פרשת תרומה - תורה היא כמו זהב וכסף

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

תרומה (שמות כ"ה:1-כ"ז:19)

סִדרָה: האור המנחה

פרשת השבוע מתחילה בהוראות ה' לבניית המשכן, כולל לקיחת זהב וכסף. המדרש הפותח מצטט פסוק מפורסם במשלי העוסק לכאורה בערכה של התורה. "כי נתתי לך קנייה טובה, אל תעזוב תורתי".“¹ המדרש ממשיך ומשבח את ערכה של התורה בכך שאדם יכול לקנות רק פריט זהב אך לא להחזיק בכסף, או לקנות משהו מכסף ולא להחזיק בזהב. עם זאת, המדרש מוכיח שלתורה "יש" גם זהב וגם כסף, בהתבסס על פסוקים בתהילים המשווים את דברי ה' לזהב ולכסף.²

מדוע המדרש מהלל את ערך התורה בפרשת התורה המתמקדת במשכן? היה הגיוני יותר לשבח את עבודת המקדש, ולא את התורה. הכתב סופר³ מציע תשובה מרתקת⁴:

הוא מציע שהמדרש מבין שה"רכישה הטובה" המתוארת במשלי אינה מתייחסת למעשה לתורה, אלא למשכן ולקורבנותיו. המשכן הוא רכישה טובה בכך שהוא מאפשר לחוטאים לקבל כפרה על חטאיהם על ידי הבאת קורבנות. עם זאת, קיימת סכנה שאנשים יהיו שאננים לגבי הימנעות מחטא משום שהם יודעים שהם תמיד יכולים לקבל סליחה בקלות באמצעות הבאת קורבנות. לפיכך, המדרש קורא את הפסוק כאומר: "כי נתתי לך רכישה טובה על ידי המשכן, אל תעזוב את התורה והמצוות בגלל זה".‘

כעת, לאחר שאנו מבינים את מיקומו של המדרש על התורה בפרשת השבוע, עולה שאלה לגבי נקודת המדרש. המדרש קובע שהתורה גדולה משום שהיא מושווה לזהב במקום אחד ולכסף במקום אחר. כולנו יודעים שזהב יקר יותר מכסף, אז מה התועלת הגדולה בעובדה שגם התורה מושווה לכסף?

רבי ישכר פרנד, המצטט את ה"אביר יוסף", מציע תשובה מאירת עיניים. במילותיו:

“"כמעט בכל תחום בעולם (כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, אנגלית וכו'), תוכנית לימודים שמתאימה לילד בן שש אינה מתאימה לילד בן שישים. אם אקח ספר חשבון בסיסי (2+2 = 4, 4+4 = 8) ואראה אותו לפרופסור למתמטיקה, הוא לא צריך ללמוד את זה והוא לא לומד את זה. זה אותו דבר עם כל המאמצים. אבל השבוע - וכך זה בכל שבוע - ילדינו או נכדינו יחזרו הביתה מבית הספר ויספרו במה שלמדו על הפרשה... סיפור המשכן וכל האירועים בו." תרומה. כך גם גדולי התורה ידונו באותה פרשה."”

אותו חלק בתורה יכול להילמד ולנתח גם על ידי גדולי התורה וגם על ידי ילד צעיר, כל אחד ברמתו. זה נכון גם לגבי התלמוד. באופן מסורתי, החלק הראשון בתלמוד שנערים צעירים לומדים הוא פרק על חפצים אבודים, ובו בזמן, ראש ישיבה גדול יכול לתת שיעור מעמיק על אותו חלק בתלמוד עצמו. כפי שאומר הרב פרנד, לא ניתן לומר את אותו הדבר על תחומים אחרים. עבודות מדעיות שמדען מומחה לומד, לא יהיו בעלות משמעות לילד צעיר, או אפילו למבוגר הממוצע. וספר מדעים לילדים צעירים יהיה בזבוז זמן מוחלט עבור אנשים מבוגרים או מדענים לקריאה.

הרב פרנד ממשיך ואומר שאולי התחום היחיד הנוסף שאליו ניתן להשוות זאת במעט הוא מוזיקה. ניתן להעריך מוזיקה ברמה בסיסית מאוד וברמה מתוחכמת מאוד. מוזיקאי גדול מעריך מוזיקה נהדרת ברמתו וילד קטן עשוי להעריך אותה ברמתו. זוהי סיבה אפשרית אחת לכך שתורה מושווה לשירה: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת..."“⁵.

זוהי משמעות המדרש המשווה את התורה לזהב ולכסף כאחד – תורה היא אכן שניהם. מי שמעריך את המסתורין העמוקים יותר של התורה מעריך אותה כמו זהב. ילד בית ספר קטן שחוזר הביתה עם תמונה של המנורה עם הכפתורים והפרחים שלה מעריך תורה ברמתו, לפחות כמו כסף.

כשמשלבים את הלקח של הכתב סופר והאביר יוסף, אנו למדים שתי נקודות חיוניות: אין לזנוח את התורה לעולם, גם אם אדם חושב שניתן לכפר עליה באמצעות קורבנות או בכל דרך אחרת. ובמקביל, לקחי התורה נותרים רלוונטיים ומובנים לכל יהודי בכל רמה.

מי ייתן וכולנו נזכה לקיים וללמוד את התורה, כל אחד לפי מידתו.

עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

הערות

1. משלי, ד':ב'.
2. תהילים, י"ב:ז', 19:11.
3. רבי אברהם בנימין סופר, בנו של החתם סופר המפורסם.
4. תרומה, פרק כ"ה.
5. דברים, לא:יט.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.