פרשת ניצבים - לקיחת אחריות על עצמנו

ניצבים-וילך (דברים כ"ט:ט-לא:ל' )

מהו המכשול הגדול ביותר לשינוי?

“"המצווה הזאת אשר אנכי מצוך היום – לא נסתרה ממך ולא רחוקה. לא בשמים היא, לאמר מי יעלה השמים או אנחנו וייקחה לנו ונשמעה ועשייה". מהי המצווה שהתורה מתייחסת אליה בפסוק זה? הרמב"ן כותב שזוהי מצוות של תשובה (תשובה); התורה אומרת לנו ש תשובה זה לא משהו שאינו בהישג ידנו, אלא משהו שקל להשיג אם רק נעשה את המאמץ.

רב חיים שמואלביץ שואל, אם המצווה של תשובה כל כך קל להגשמה, אז למה יש כל כך מעט אנשים שעושים זאת תשובה כראוי? כולם יודעים שהם עושים טעויות, אז למה הם לא מודים בטעותם ומתחרטים?

המדרש הבא על סיפורם של קין והבל יכול לעזור לנו לענות על שאלה זו: לאחר שקין הרג את הבל, אלוהים לא העניש אותו מיד, אלא אמר "איפה הבל אחיך?" קין ענה במפורסמת, "השומר אני לאחי?" (שם ד', ט'). המדרש נותן פרטים נוספים על תשובתו של קין: "אתה מגן כל החיים, ואתה שואל אותי?!... הרגתי אותו אבל אתה נתת לי את היצר הרע, אתה אמור להגן על כולם ואתה נתת לי להרוג אותו, אתה הוא זה שהרג אותו... אילו קיבלת את מנחתי כמו שלו, לא הייתי מקנא בו."“

למה קין לא עשה תשובה על מעשהו הנורא? משום שסירב לקבל אחריות על חלקו ברצח – הוא אפילו האשים את אלוהים! כעת נוכל לענות על שאלתנו הראשונית מדוע כל כך מעט אנשים עושים זאת תשובה כראוי. אנו מודעים בדרך כלל לכך שאנו מבצעים חטאים, אך יש גורם אחד שמונע מאיתנו לחזור בתשובה כראוי, היכולת לקבל שהאחריות הסופית למעשינו מוטלת עלינו ורק עלינו. ישנם גורמים רבים אליהם אנו יכולים לייחס בקלות את פגמינו; בין אם זה החינוך שלנו, הנטיות הטבעיות שלנו או החברה שלנו, אנו מתקשים מאוד לקבל את האחריות הסופית על כישלונותינו. תנאי הכרחי ל... תשובה היא הכרה בכך ש'יכולתי לעשות טוב יותר; יכולתי להתגבר על יצר הרע שלי (נטייה שלילית) ולא לחטוא'. בלי היכולת לעשות את ההודאה הקשה הזו, איננו יכולים להתחיל לחזור בתשובה כראוי אלא איתה. תשובה ניתן להשגה בקלות.

חוסר היכולת להודות באשמתנו טמון בלב החטא הראשון והמכריע ביותר בהיסטוריה האנושית, אשר מציק לנו עד היום הזה – חטאו של אדם. באופן מסורתי אנו מייחסים את חטאו של אדם לאי ציותו להוראות ה' שלא לאכול מהפרי, וזה מה שגרם לגירוש אדם וחוה מגן העדן עם כל ההשלכות השליליות הנלוות לכך. הרב מוטי ברגר מציין כי בניתוח מדוקדק יותר ברור שהם לא נענשו מיד לאחר החטא. במקום זאת, ה' פתח בשיחה עם אדם, ונתן לו את ההזדמנות להודות בטעותו. עם זאת, אדם לא קיבל את הדחייה הזו, אלא אמר: "האישה אשר נתת להיות איתי – היא נתנה לי מן העץ ואכלתי". אדם התחמק מאחריות לחטאו, והעביר אותו על חוה ואפילו על ה' עצמו על שנתן אותה לו בתחילה. לאחר מכן פנה ה' לחוה, ונתן לה גם הזדמנות לחזור בתשובה – גם היא סירבה להצעה, באומרה: "וַיְרַמֵּנִי הַנְחָשָׁב וָאֹכֶל". רק אז ה' העניש אותם על החטא. ברור שאילו היו לוקחים אחריות על מעשיהם כאשר אלוהים התעמת איתם, אז בוודאי העונש היה קל בהרבה. מי יודע עד כמה שונה היה יכול להיות מהלך ההיסטוריה!

מסיפורי אדם וקין אנו רואים שהיכולת להודות בטעויות של אדם חשובה אולי אף יותר מאי-חטא! אכן, כולנו טועים בשלב מסוים, אך היכולת שלנו לעמוד ולהודות באמת על מעשינו היא השופט האמיתי של הרמה הרוחנית שלנו. רק כמה מאות שנים לאחר תחילתה העצובה של ההיסטוריה קם אדם אשר יישא באחריות למעשיו ויתקן את טעותו של אדם. התוספתא אומרת, "מדוע זכה יהודה למלכות? משום שהודה [במעשיו] בפרשת תמר". תמר עמדה להישרף על המוקד בשל מעשה הניאוף לכאורה שלה, כאשר נתנה ליהודה את ההזדמנות להודות בחלקו באירועים. הוא היה יכול בקלות לשתוק, ובכך לגזור מוות על שלוש נשמות - תמר והתאומים שבתוכה. עם זאת, ברגע מכריע בהיסטוריה, הוא קיבל באומץ אחריות, באומרו, "היא צודקת, זה ממני". אין זה צירוף מקרים שזה היה הרגע המפתח ביצירת זרעו של המשיח. אנו יודעים שהמשיח הוא האדם שיחזיר את האנושות למצבה המקורי שלפני החטא, ויתקן את טעותם של אדם וחוה. הדרך לתקן את הנזק שנגרם על ידי חטא היא על ידי תיקון התכונה השלילית שהוצגה באותו חטא. כפי שראינו, הפגם העיקרי בחטאו של אדם היה חוסר יכולת לקבל אחריות על טעויות, לכן הצלחתו של יהודה לקחת אחריות על מעשיו הייתה תיקון אידיאלי.

