפשת משמעות בחיים, אך מי התורה ברחו ממנו. לכן הוא נודד אל עולמות זרים, מבקש להרוות את צימאונו. כאשר משה הבין זאת, הוא היה מוכן להיות מנהיג בעם ישראל. רק רועה שאינו ממהר לשפוט את הטלה הנמלט, הרגיש לסיבות נטישתו, יכול ברחמים להרימו בזרועותיו ולהחזירו הביתה.

מאת הרב טוביה סרבר

מקורות:

אפליקציית בני נואג'

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.