בס"ד

שמיני (ויקרא ט'-י"א )

שמיני מספר את סיפור מותם הטראגי של שני בניו הבכורים של אהרון, נדב ואביהוא. בשיא חנוכת המלוכה משכן (משכן), שני הגברים נכנסו לקודש הקודשים והביאו את הקטורת שלהם מבלי שנצטוו לעשות זאת. לאחר שנכנסו, יצאה אש ואכלה אותם. הרבנים מציעים מספר הסברים לגבי מהותה המדויקת של טעותם:¹ החתם סופר מביא מדרש המציע שלוש סיבות לחטאם: הם קיבלו החלטה מבלי להתייעץ עם רבם, משה; הם נכנסו אל... משכן שיכורים מיין; הם לא נישאו ולא הביאו ילדים לעולם. שלוש הסיבות הללו נראות כלא קשורות זו לזו, אולם החתם סופר מסביר שכולן נובעות מאותו מקור.

הוא כותב שהחטא המובהק של השלושה היה בחירתם לא להינשא והתוצאה שלא היו להם ילדים. הוא מסביר שישנן מצוות רבות הכרוכות בצורך לייחס כבוד לאנשים מסוימים, וכן, להבדיל, לאלוהים. אלה כוללים את מצוות כבוד ויראה של הורים ומורים, ואת החוקים השונים בנוגע להתנהגותו של אדם ב משכן. נוכחות ילדים משלו משחקת תפקיד מפתח בסיוע לאדם לפתח הכרה גדולה בהרבה בחשיבות הכבוד. הוא חווה ממקור ראשון את חוסר הנעימות שבחוסר כבוד ראוי מצד ילדיו. זה עוזר לו להבין עד כמה חשוב לו לכבד את הוריו, את מוריו, וחשוב מכל, את אלוקים.

נדב ואביהוא בחרו לא להינשא וכתוצאה מכך נותרו חשוכי ילדים. דבר זה מנע מהם לפתח את ההערכה הנכונה לצורך לכבד אחרים. כתוצאה מכך, הם מעדו בתחומים אחרים הקשורים לכבוד: הם לא התייעצו עם רבם משה, דבר המצביע על חוסר מתן כבוד מספק לרביה. כמו כן, כניסתם אל... משכן בעוד ששיכור יין הצביע על כישלון בכבודם של השכינה ששכנה שם. לפיכך, על פי החתם סופר, חטאם המובהק של נדב ואביהוא היה סירובם להביא ילדים לעולם - זה היה אחראי לכישלונם בתחום הנתינה. כבוד (כָּבוֹד).²

ניתן להוסיף כי חלק מהחטאים האחרים המנויים במקורות הרבניים נובעים גם הם מחוסר בתכונה של כבוד. במשפטים מסופר לנו שמשה, נדב ואביהוא, יחד עם שבעת הזקנים, היו עדים לנבואה נשגבת. התורה כותבת שנדב ואביהוא והזקנים "הביטו באלוהים, ואכלו ושתו".³ מדרש תנחומא, המצוטט על ידי רש"י, אומר שנדב ואביהוא והזקנים חטאו חטא חמור בכך שאכלו ושתו בעודם מביטים במראה הקדוש. הם היו ראויים למות באותו רגע, אך ה' לא העניש אותם באותו רגע, כדי לא לפגוע בשמחת מתן התורה. אלא, עונשם נדחה למועד מאוחר יותר.⁴ שוב, ברור שהחסר המרכזי כאן היה חוסר ביראת כבוד וביראת כבוד מספקים כלפי הנוכחות האלוהית.

יתר על כן, הסיבה המפורשת ביותר לחטאם היא דברי התורה לפיהם הם הקריבו את הקטורת למרות שמעולם לא נצטוו לעשות זאת. הפירושים מסבירים שבאהבתם הגדולה לה', הם קיבלו השראה להיכנס למשכן בעצמם. למרות כוונותיהם הנעלות, ביצוע עבודה מבלי לקבל הוראה לעשות זאת, נראה גם כחוסר יראה וכבוד מספקים לה'.⁵

ראינו מהסבר של החתם סופר כי כישלונם של נדב ואביהוא להביא ילדים לעולם הוביל לחטאים השונים שהרבנים מוצאים אותם אשמים בהם, וכי שורש חטאים אלה היה אי מתן כבוד ראוי. הסבר זה שופך אור על עיקרון חשוב במחשבת התורה בנוגע ליחסים בין-אישיים. בעולם המערבי, מקובל לראות מערכות יחסים מנקודת מבט של "מה אני יכול להפיק ממערכת יחסים זו", בין אם זה חל על נישואין, גידול ילדים או חברויות. באופן זה, מטרת מערכת היחסים היא אנוכית במהותה, וייתכן שהיא מסבירה מדוע מוסד הנישואין ויחסי הורה-ילד נפגעו כל כך בדורות האחרונים. אם מטרותיו של אדם במערכת יחסים הן בעיקר אנוכיות, אזי רצונותיו ותקוותיו יתנגשו בהכרח עם אלו של בן זוגו או ילדו, שיש להם רצונות אנוכיים דומים. יתר על כן, אם אדם תופס שנישואין או הבאת ילדים לעולם יפריעו להנאתו מחייו, אזי הוא יימנע מהם בחיפושו לשווא אחר הנאה ונוחות.

החתם סופר מלמד אותנו שאחת המטרות העיקריות של הולדת ילדים היא לאפשר לאדם לצמוח בדרכים שלא היה מסוגל להן אחרת. אותו הדבר נכון גם לגבי נישואין וכל שאר מערכות היחסים. תפיסת התורה היא שאדם צריך לגשת למערכות היחסים שלו מנקודת מבט של חוסר אנוכיות - תוך התמקדות באופן שבו הוא יכול לעזור לחברים האחרים במערכת היחסים, וכיצד הוא יכול לצמוח מהקשר הזה לאדם טוב יותר. כמו בכל תחומי החיים, מערכות היחסים שלנו נועדו לעזור לנו להתקרב לה', לכן חיוני שנשאף לפתח מערכות יחסים כאלה גם אם הן עלולות להפחית את רמת הנוחות שלנו, כי אנו מבינים שהן יאפשרו לנו להפוך לאנשים שלמים באופן שנדב ואביהוא מעולם לא זכו לו.

מאת הרב יהושע גפן

1. ראה בעל הטורים, י', ב', אשר מפרט שישה חטאים שחטאו.
2. חסם סופר, מצוטט ב-Tallelei Oros, ויקרא א', עמ' 169-170.
3. שמות, כד:יא.
4. רש"י, שמוס, 11. הזקנים נענשו גם על חוסר כבודם במועד מאוחר יותר.
5. יש לציין שנדב ואביהוא היו אנשים צדיקים ביותר, וכפי שציינו פעמים רבות בעבר, התורה מגדילה את טעויותיהם של אנשים גדולים כדי לעזור לנו להתייחס ברמתנו. יתר על כן, מספר מקורות אומרים שמותם היה תוצאה של רמתם הרוחנית הגבוהה וזה היה קידוש השם גדול (ראה רש"י, ויקרא, י':ג').

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.