“"וַיְכַתֵּב מֹשֶׁה אֶת-צֹאתָם לְמַסְעָתָם בְּמִצְוַת יְהוָה, וְאֵלֶּה מַסְעָתָם לְמַסְעָתָם" (במדבר לג, ב).

מדוע סוף הפסוק הופך את סדר ה"יציאות" וה"מסעות"?

לפי המגיד מדובנו, מדובר בעניין של פרספקטיבה. הוא הסביר זאת באמצעות משל. אדם עם בן יחיד נישא בשנית לאחר שאשתו הראשונה נפטרה. האישה החדשה ובנה החורג לא הסתדרו. במהלך נסיעת עסקים, האב פגש משפחה נפלאה שהייתה לה בת בערך בגיל בנו. הוא התרשם מאוד מהמשפחה ומהאישה הצעירה, ולכן הם החלו לדון באפשרות של נישואין.

לאחר שחזר הביתה, האב ארגן זמן בו הוא ובנו יוכלו לבקר את המשפחה הזו ולפגוש את בן/בת הזוג הפוטנציאלי שלו. לאחר שבוע של נסיעה, הבן שאל את נהג הכרכרה כמה קילומטרים הם הולכים מנקודת המוצא שלהם. שבוע לאחר מכן, אביו שאל את הנהג כמה קילומטרים הם מגיעים ליעדם. עבור הבן, המוקד העיקרי שלו היה האפשרות להתרחק מאמו החורגת, ולכן הוא ניסח את הטיול במונחים של כמה רחוק הדגש היה על כמה קרוב הם לעיירה של הכלה הפוטנציאלית.

בני ישראל עדיין לא הבינו את החשיבות העמוקה של ארץ ישראל, ולכן הם ראו את מסעותיהם בעיקר דרך עדשת המרחק שהם התרחקו ממצרים - מסעותיהם לפי יציאותיהם. אבל משה הבין את טבע יעדם, ארץ קדושה זבת חלב ודבש וברכה אדירה. עבורו, המוקד היה על יציאותיהם לפי מסעותיהם!

מאת הרב מיכאל סקובק

עקבו אחר הקישור לעוד "פסוקים מתנ"ך"“
עוד על הרב מיכאל סקובק

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.