בס"ד



בהר 5785

אחת מהפרשות השבוע נקראת "בהר", שפירושו "בהר". המצווה הראשונה מסבירה את מצווה מנוחת הארץ בשנה השביעית. למצווה זו יש לקח לכל אחד מאיתנו. מבוסס על לקוטי שיחות כרך א', עמ' 273 ומקורות אחרים.

פרשת בהר: בשורת שמיטה ומעמד הר סיני

אחת מפרשיות התורה הנקראות השבוע נקראת "בהר", שפירושו המילולי "על ההר", בהתייחסו להר סיני. פרשה זו מתחילה בהצגת מצווה מסוימת המכונה בעברית שמיטה.

מהי שמיטה?

שמיטה היא מצווה לתת לארץ לנוח. התורה מורה שבמשך שש שנים עלינו לעבוד את הארץ - לזרוע, לזרוע, לקצור וכן הלאה. אבל בשנה השביעית, עלינו לתת לאדמה לנוח. לאחר מכן, לאחר שבעה מחזורים של שבע שנים (7 × 7 = 49), אנו מגיעים לשנת היובל - השנה ה-50, שבמהלכה גם הארץ נחה. התוצאה היא שתי שנים רצופות של מנוחה: ה-49 (שנת השמיטה של המחזור השביעי) וה-50 (שנת היובל).

מדוע נקראת פרשתנו "בהר" (על ההר)?

שואלים המפרשים והחכמים: מה הקשר בין מצווה ספציפית זו - שמיטה - לבין הר סיני?

הרי הרעיון הכללי של מנוחת הארץ כבר הוזכר קודם לכן, בפרשת משפטים. אז מדוע הוא חוזר כאן, ביתר פירוט, ומדוע פרשה זו נקראת דווקא "בהר"?

התשובה טמונה בעיקרון שהוא מלמד: כשם שפרטי מצוות השמיטה ניתנו בהר סיני, כך גם פרטיה של כֹּל מצוות שניתנו בהר סיני. אל תחשבו שהתורה סיפקה רק כללים כלליים ומאוחר יותר, חכמים המציאו את הפרטים. זוהי טעות.

פרשת בהר מלמדת אותנו שגם העקרונות הכלליים וגם הפרטים הספציפיים של כל מצווה ניתנו בהר סיני. לפעמים הפרטים כתובים במפורש בתורה, ולפעמים הם נרמזים ומתבהרים מאוחר יותר על ידי חכמים. אבל כולם מקורם בסיני.

מדוע מצוות מסוימות מפורטות בבירור, בעוד שאחרות נסתרות יותר או נרמזות? לא תמיד אנו יודעים. זהו רצון ה'. אך הלימוד הבסיסי הוא שכל חלק בתורה - הן הרחב והן הספציפי - מגיע מסיני.

למה להשתמש בשמיטה כדוגמה?

זה מעלה שאלה נוספת: מדוע לבחור דווקא בשמיטה כדוגמה להוראה זו? הרי שמיטה נראית כמצווה ספציפית ומוגבלת מאוד. היא חלה רק על ארץ ישראל, ורק פעם בשבע שנים. רוב הדעות מסכימות שמבחינה מקראית, היא אפילו לא חלה כיום - רק על פי חז"ל.

אז למה להשתמש במצווה הזו כדי ללמד מושג כל כך בסיסי על היהדות כולה?

המסר העמוק יותר של שמיטה

בואו נסתכל לעומק. במשך שש שנים, אנו עובדים את האדמה. בשנה השביעית, אנו נותנים לאדמה - ולעצמנו - לנוח. אבל המטרה אינה רק מנוחה פיזית. זוהי התחברות מחדש רוחנית. אנו מסירים את עצמנו מעבודה ארצית, יומיומית, ומתמקדים באלוקים.

מחזור זה מלמד אותנו ש:

רק כאשר נקדיש זמן להתנתק מהעבודה היומיומית ולהתחבר מחדש למטרה האלוהית שלנו, נוכל לחדש את הקשר עם העולם ו... הרם את זה, במקום להיות נאכל על ידו.

במילים אחרות, שש שנות העבודה הן חשובות - נועדנו להיות מעורבים בעולם. אבל השנה השביעית של התבוננות רוחנית חיונית באותה מידה. היא נותנת לנו את הכוח והבהירות לחזור לעבודה עם מטרה נעלה יותר.

שיעור אוניברסלי

שיעור זה הוא אוניברסלי, גם אם מצוות שמיטה אינה חלה באופן מעשי על כולם - למשל, על מישהו שחי בארגנטינה. המסר הרוחני, לעומת זאת, חל על כל אדם ואדם: איזון בין עיסוק חומרי לבין התבוננות רוחנית. היו בעולם, אך לא מהעולם. עבדו עם העולם, אך אל תשתעבדו לו.

זוהי ליבת היהדות: לעדן את העולם הפיזי תוך שמירה על קשר עם ה'. וזו הסיבה שהתורה משתמשת בשמיטה כדי להמחיש את הנקודה הגדולה יותר שכל מצווה - על כל פרטיה - מגיעה מסיני.

מילה למי שלא יהודים

לבסוף, הוראה זו רלוונטית לא רק ליהודים. יש הסבורים ש... שבע מצוות בני נח — שבע המצוות לגויים — הן רק עקרונות רחבים כמו "לא תרצח" או "לא תגנוב". אבל זו לא התמונה המלאה.

כפי שהוסבר ב ספר החינוך, ובמיוחד במצווה 416, שבע מצוות אלו הן קטגוריות כלליות המכילות הנחיות אתיות ורוחניות רבות ומפורטות. גם לא יהודים נקראים לחקור את העומק והעושר שמאחורי מצוות אלו, ולא רק להתייחס אליהן כאל הנחיות מעורפלות.

לסיכום

כשם שפרטי השמיטה קיבלו "בהר" - על ההר — אותו הדבר חל על כל המצוות. התורה אינה ספר מוסר מעורפל, אלא מערכת אלוהית של פעולות ספציפיות ומשמעותיות, כולם מושרשים ב הר סיני.

שיחה מאת הרב טוביה סרבר


האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של 
מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.