פרשת האזינו – התחלה ותכלית

בס"ד

מהות התורה בשיר האזינו

שירת האזינו, החל מ דברים לב:א 

ומסכם עם דברים לב:מג

השיר משקף את מחזור הבריאה השלם ואת ייעודה הסופי. הפסוק הפותח של "האזינו" קורא לשמיים ולארץ להיות עדים לברית בין ה' לעם ישראל. זה מדגיש שהבריאה עצמה היא עדה לברית, ומדגיש שהעם היהודי נועד לקיים את התורה כחלק מהתכנית האלוהית.

הפסוק האחרון של "האזינו" צופה עתיד שבו אומות העולם יכירו בצדקתו ובנאמנותו של ה'. דבר זה משקף את המטרה הסופית של הבריאה: הכרה אוניברסלית ב' על ידי כל העמים, הנובעת מנאמנותו האיתנה של העם היהודי למרות סבלו.

תפקיד הבריאה כעדה לברית

תפקידה של הבריאה כעדה לברית הוא בלתי נפרד. "האזינו" מתחיל בקריאה לשמיים ולארץ להקשיב, ומדגיש את תפקידם כעדים לברית בין ה' לעם ישראל. העולם נברא במטרה ספציפית שהעם היהודי יקבל וישמור על התורה. כפי מדרש תנחומא (בראשית א')) מסביר, 

העולם קיים בזכות שומרי התורה, כפי שאמרה חנה: כי לה' עמודי ארץ (שמואל א' ב':ח'). מי הם עמודי הארץ? הם שומרי החוק, שלמענם בלבד עוצב העולם, כפי שנאמר: הוא עיצב את העולם בגללם (שם). ( מדרש תנחומא, בראשית א')

זה מדגיש שהתורה היא אחד מעמודי התווך של העולם (ראה גם פרקי אבות א':ב'). אם התורה לא הייתה נשמרת ונשמרת ללא שינוי, יציבות העולם הייתה בסכנה. תפקידו של העם היהודי בשמירה על התורה - על ידי קיום תרי"ג מצוותיה - מבטיח שרצון ה' יתקיים ושנוכחותו תוכל להתגלות יותר ויותר בעולם. באופן דומה, לא יהודים מקיימים את שבע מצוות בני נח, ותורמים למימוש הכללי של רצון ה'. קיום קולקטיבי זה תומך ביציבות העולם ומאפשר לנוכחות ה' להתבטא בחיי היומיום.

חזרה וזיכרון

בתקופת בית המקדש, נאמר "האזינו" במחזורים של שישה שבועות, כפי שלימד הרמב"ן (על דברים לא, יט). אמירה זו הזכירה שוב ושוב לעם היהודי את תפקידו הבסיסי בבריאה ואת חשיבות נאמנותו לתורה. אמירה זו מזכירה להם את אחריותם לחשוף את נוכחותו של ה' בעולם ולתרום למטרה הסופית של הבריאה: ההכרה האוניברסלית ב'.

בהקשר של שבת, יום של שמחה וטעימה מעולם הבא, קריאת "האזינו" עשויה להיראות פרדוקסלית בשל הטון הקודר של הסבל בשיר. עם זאת, אמירה זו משמשת כדי להזכיר לעם את המסר העמוק יותר של השיר ואת תפקידו החיוני בתוכנית הקוסמית הגדולה יותר, שבסופו של דבר מובילה להכרה אוניברסלית באלוהים.

המטרה הסופית: הכרה מצד האומות

הפסוק האחרון של "האזינו", המדבר על כפרת ה' על ארצו ועמו, מסמל את המטרה הסופית של הבריאה: הכרה ב' על ידי כל העמים. הכרה זו נובעת מהבנת נאמנותו של ה' לעמו ומההכרה בכך שלמרות ניסיונותיהם, העם היהודי נשאר נאמן לו. בסופו של דבר, כל העמים יכירו בנאמנות זו, יכירו ב' כבורא האמיתי היחיד, וישתחוו בפני ריבונותו, כפי שבא לידי ביטוי ב"..."“אלינו”"תפילה. יכרעו ברך ויודו בפיהם כי יש רק אלוקים אחד.".

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על משובו
בתודה לב. יאניגר על ההשראה

בהשראת נתיבות השלום
נתיבות שלום

טקסטים מכון ממרא

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.