בס"ד

פרשת בו דנה במכות האחרונות ובהסרת רצונו החופשי של פרעה. לאחר שפרעה הקשיח את ליבו במהלך המכות הראשונות, הבורא העניש אותו "מידה כנגד מידה" וגזל ממנו את היכולת לבחור בטוב ("כי הקשהתי את ליבו"). מטרת הקשיית ליבו הייתה להראות לפרעה שהוא אינו אדון לעצמו, אלא כלי בידי ההשגחה האלוהית. זה מוביל לשאלה מהותית:

מדוע נענש פרעה על סירובו לשחרר את בני ישראל לאחר שנשללה ממנו זכות הבחירה?

הסיבה להסרת סמכות הבחירה שלו הייתה דבריו של פרעה: "מי ה' כי אשמע בקולו?", דבר המהווה חילול כבוד לבורא. איסור חילול הקודש הוא אחת משבע מצוות בני נח. חובתו של בני נח היא להכיר בבורא, לעבדו ולכבד את שמו. גם פרעה היה מחויב למצווה זו, אך באמצעות דבריו חילל וגנאי את ה', ובכך הפר איסור זה. פרעה ראה את עצמו כאליל. איסור עבודת האלילים קיים בכל שלושת "בגדי הנפש": מחשבה, דיבור ומעשה.


מדוע יש להימנע ממחשבת עבודת האלילים? מחשבה נקראת "לבוש עדין", קרובה יותר לנפש האדם מדיבור או מעשה. חז"ל מלמדים ש"כל המודה בעבודת האלילים כאילו חילל וחילל את שם ה'". (הלכות רמב"ם לעבודת האלילים פרק ב'). המחשבה שהעולם מנוהל על ידי כוחות זרים (עבודת אלילים) היא כשלעצמה ענף של איסור חילול וחילול קודש (רבי יונתן שטייף, מצוות השם עמודים 315-318). כאשר אדם (יהודי או לא יהודי) מקבל סמכות זרה כאלוהות בליבו ובמחשבתו, הוא מכחיש את אחדותו של ה' במחשבתו ומחלל את כבודו. זה נחשב גם לענף של איסור עבודת האלילים.

לפיכך, מחשבה על עבודת אלילים היא בו זמנית צורה של חילול שמים ברגע שהיא נחשבת, וענף של איסור עבודת אלילים. בעוד שבית משפט ארצי אינו יכול להעניש אדם על מחשבותיו, ההשפעה הרוחנית נותרת תחת שיפוט אלוהי. שמירה על טהרת מחשבותינו חיונית לקשר אמיתי עם הבורא.


אפילו לאחר שה' הקשיח את לב פרעה, האם הייתה דרך חזרה? התשובה היא כן. מכיוון שפרעה טמא את מחשבותיו ודיבורו, נמנעה ממנו הסיוע האלוהי בפתיחת שערי התשובה. אולם הדרך לא נסגרה לחלוטין. גם ללא סיוע שמימי, אדם עדיין יכול לחזור בתשובה באמצעות מאמץ אישי יוצא דופן. פרעה נענש משום שלא הצליח להשקיע מאמץ זה; הוא לא התחרט למרות שהאפשרות - קשה ככל שתהיה - נותרה בעינה.


מכאן, אנו יכולים ללמוד עד כמה חיוני לשמור על שלושת בגדי הנשמה טהורים ומסורים לעבודת ה'. אפילו במחשבה, שבה אין פעולה פיזית, חשוב מאוד להיזהר ממחשבות שליליות ולהגביר הרהורים חיוביים על גדולתו האינסופית של הבורא. דרכו של בני נח אינה רק "לא לעשות" רע; היא "לעשות" נכון על ידי הכרה בנוכחות ה' בעולם. זה משמש כהכנה להגשמת הייעוד הסופי: "כי כולם ידעו אותי, מקטנם ועד גדולם", בגאולה האמיתית והשלמה.

מאת הרב משה ברנשטיין

מקור: רבי יונתן שטייף, מצוות השם עמוד 315-318. הקוד האלוקי רבי משה ויינר מהדורה עברית עמוד 110. ליקוטי שיחות כרך. ו עמוד 57. שמות ה, ב.




אם אתם רוצים עוד שאלות למחשבה, ראו את הבלוגים האחרים של הרב משה ברנשטיין

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.