מדוע לא הורשה בלעם לברך את ישראל בדבריו שלו

בס"ד

מחשבה על פרשת בלק 5784

פרשת בלק תש"פ – מדוע לא הורשה בלעם לברך את ישראל בדבריו שלו

למרות שפרשת התורה נקראת על שם בלק, נראה שהדמות הראשית היא בלעם, הנביא הלא יהודי שנשכר על ידי בלק כדי לקלל את העם היהודי. בלעם היה נביא גדול בגויים, וכמה פרשנויות מציעות שבמובנים מסוימים הוא היה גדול כמו משה רבנו.[1] רעיון זה נשאב מ... דברים לד:י

בעוד שאף נביא בישראל לא השתווה למשה, בין העמים הלא יהודיים היה בלעם. אף על פי כן, היה הבדל משמעותי ברמת הנבואה בין משה לבלעם. אלוהים דיבר עם משה פנים אל פנים, כפי שניתן לראות ב... שמות לג:יא ו דברים לד:י

לעומת זאת, בדרך כלל ה' בא אל בלעם רק בחזיונות בלילה. רש"י מפרש על במדבר כב:ח:

“"רוח הקודש נחה עליו רק בלילה, וכך גם במקרה של כל נביאי העמים הלא יהודים."”

איש מלבד משה לא קיבל מסר נבואי מאלוהים כשהיה ער לחלוטין. כל שאר הנביאים (יהודים ולא יהודים) היו צריכים להיות במצב טראנס או מחוסרי הכרה.

רמב"ם (הרמב"ם) ב חוקי יסודות התורה ז', א' מתאר את התנאים והתהליך לזכות להגיע לנבואה באמצעות מאמצים ויכולות אישיות. הוא מזכיר שתי נקודות מכריעות:

1. כישורים לנבואה:

(א) נבואה ניתנת רק לאדם חכם מאוד ובעל אופי מוסרי חזק, שיכול להתגבר ללא הרף על נטיותיו הטבעיות.
(ב) אדם זה חייב להיות בעל יכולת שכלית רחבה ומדויקת ולהיות בריא מבחינה גופנית.

2. הכנה רוחנית:

(א) על המועמד להקדיש את עצמו ללימוד מושגים עמוקים ונשגבים ולהתנתק מדאגות העולם כולו.
(ב) מחשבותיהם צריכות להיות ממוקדות כל הזמן באלוהי, תוך שאיפה להבין ולתפוס את גדולתו וחוכמתו של אלוהים.

מבין תנאים אלה, רק 1(ב) חל על בלעם הרשע. מדוע אם כן העניק לו ה' יכולת נבואית שכזו? התשובה ניתנת על ידי רש"י בפירושו לבמדבר כ"ב, ה':

“"מדוע הניח הקדוש ברוך הוא את שכינתו על גוי רשע? כדי שלא יהיה לגויים תירוץ לומר 'אילו היו לנו נביאים, היינו חוזרים בתשובה'. [ה'] הציב להם נביאים. אך הם פרצו 'את גדר העולם', כי בתחילה היו אסורים עליהם בנוגע לזנות [ראה רש"י על בראשית לד, ז], אך זה [בלעם] יעץ להם להיכנע לזנות [ראה רש"י על במדבר כ"ד, יד]".‘

למרות יכולותיו הנבואיות, בלעם עשה טעויות משמעותיות. אחת הטעויות העיקריות שלו הייתה להאמין שישנם זמנים שבהם ה' לא ידע הכל. רש"י מסביר ב... במדבר כב:ט שבילעם חשב לעצמו:

 “"נראה, אם כן, שישנם זמנים בהם לא הכל גלוי לו; ידיעתו אינה תמיד זהה. אבחר זמן בו אוכל לקלל וזמן בו הוא לא יקיים אותה"”

זו הייתה אי הבנה חמורה משום שאלוקים יודע כל, כפי שאנו למדים מ... ישעיהו מו:ט-י:

בספר "“שבעת שערי הידע הצדיק",” עמ' 18, סיכום זה ניתן להלן:

“"אלוהים אינו מכיר ויודע את הבריאה במונחים של הבריאה כפי שאנו מכירים אותה, אלא הוא מכיר אותה במונחים של עצמו. לפיכך, כפי שהוא מכיר את עצמו, הוא מכיר כל פרט ופרט של הבריאה הפיזית והרוחנית כולה, שכן קיומו של כל דבר שנברא תלוי בו ללא הרף, שכן רצונו המאוחד הוא שכל דבר יהיה, הכל כאחד מתחילתו ועד סופו."”

