מטות (במדבר ל':ב'-ל"ב:מ"ב )

כשהאדמו"ר מגור, ה"שפת אמת", היה ילד, הוא נשמר על ידי סבו, ה"חידושי הרי"ם" הגדול, ה"רבי" מגור הראשון. באחד המקרים, ה"שפת אמת" נשאר ער במשך רוב הלילה ולמד תורה עד שנרדם בבוקר מוקדם. הוא התעורר לאחר זמן קצר וגילה שהוא מאחר בכמה דקות לשיעור שלימד ה"חידושי הרי"ם". כאשר ראה ה"חדשי הרי"ם" שהוא הגיע באיחור, הוא לא היה מודע לכך שנכדו היה ער במשך רוב הלילה, וגער בו בחריפות, בהנחה שאיחוריו נבעו מעצלנות. במקום להגן על עצמו, ה"שפת אמת" הקשיב בשקט לנזיפות שספג. חברו שאל אותו מאוחר יותר מדוע אינו מגיב לביקורת של ה"חידושי הרי"ם", ובכך חוסך מעצמו את הנזיפה.(1) ה"שפת אמת" השיב ואמר: "האם אבזבז את ההזדמנות להיזהר מסבי?" הוא ביסס קו מחשבה זה על אירוע בפרשת מטות.(2)

שבטי גד וראובן פנו למשה וביקשו שיתיר להם להישאר מעבר הירדן, שם יש מספיק אדמה לגידול בהמותיהם. משה השיב בנזיפה חריפה - נקודת הביקורת העיקרית שלו הייתה שעל ידי אי כניסתם לארץ ישראל הם ינטשו את אחיהם בכיבוש הקרב ובא. בקטע ארוך, משה מזכיר להם באופן מבשר רעות את אירוע המרגלים ואת תוצאותיו הנוראיות. בתגובה לביקורתו של משה, הם אמרו שיצטרפו לשאר העם בכיבוש הארץ. השפת אמת ציין כי למעשה, הם התכוונו להצטרף לכיבוש כבר מההתחלה, אך משה לא הבין זאת מבקשתם, ולכן גער בהם על כך שלא היו מוכנים להצטרף לאחיהם בכיבוש הארץ. אם כן, מדוע לא קטעו אותו מיד בתחילת גינוייו במקום לסבול נזיפה כה חריפה? השפת אמת הסביר שהם רצו לשמוע את דברי התוכחה מאדם גדול, ולכן שמחו להקשיב לביקורתו למרות שיכלו בקלות להפריך אותה בשלב מוקדם. כך גם, למרות שיכול היה לעצור את נזיפתו של סבו על ידי הצדקת איחוריו, הוא העדיף לשמוע את נזיפתו של צדיק (איש צדיק). (3)

מה הייתה התכונה הגדולה של נזיפה על ידי אדם גדול שגרמה לשבטי גד וראובן לשאת נזיפה כה קשה? הגמרא בתענית מספרת לנו שהקללות שבהן קילל הנביא אחיה השילוני את העם היהודי גדולות מהברכות שבהן בירך אותם בלעם.(4) הגמרא מבססת רעיון זה על פסוק במשלי: "מכות אוהב נאמנות, ונשיקות אויב הרסניות". (5) הפירושים מסבירים שה'מכות' שמטיל אהוב כאן מתייחסות לדברי נזיפה. נזיפה של מישהו שאכפת לו באמת מחברו היא בעלת תועלת רבה משום שהיא נועדה לעזור לו לשפר את עצמו. זוהי חסד גדול משום שהיא עוזרת לאדם לשפר את מעמדו הרוחני. כאשר שבטי גד וראובן שמעו את משה נוזף בהם, הם ידעו שהוא עושה זאת מהמניעים הטהורים ביותר ורק טובתם לנגד עינינו. לכן, למרות שיכלו להגן על עצמם, היה כדאי יותר להקשיב לדבריו ולנסות איכשהו לצמוח מהם.

עד כה, ראינו כיצד נזיפה של א צדיק יש ערך רב, אולם נראה שאפילו תוכחה של אדם פחות צדיק יכולה להיות בעלת תועלת ניכרת. יתר על כן, אפילו תוכחה שניתנת בצורה שגויה, עדיין יכולה לעזור למישהו מאוד. ספר החינוך כותב כי האיסור לנקום מבוסס על התפיסה שכל מה שקורה לאדם מכוון על ידי אלוהים. גם אם מישהו פעל כלפי אדם בצורה שלילית, עדיין אין תועלת לנטור טינה או לנקום משום שהכאב שנגרם לא היה מתרחש אילו אלוהים היה רוצה בכך.(6) לכן, כאשר אדם ננזף בצורה שהוא תופס כפוגעת, ראוי לשבח מאוד שיתעלם מכישלונותיו של המוזהב ויתמקד במה שאמר בפועל ויקבל את התוכחה. לעתים קרובות יש אלמנט של אמת בתוכחה המוכיח שתוכחה זו נשלחה מאלוהים כאמצעי לתקשר שעליו לשאוף לשנות את דרכו.

