בס"ד


פרשת "לך לך" מתארת את סיפורו של אברהם. בפרשה זו, ה' מצווה על אברם לעזוב את מולדתו וללכת אל הארץ אשר יראה לו: "לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך" (בראשית י"ב, א'). ציותו של אברהם מוכיח אמונה ובטחון בהבטחות ה', גם מבלי לדעת את התוצאה המלאה.

לאחר ניצחונו הגדול של אברם על ארבעת המלכים, אמר לו ה': "אל תירא אברם... גמולך גדול מאוד". רש"י מסביר שאברם חשש שכבר קיבל את גמולו על כל צדקתו. בתגובה, ה' מרגיע אותו: "מה שאתה דואג לו - גמולך גדול מאוד". ברור שאברם עבד את בוראו טהור, מתוך אהבה, רק למען שמים. כיצד ייתכן, אם כן, שאברהם דאג לגמולו, עד כדי כך שה' היה צריך להרגיע אותו?

התשובה טמונה בעובדה שאברם ראה את עצמו כעפר ואפר - הוא לא ראה את עצמו כקיום אישי ואינדיבידואלי, אלא ככלי ביד ה', שכל מטרתו לקדם את שם ה' בעולם. זה מסביר מדוע אברהם דאג לגמול שלו. הוא רצה לקבל גמול כדי שאחרים יראו שאמונה בה' היא הדרך האמיתית. דאגתו של אברהם לא הייתה לעצמו, אלא לכבוד השמיים.

גמול אלוהי יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות. זה יכול להיות שפע חומרי, עושר, הצלחה בחיי משפחה, או גמול רוחני נצחי בעולם הבא. הבורא ברא את העולם כדי להעניק טוב לברואיו, וטבע הטוב האולטימטיבי הוא להעניק. עם זאת, יש רמה גבוהה יותר - עבודת ה' לשם שמים, ללא כל ציפייה לגמול אישי. זהו שלב גבוה יותר בעבודת השם, וכאשר אדם משרת מבלי לצפות לגמול כלשהו, הגמול על שירות כזה הופך גדול לאין שיעור מאשר עבודה לשם גמול.

אברהם, שנלחם בעבודת האלילים הנפוצה של זמנו, לא היה פופולרי כל כך. הוא היה מאוים על ידי המלך החזק ביותר בדורו, נמרוד. עם זאת, הוא לימד באופן פעיל והמיר עשרות אלפי אנשים להאמין באל אחד.
אברהם היה בקיא מאוד במודעות לאלוקים. הוא הגיע לתובנה עמוקה בגדולתו האינסופית של הבורא ולתפיסה שכל הקיום ריק בלעדיו. אברהם הכיר בכך שה' הוא המציאות האמיתית היחידה. הוא העביר את הידע הזה לכל עשרות האלפים שהיו תלמידיו. בתקופת המשיח תובנות נפלאות אלה של הכרת ה' יהיו זמינות לכל האנושות, כפי שכתוב (ירמיהו לא, לג): "כולם ידעו אותי, מקטנם ועד גדולם".“

מאת הרב משה ברנשטיין

מקור: Likkutei Sichos Vol. 20 עמ' 54. ירמיהו ל"א:33. בראשית יב:1–17:27.



אם אתם רוצים עוד שאלות למחשבה, ראו את הבלוגים האחרים של הרב משה ברנשטיין

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.