בהאר (ויקרא כ"ה:1-כ"ו:2 )
בשני מקרים בספר בהר התורה מורה לנו לא לענות את אחינו. במקרה הראשון, התורה קובעת: "כי תמכור חפץ לאחד מעמך או תקנה מאחד מעמך, לא יענה איש את אחיו". (1) כמה פסוקים לאחר מכן, התורה לכאורה חוזרת על עצמה: "אל תענה את עמך ויראת את אלוהיך כי אני ה' אלוהיך". (2) הגמרא מסבירה שישנם שני סוגים שונים של אונאה (ייסורים); הפסוק הראשון מתייחס ל אונאת ממון – ייסורים הקשורים לכסף. (3) השני קשור ל אונאת דברים – לפגוע במישהו במילים. (4) באופן כללי, הרבנים אינם משווים שתי מצוות ספציפיות ואומרים שאחת גדולה מהשנייה, אולם במקרה זה הם משווים בין שתי צורות הצער. בתחילה, אפשר היה לחשוב ש... אונאת ממון חמור יותר מ אונאת דברים כי כאשר אדם נפגע מילולית הוא לא מאבד שום חפץ מוחשי, אולם כאשר הוא נפגע כלכלית אז הוא סובל הפסד ממשי.
עם זאת, באופן מפתיע, הגמרא אומרת ש אונאת דברים נחשב לחטא גדול יותר מאשר אונאת ממון משלוש סיבות שונות. ראשית, בנוגע ל- אונאת דברים הפסוק אומר "וְאֶת אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" אך הוא משמיט זאת כאשר הוא דנים אונאת ממון. המהרשה מסבירה שאנשים נוטים יותר לשים לב כשמישהו מנסה להתחייב אונאת ממון אלא שקל הרבה יותר להסתיר את כוונותיו האמיתיות לפגוע באנשים מילולית. אדם שפוגע באחרים כלכלית מודע לכך שאנשים כנראה יזהו את מעשיו אך ממשיך בכל מקרה. הוא מראה חוסר יראת אלוהים, משום שהוא לא מודאג מכך שה' מודע לחלוטין למעשיו, אך הוא גם לא מפגין פחד ממה שאנשים חושבים על מעשיו. אדם שפוגע באנשים בצורה מוסתרת מראה שהוא פוחד מאנשים יותר מאשר מאלוהים - הוא מודאג רק שאנשים לא יחשבו שהוא אדם אכזר, אך הוא לא מודאג מכך שה' יודע את כוונותיו האמיתיות. הוא נחשב ברמה נמוכה יותר ממי שפוגע כלכלית משום שהוא מפגין דאגה גדולה יותר לדעתם של אנשים אחרים מאשר לדעת ה'. (5)
שנית, הגמרא אומרת ש אונאת ממון רק פוגע ברכוש של אנשים, בעוד אונאת דברים גרוע יותר משום שהוא פוגע בעצם ישותו של אדם. זה מתייחס במיוחד לרווחתו הרגשית של אדם - הנזק שנגרם לו על ידי מילה רשלנית יכול לחדור לעצם מהותו. דוגמה מפחידה לכך מסופרת על ידי הרב דב ברזק: הוא מספר כיצד אדם מכובד בשנות הארבעים לחייו נזקק לייעוץ עקב חוויית ילדות טראומטית - באחד המקרים אמו קראה לו '‘תמי‘' (טמא). תיוג יחיד זה פגע בו כל כך עמוקות שהוא נשאר איתו למשך שארית חייו. זה מספק אינדיקציה מספקת לכך שמילים מזיקות עלולות לגרום נזק עצום.
הגמרא ממשיכה עם היבט שלישי שבו אונאת דברים גרוע יותר מ אונאת ממון – אם אדם גוזל כסף מרמאות מחברו, הוא יכול לתקן את הנזק פשוט על ידי החזרת מה שלקח שלא בצדק. עם זאת, כאשר אדם פוגע באחר במילים, שום כמות של התנצלות לא יכולה לשנות את העבר – מילים אלה לעולם לא יילקחו בחזרה. זהו תופעה שכיחה במערכות יחסים, במיוחד בנישואין, שכמה מילים חסרות רגישות גורמות נזק מתמשך ואת הנזק הזה לעולם לא ניתן לרפא במלואו מכיוון שמילים אלה לעולם לא יילקחו בחזרה במלואן. אולי תוצאה של היבט זה של חומרת... אונאת דברים הוא שברגע שמילים מזיקות נאמרות, הן יכולות במהירות ליצור "אפקט דומינו", שבו ההשלכות של מילים מעטות אלה יכולות להיות כה מרחיקות לכת, עד שאי אפשר אי פעם לתקן את הנזק שהמילים הללו גרמו.
ברור מאוד מהגמרא עד כמה חמור חטאו של אונאת דברים יכול להיות, יתר על כן, זוהי מצווה קשה מאוד לקיים כראוי - אנו מעורבים כל הזמן בשיחה עם אנשים אחרים וקל מאוד לפגוע ברגשותיהם באמצעות אמירה חסרת מחשבה. יתר על כן, מכיוון שאנו מדברים כל כך הרבה אנו יכולים לשכוח כמה חמור חטא לפגוע ברגשותיהם של אנשים אחרים. החזון איש ראה פעם אדם שגער בחריפות בבנו הצעיר על כך שהזיז משהו בשבת שאולי היה מוקצֶה (חפץ שאסור להזיז בשבת). החזון איש אמר לאיש שבנו מַאִי עבר על מצווה רבנית, אלא שהאב בְּהֶחלֵט עבר על מצוות התורה שלא לומר דברים פוגעניים.
טכניקה אחת שיעזרו לנו להיות ערניים יותר למצווה זו היא לפתח את הגישה שעלינו להיות זהירים בה בדיוק כמו בכל שאר המצוות כמו כשרות - לעולם לא נאכל משהו בלי להיות בטוחים שמותר לאכול אותו. לכן, עלינו לנסות לפתח תחושת ערנות שמה שאנחנו עומדים לשחרר מהפה שלנו מותר. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי לימוד ההלכות והרעיונות שמאחוריה. (6)
ראוי לסיים עם משפט אחרון אחד של החזון איש – הוא נהג לציין שאחד ממקורות השמחה הגדולים ביותר הוא שחי את כל חייו מבלי לגרום כאב לחברו היהודי. מי ייתן וכולנו נזכה לעשות רק טוב בדיבורנו.
מאת הרב יהושע גפן
הערות
1. בהר, 25:14.
2. בהר, 25:18.
3. אונאת ממון מורכב ממכירה מכוונת של פריט תמורת סכום גבוה באופן מופקע או קנייה מכוונת של פריט במחיר נמוך במיוחד.
4. בבא מציעא, 58ב.
5. מהרש"א, בבא מציעא, 58ב. הוא משווה זאת לאמירה ש... גנב (מישהו שגונב בשקט) גרוע יותר מ גזלאן (שגונב בפומבי) כי ה גנב גונב בפרטיות כי הוא מודאג שאנשים יראו אותו גונב אבל לא מודאג שאלוהים יודע שהוא גונב, בעוד ש... גזלאן גונב בפומבי ומגלה זלזול שווה באנשים ובאלוהים.
6. ספר משפטי שלום, פרק ז', הוא מקור טוב להלכות הנוגעות ל... אונאת דברים.
פרשת השבוע,
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן
שימו לב שמאמר זה נכתב עבור יהודים. אך גם בני נח יכולים ללמוד מכך לקחים חשובים. חשוב לראות את המאמר באור זה וליצור את הקשרים הנכונים עבור עצמכם.
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.