בס"ד

תצווה (שמות כ"ז:20-30:10 )

בכל שנה, בשבת שלפני פורים, אנו קוראים פרשת זכור, פרשת הזיכרון, המזכירה לנו את החובה למחות את עם עמלק הרשע.

התורה מספרת לנו שהסיבה לכך היא שהעמלקים תקפו אותנו בזמן שהיו במדבר, ולכן אנו מצווים למחות לחלוטין את העם הרשע הזה. עם זאת, כדי לפתח הבנה עמוקה יותר של מה שמייצג עמלק, חשוב לנתח את האדם ששמו עמלק שלימד את צאצאיו להילחם בעם היהודי בכל כוחם. כיצד פיתח אדם זה שנאה כה עזה לאנשים שהיו גנטית קרובי משפחתו?

נראה ששני מקרים בהם היו מעורבים הוריו של עמלק תרמו ליצירת גועל נפש כה קשה. ב"וישלח" התורה כותבת על צאצאי עשו. היא מספרת לנו על אליפז בן עשו ועל מערכות היחסים הרבות והלא מוסריות שלו: "ותמנע הייתה פילגש לאליפז ואליפז ילד את עמלק...¹”"התלמוד מספר לנו על הרקע לאירוע הגורלי הזה. "תמנע הייתה נסיכה, אך רצתה להתגייר. היא באה אל אברהם, יצחק ויעקב [להתגייר] אך הם לא קיבלו אותה. לאחר מכן הפכה לפילגש של אליפז בן עשו. היא אמרה שעדיף להיות שפחה לעם הזה מאשר להיות אישה חזקה בעם אחר. [כתוצאה מכך] עמלק, אשר יגרום לישראל כאב רב, נולד ממנה..."“² דחיית תמנע היא שהובילה לפנייתה לאליפז והולידה את מקור הרע האולטימטיבי, עמלק.

רבי זאב לף דן כיצד גורם זה מילא תפקיד משמעותי ביצירת שנאתו הלא רציונלית לכאורה של עמלק כלפי העם היהודי. הוא מסביר שכאשר אדם נדחה על ידי מישהו אחר, סביר מאוד שהוא יפתח סלידה גדולה כלפי אותו אדם. הסיבה לכך היא שתחושת הדחייה כואבת מאוד והיא יכולה לגרום לאדם להרגיש חסר משמעות וחסר ערך.

אחת הדרכים (אך בהחלט לא דרך בריאה) להסיר את תחושת הדחייה הזו היא על ידי ביטול לגיטימציה של מקור הדחייה. על ידי ראיית ה"דוחה" כאדם חסר חשיבות בעצמו, האדם יכול לבטל את תחושות חוסר הערך שלו, משום שהסיבה לתחושה זו אינה בעלת ערך בעצמו! לפיכך, עמלק ידע בבירור על הדחייה שסבלה אמו מצד האבות; הדרך בה הוא יכול היה להתמודד עם דחייה זו הייתה על ידי דחיית האבות ומה שהם ייצגו בעצמם; על ידי הוכחה שצאצאי האבות היו חסרי משמעות. עמלק יכול היה לטעון לרגשות החשיבות העצמית שלו.

כמובן, ישנן דרכים בריאות הרבה יותר לבטא את חשיבותו העצמית של אדם אל מול דחייה, כמו הכרה בערך העצמי הפנימי של האדם ככזה שנברא בצלם אלוקים. אולי עמלק היה יכול לנקוט בגישה בריאה זו אלמלא האירוע המגדיר השני:

המדרש מספר לנו: "[עמלק] שאל [את אביו אליפז] 'אבא, מי יירש את העולם הזה ואת העולם הבא?' 'בני ישראל', ענה [אליפז]. 'צא וחפר להם בארות וסנן להם דרכים. אם תעשה כן, יהיה חלקך עם העניים שבהם ותבוא לעולם הבא'. כששמע זאת, הפך לאויב ולרודף של ישראל."“³

אילו היה עמלק מקשיב לעצת אביו להכניע את עצמו לעם ישראל, היה יכול להגיע לעולם הבא. במקום זאת, דבריו של אליפז היו בעלי השפעה הפוכה לחלוטין וגרמו לו לשנוא את העם היהודי ולשאוף להשמידם. נראה כי דבריו של אליפז שעמלק יצטרך להשפיל את עצמו החריפו את תחושות הדחייה שכבר היו לו כתוצאה מדחיית תמנע על ידי האבות. שני הגורמים חברו יחד כדי לגרום לו להרגיש שהדרך היחידה שבה יוכל לטעון לעליונותו תהיה לחסל לחלוטין את העם היהודי תוך התעלמות מוחלטת מהניסים שילוו אותם בהיסטוריה שלהם. זה מסביר מדוע עם עמלק תקף את העם היהודי במדבר למרות העובדה שחווה השגחה אלוהית גלויה והיה מסוכן ביותר לתקוף אותם. אכן, העמלקים נחלשו מאוד בקרב זה, אך זה לא עשה דבר כדי לעצור את רצונם העז למחות את העם היהודי.