איש אינו יכול לפעול ללא ידיעתו של ה'. קללת עמו הנבחר והאהוב של ה' הייתה ללא ספק טעות חמורה. לכן, במדבר כ"ב, י"ב, ה' אומר במפורש לבלעם לא לקלל את העם. רש"י מציין שכאשר בלעם שמע שאסור לו לקלל את העם, הוא רצה לברכם במקום זאת, אך גם ה' לא התיר זאת.

ניתן להבין זאת על ידי התחשבות בכך שלבלעם הייתה שנאה עזה כלפי היהודים. כאשר אדם נותן ברכה למישהו שהוא שונא, הכוונה שיש לו לנגד עיניו כוללת היבט כלשהו של קללה.

יתר על כן, לבלעם הייתה השקפה דתית שונה באופן מהותי מזו שדורש ה' מהעם היהודי. שמו של בלעם יכול להתפרש כ"בלי-עם" - ללא עם, דבר המצביע על העדפתו לחיים שבהם הפרט הוא במרכז, ולא הקהילה. לאנשים כאלה יש מעט מאוד מוסר, אם בכלל, משום שעבורם, "אני" הוא האדם החשוב ביותר והם חושבים שהם יכולים לעשות כרצונם. התוצאה היא רוח יהירה ונפש חמדנית, מה שמוביל בסופו של דבר לפזרנות, גניבה, רצח וחברה מפורקת. בחברה כזו, אנשים מחפשים כתות דתיות מחוץ למציאות חיי היומיום, מה שמוביל לניתוק מהחברה הרגילה.

זה בניגוד גמור לחברה המבוססת על עקרונות התורה. בחברה כזו, יש צדק, דאגה לזולת וכבוד לזכויותיהם של אחרים על רכושם וחייהם. חיים דתיים אינם נחיים במנותק מהחברה אלא משולבים בחיי החברה היומיומיים. דווקא בחיי היומיום עם האנשים סביבנו עלינו ללמוד לקיים את רצון ה' ובכך לגלות ולכבד אותו.

לכן, ה' לא רצה שבלעם יברך את העם היהודי בדבריו שלו, שכן ברכותיו האישיות יתפקדו למעשה כקללות.

לקחים לבני נח מהסיפור הזה:

1. גדולתו של משהמשה היה הנביא הגדול ביותר, ויש לקיים את שבע מצוות בני נח ופרטיהן משום שאלוהים נתן אותן דרך משה.
2. ידיעת הכל של אלוהיםאלוהים יודע-כל, מה שמאפשר לנו לשים בו את מבטחנו המלא.
3. ברכות וקללותברכה שאדם נותן יכולה לשמש כקללה אם לאדם יש רגשות רעים כלפי זה שהוא מברך.
4. שילוב אֱמוּנָה לחיי היומיוםחיים מוסריים מבוססי אמונה צריכים להיות בסיס בחברה. שלא כמו אנשים בדתות רבות אחרות, אנחנו, כבני נח, צריכים לחבר את חיי היומיום עם מודעות לאלוקים, ולא להפריד את עצמנו מהחברה כמו נזירים. עלינו לזקק את עצמנו ואת החברה כדי שהעולם יהפוך למקום שבו יוכל לשכון ולגלות את עצמו בצורה מלאה יותר.[2]

על ידי אימוץ תובנות אלו, נוכל לשאוף לחיים של צמיחה רוחנית ומוסרית כאחד, בהתאם לרצון ה'.

מאת אנג'ליק סייבולטס

הערות שוליים/מקורות

[1] ראה רש"י על במדבר כ"ד, ט"ז.

[2] ראה רש"י על במדבר כ"ד:ט"ז.[2] ראה גם את הבלוג כמה בודדה יושבת העיר"כמה בודדה יושבת העיר" מבוסס על דרשה חסידית של הרבי הרש"ב, רבי שלום דובער, הרבי החמישי מליובאוויטש.

מאמר של אייש: כוחה של קללה
מאיאנוט
עַל יְדֵי הרב נתן וייס

טקסטים מכון ממרא

בתודה לרב תני ברטון ולד"ר מיכאל שולמן על התשומות והמשוב

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.