שלמה המלך מעלה נקודה דומה במשלי: "“לִשְׁמוֹעַ ייעוץ ו לְקַבֵּל "תוכחה למען תחכם באחרית ימיך."(7) מעניין לציין שבנוגע לעצה, נאמר לנו 'לשמוע', בעוד שבנוגע לתוכחה עלינו 'לקבל אותה'. שמיעה מרמזת על אלמנט של הרהור ומחשבה(8) - כאשר ניתנת לאדם עצה, עליו לחשוב עליה לפני שהוא פועל על פיה. לעומת זאת, כאשר אדם נוכח, עליו לקבל אותה מבלי לנתח את תוקף התוכחה - אלא עליו לראות בה מסר מאלוהים לשפר את עצמו ולפעול בהתאם. הרב משה פיינשטיין הצטיין בתגובתו לתוכחה שגויה. במקרה אחד, הוא ענה לטלפון רק כדי להיתקל במטח של ביקורת ממישהו שזעם על אחת מפסיקותיו. הוא הקשיב בסבלנות לתוכחה עד שסיימה ואפילו לא ניסה להגן על עצמו. תלמיד המום שאל אותו מדוע אינו מגיב לתוכחה כה לא הולמת. הוא ענה שהוא מקבל כל כך מעט נזיפה שהוא אסיר תודה על ההזדמנות לשמוע מילים כה חזקות - ולמרות שבתחום הספציפי הזה התוכחה הייתה חסרת בסיס, חייב להיות תחום אחר שבו הוא יכול לשפר את עצמו ועליו להשתמש ב... נזיפה לשיפור בתחום זה! (9)

במקרה אחר, הרב פיינשטיין ננזף על עבירה לכאורה. הוא ענה על התוכחה בפסק המצוי באגרות משה.(10) הוא מתחיל לומר: שמחתי מאוד שכבודו היה כה נלהב לקיים את מצוות התוכחה כפי הבנתו, וחלילה שאכעיס על כך... בלי נדר לא אסע עוד במכונית בזמן הדלקת נרות (11) למרות שאין בכך שום איסור, ואפילו אין מעריט עין."(12) לאחר שהוא דוחה לחלוטין את טענות המוכיח הוא מסיים באומרו, "מאהובו המברך אותו בזכות מצוות התוכחה שעשה לכבוד ה' ולכבוד השבת הקדושה..."”

מובן שרוב האנשים אינם ברמה של הרב פיינשטיין ואינם נהנים לקבל נזיפה – לא נעים לומר למישהו שיש לו פגם אופי או שהוא פעל בצורה לא נכונה. עם זאת, אם אדם יכול להתגבר על תחושות הכאב שהוא חווה ומנסה ללמוד מהנזיפה, הוא יכול להפוך אותה לכלי אדיר לצמיחה ולהשתמש בה כדי להיות משרת טוב יותר של אלוהים.

מאת הרב יהושע גפן

1. אפשר לתהות כיצד יכול היה החידושי הרים לגעור בנכדו בפני אנשים אחרים – הרמב"ם מסביר שישנם מקרים בהם מותר לגעור באנשים בפומבי, והוכחתו היא שהנביאים גערו באופן עקבי באנשים בפומבי.
2. מטוס, פרק 32.
3. מרביצי תורה עולם החסידות, מובא ב"טללי אורוס", במיבר, חלק ב', עמ' 281.
4. טאניס, 20א.
5. משלי, בן 27.
6. ספר החינוך מצווה 241.
7. משלי, 19:20.
8. ראו את הפירושים בתחילת פרשת יתרו המסבירים את שמיעתו של יתרו ברוח זו.
|9. שמעתי מ- תלמיד חכם בשם עד ראייה לאירוע.
10. זהו אוסף של תשובתו של הרב פיינשטיין. תשובה זו הייתה באורח חיים חלק א', סימון 96.
11. ראה שם פרטים על התוכחה המדויקת וכיצד השיב רב משה.
12. מעריט עין היא קטגוריה של איסור לפיה אדם מבצע פעולה מותרת אך צופה מהצד עלול בקלות לפרש אותה כאסורת עם השלכות מזיקות.

פרשת השבוע,

האור המנחה

עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.