רעיון זה, שמקור שנאתו של עמלק הוא סירובו להשפיל את עצמו בפני העם היהודי, עולה בדיון מרתק בין הרשויות. הם דנים בשאלה האם ייתכן שעמלקי ישנה את אמונותיו עד כדי כך שלא תהיה עוד חובה להשמידן. הם דנים עוד בשאלה האם ייתכן שעמלקי יהפוך לבן נח או אפילו ליהודי מן המניין. הרמב"ם והראב"ד, שני רשויות מוקדמות מרכזיות, פוסקים שאם עמלק יהפוך ליהודי בני נח, אזי החוקים בנוגע לעמלק אינם חלים עוד. ⁴ פוסקים רבים למדים מכאן שאם עמלק רוצה להתגייר, קל וחומר מותר לו לעשות כן.⁵

עם זאת, יש מכילתא שמראה לכאורה שעמלק אינו יכול להתגייר. בספר שמואל מסופר שאדם בא אל דוד המלך כדי לספר לו על מות שאול המלך.⁶ במהלך השיחה התברר לדוד כי איש זה היה גר עמלק; המכילתא מספרת לנו שבאותה תקופה דוד זכר תורה שלימדו את משה; שאנו מקבלים גרים מכל עם מלבד עמלק,⁷ הוא המשיך והרג את האיש הזה. נראה שמכילתא זו סותרת את פסיקת הרמב"ם והראב"ד שאם עמלק רוצה להפוך ליהודי בני נח, אין הורגים אותו משום שהוא הראה שהוא כבר לא תומך באמונות הרעות של העם העמלקי. בהתחשב בכך, בוודאי שאם הוא רוצה ללכת רחוק יותר ולהתגייר, אז הוא הוכיח שהוא כבר לא תומך בתפיסת העולם העמלקית. אם כן, מדוע אנו עדיין מחויבים להרוג אותו?!

אבני נזר מציע פתרון מעניין לבעיה זו.⁸ הוא מצטט את המדרש הנ"ל על השיחה בין עמלק לאליפז שהולידה את שנאתו העזה של עמלק לעם ישראל. הוא מסביר ששנאתו של עמלק נובעת מסירובו להכניע את עצמו ליהודים. בזמן כיבוש ארץ ישראל, אותם גויים שרצו להפוך לבני נח הראו שהם מוכנים להשפיל את עצמם משום שעליהם לשלם מיסים ולעזור ליהודים כפי שאמר אליפז לעמלק. אולם, אם עמלק רוצה להפוך ליהודי מן המניין, אז הוא אינו מוכיח שהוא מוכן להשפיל את עצמו משום שכיהודי הוא אינו צריך להראות שום כניעה ליהודים אחרים. לכן, שורש הטינה שחש עמלק עדיין עשוי להימצא אצל עמלק זה. לפיכך, הוא עדיין נשאר עמלק בעיני התורה.

ראינו כיצד הסיבה לשנאתו העמוקה של עמלק כלפי העם היהודי אינה מבוססת על חילוקי דעות פילוסופיים עמוקים; שורשיה נעוצים בעובדה שדחיית תמנע ועצת אליפז יצרו אדם מריר, שבמקום לשפר את עצמו, ביקש להרוס את מי שתפס כגורם לחסר חשיבותו. בקנה מידה קטן בהרבה, כל אדם מתמודד עם האתגר שעמלק נכשל כל כך. כולנו חווים מקרים בהם אנו מרגישים דחויים על ידי מישהו. אנו לומדים מכאן שאסור לנו לבזבז את זמננו ואנרגיה שלנו בניסיון לנקום באותו אדם. במקום זאת, עלינו לפתח את תחושות הערך העצמי שלנו ולהכיר בכך שאנו בעלי ערך מטבענו כיצירותיו של אלוהים.

מאת הרב יהושע גפן

1. וישלח, לו:יב.
2. סנהדרין, 99ב.
3. תנא דבעי אליהו, ח' כ"ד, ילקוט שמעוני, בשלח, 268.
4. הלכות מלכים, פרק ו', הלכה ד', רמב"ן והגהות הראב"ד. ראה את הפירושים שם המסבירים כיצד הרמב"ם והראב"ד חולקים על אותה דעה למרות העובדה שהראב"ד מתווכח עם אופן הבנתו את הרמב"ם.
5. ראה חזון איש, יורה דעה, סימון 157, סק 5.
6. ראה שמואל ב', פרק א' לתיאור המלא של אירוע זה.
7. מכילתא, סוף בשלח.
8. אבני נזר, אורח חיים, סימון 508.

פרשת השבוע,

האור המנחה
עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.