פרשת בראשית – השמש והירח

בראשית (בראשית א':1-6:8 )

התורה דנה בבריאת השמש והירח: "ויעש ה' את שני המאורות הגדולים, את המאור הגדול לשלוט ביום ואת המאור הקטן לשלוט בלילה..."“¹

התורה מתייחסת גם לשמש וגם לירח כ"מאורות גדולים", אך מיד לאחר מכן מציינת שהשמש הייתה הגדולה מבין השניים. התלמוד² מסביר: במקור, השמש והירח נבראו שווים בגודלם, אך הירח התלונן בפני אלוהים שלא ייתכן ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד, כלומר שהם לא צריכים להיות שווים לחלוטין בגודלם.³ המשמעות של טיעונו של הירח הייתה שהוא צריך להיות המאור הגדול יותר. אלוהים הסכים עם טיעונו של הירח, אך הורה לירח עצמו להיות קטן יותר, בעוד שהשמש נשארת בגודלה המקורי.

זוהי ללא ספק תורה רבנית עמוקה ויש לה פרשנויות רבות.⁴ ל"דעת זקנים מבעלי התוספות" יש הבנה מרתקת של קטע תלמוד זה ומקשר אותו לקטע תלמוד אחר, לכאורה בלתי קשור לחלוטין: התלמוד ביומא דן בתכונה הראויה להערצה של אדם שמעלב או מדברים אליו בצורה לא נעימה, ובכל זאת שותק: "על זה שמעלב ואינו מעליב בחזרה (האנאלווין ואינו אולבין), אשר שומעים את השפלתם ואינם מגיבים, מהם הפסוק⁵ אומר, 'ואהוביו דומים לצאת השמש בעוצמתה'.⁶ התלמוד אומר שאדם שאינו מגיב לשפלתו, ילך מחיל אל חיל, באותו אופן שהשמש זורחת בשיא היום.⁷ עם זאת, דעת זקנים רואה היבט נוסף בהשוואה לשמש. הוא מסביר שהתלמוד משווה אדם כזה לשמש משום שגם השמש התמודדה עם השפלה ושתקה, שכן איננו רואים שהשמש ענתה לטענת הירח. כגמול על שתיקתו, השמש הייתה זו שהפכה למאור גדול יותר.⁸

עולה שאלה מתבקשת בנוגע להשוואה בין הסיפור עם השמש והירח לבין גדולתו של מי שאינו מגיב לעלבונות. איננו רואים בשום מקום שהירח העליב את השמש. אלא, הירח פשוט טען טענה תקפה שלא צריכים להיות שני מאורות גדולים באותה מידה - לא הייתה שום צעקה, העלבה או ביזוי בדבריו של הירח. במקום זאת, הירח רמז שיש להקטין את השמש, ושהירח צריך להישאר בגודלו המקורי, אך זה לא מהווה עלבון.

זה חייב להיות ש- דעת זקנים מובן שכאשר מישהו מנסה לגרום לזלזל, פגיעה או הורדת מעמדו של חברו בצורה כלשהי, גם זה נכלל בקטגוריה של עלבונות והשפלות. כתוצאה מכך, אם ה"קורבן" של ניסיון זה לזלזל או לחתור תחתיו שותק ואינו מגן על עצמו, אז גם הוא נכלל בקטגוריה הנעלה של מי שאינו מגיב להשפלתו ומקבל גמול אדיר.

נראה כי הרחבה של איכות זו של אי-תגובה לניסיונות לזלזל באדם, היא שכאשר אדם נראה כמי שמתייחסים אליו או נתפסים באופן שאינו תואם את מעמדו האמיתי, הוא שותק ומאפשר לעצמו להיות מושפל בעדינות גם אם אין זו כוונתו המכוונת של האדם האחר לזלזל בו.

כל אדם נתקל בחייו במצבים בהם הוא עלול להרגיש מושפל או מקופח. עם זאת, אנו לומדים מ... דעת זקנים בהסבר סיפור בריאת השמש והירח, שתיקה יכולה לאפשר לאדם להיות ברמה הנעלה של מי שאינו מגיב להשפלה. וגם אם אדם אינו עומד על כבודו הנתפס, ייתכן שגם הוא יזכה לתיאור דומה.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

1. בראשית, א':ט"ז.
2. צ'ולין, 60b.
3. ראה מהרשה, סנהדרין, 39א להסבר לטיעון זה.
4. כמו כן, מיותר לציין שלשמש ולירח אין בחירה חופשית במובן הרגיל של ההבנה. ובכל זאת, חז"ל מלמדים אותנו שיעורים חשובים בהעברת סיפורים כאלה.
5. שופטים, 5:31.
6. יומה, 23א.
7. ראה ריטבה, יומה, 23א מי מציע את ההסבר הזה.
8. ראה מאירי, יומה 23א, גיטין, 36ב, אבודרהם, סדר תפילות שבת, ד"ה רע"ה לגישה זהה לזו של דעת הזקנים.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.