הקשר הפנימי בין המשיח ללקיחת אחריות נמשך חזק בקרב צאצאיו המובהקים ביותר של יהודה, דוד המלך. התלמוד מספר לנו ששאול המלך חטא פעם אחת ולאחר מכן איבד את מלכותו, בעוד שדוד חטא פעמיים ונשאר מלך. מדוע שאול התייחסו אליו בצורה כה קשה מדוד? הנביא שמואל התעמת עם שאול לאחר שלא השמיד את כל עמלק כפי שנצטווה. אך במקום להודות בטעותו, שאול הצדיק את מעשיו, והכחיש שאף חטא. לאחר מכן הוא האשים את העם בכך שלחץ עליו להשאיר חלק מהבהמות של עמלק כקורבנות. לאחר ויכוח ארוך, שאול לבסוף התחרט, אך זה היה מאוחר מדי ושמואל הודיע לו שאיבד את זכותו למלכות. לעומת זאת, לאחר חטאו של דוד בפרשת בת שבע, נתן הנביא גער בו בחומרה על מעשיו, ודוד ענה מיד: "חטאתי לה'". דוד הראה את נכונותו לקחת אחריות על טעויותיו בכך שהודה מיד באשמתו בניגוד לשאול. לכן הוא זכה לסלח וניתנה לו הזדמנות נוספת להמשיך כמלך. יתר על כן, המקורות הקבליים כותבים שדוד המלך הוא גלגול נשמות של אדם הראשון וכי מטרתו הייתה לתקן את חטאו של אדם הראשון. נראה ברור מאוד שאחת הדרכים העיקריות בהן דוד המלך תיקן את החטא הייתה על ידי לקיחת אחריות על טעותו במהירות כה רבה.

אנו חיים כיום בחברה המתנערת מרעיון האחריות – אנשים משכילים רבים טוענים שאף אחד לא יכול להיות אחראי להתנהגותו. הם טוענים שבעצם אין לנו רצון חופשי, האדם שאנו הופכים להיות נקבע מראש על סמך הרקע, החינוך, הגנטיקה והחברה שלנו. כתוצאה מכך, ניתן לפטור פושעים מפשעיהם על בסיס שלא הייתה להם באמת ברירה בעניין, ואנשים יכולים לסבול את הכשלים במערכות היחסים שלהם ובתכונות האופי שלהם כדבר בלתי נמנע. השקפת העולם התורנית דוחה בתוקף השקפה זו. אם אדם אמיץ מספיק כדי להודות שהוא יכול לעשות טוב יותר, אז אלוהים בוודאי יעזור לו לעשות זאת.

אנו רואים זאת בתלמוד על אדם בשם אלעזר בן דורדיא. הוא היה אדם שקוע בחוסר מוסריות; אך לפתע הוא הגיע להבנה של טעותו. התלמוד ממשיך ומספר כיצד ניסה לקבל סליחה על חטאיו. הוא ישב בין הר לגבעה וביקש מהם לבקש עליו רחמים אך הם סירבו. לאחר מכן ביקש מהשמים והארץ לבקש עליו רחמים אך גם הם סירבו. לבסוף הוא פנה אל השמש והירח אך גם הם סירבו לעזור לו.(1)

רב יששכר פרנד מביא הסבר דרשני לגמרא זו. הדברים השונים שביקש להתפלל עבורו מייצגים השפעות שונות על חייו; הוא ניסה להטיל עליהם את האחריות על התנהגותו. ההר והגבעה מייצגים את הוריו. הוא טען כי חינוכו אחראי למצבו הקשה, אך הם סירבו להכיר באשמתם. לאחר מכן פנה לשמיים ולארץ המייצגים את סביבתו וניסה להאשים זאת במעשיו, אך גם הם לא היו מוכנים לקבל אחריות על חטאיו. לבסוף פנה לשמש ולירח המייצגים את מזלו, נטיותיו הטבעיות, וטען כי אי אפשר להימנע מחטא בגלל טבעו. אך שוב, הם לא היו מוכנים לקבל אחריות על התנהגותו. לאחר מכן הגמרא מציינת שאמר "דבר זה תלוי רק בי". לבסוף הודה שיש רק מקור אחד שאחראי לחטאיו - הוא עצמו. הוא לא יכול היה להאשים את הוריו, את החברה או את הטבע, הוא הבין שיש לו את הכוח לשנות את דרכו והוא עשה זאת. לאחר מכן הוא השלים... תשובה ונשמתו חזרה לגן עדן ויצא קול שמימי, והכריז כי לרבי אלעזר בן דורדיא יש מקום בעולם הבא. הפירושים מציינים כי הקול קרא לו 'רבי' משום שהוא רבנו ב... תשובה – הוא מלמד אותנו שהדרך היחידה לעשות את הדבר הנכון תשובה היא להודות שהאחריות הסופית להתנהגותנו מוטלת אך ורק על עצמנו. אם נוכל לעשות זאת, נוכל לקוות לעשות זאת באופן מלא תשובה.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

1. ברור שאין לפרש גמרא זו פשוטו כמשמעו.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.