פרשת וישב תשמ"ה – ניצוצי אלוקים

בס"ד

פרשת וישב

הפסוק שמתחיל את הקריאה השבוע נראה מיותר. הפירושים מציעים הסברים שונים. יש פירוש של המגיד ממזריטש שמלמד שיעור בסיסי מאוד בעבודת ה'. מבוסס על ליקוטי שיחות כרך א', עמ' 76.

קריאת התורה השבוע נקראת וישב, שפירושו "התיישב". הפסוק הפותח קובע: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוֹרוֹת אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנַעַן". לאחר מכן ממשיך הספר ומספר את סיפורו של יוסף - סכסוכיו עם אחיו, מכירתו והאירועים שבאו לאחר מכן. חלק זה מסמן את תחילת סיום ה... בראשית (רֵאשִׁית).

פרשנים שקלו את נחיצותו של פסוק ראשון זה. אחרי הכל, הוא כבר הוזכר בקודם פרשה שיעקב היה בארץ כנען. מדוע לחזור על כך כאן? בנוסף, פסוק זה נראה מנותק מהסיפור שאחריו, המתמקד ביוסף. מדוע התורה כוללת זאת?

הסברים מפרשנים מסורתיים

ישנם פרשנים הטוענים כי לאחר פירוט צאצאיו של עשו בחלק הקודם, התורה עוברת לשושלת יעקב. לשם כך, היא תחילה קובעת מחדש את מיקומו של יעקב, ומזכירה לנו היכן התגורר, שכן ייתכן שדבר זה נשכח בתיאור צאצאיו של עשו.

אחרים מציעים מסר עמוק יותר. ניסיונו של יעקב "להתיישב" בכנען משקף את רצונו לבסס סוף סוף את עצמו בשלום. עם זאת, חייו נותרו סוערים. הסיפורים הבאים, כמו ירידתו של יוסף למצרים, ממחישים שיעקב מעולם לא השיג יציבות אמיתית בכנען. רצון זה להתיישבות עומד בניגוד לעשו, שכבר התיישב בשעיר (דרום-מזרח ישראל). חייו הלא יציבים של יעקב מבשרים את מסעם של צאצאיו - בני ישראל - אשר ירדו מאוחר יותר למצרים, יעברו עבדות ויטיילו במדבר במשך 40 שנה לפני שיתיישבו סופית בארץ המובטחת.

תורתו של המגיד ממזריץ'

המגיד ממזריץ', המנהיג השני של תנועת החסידות, מציע פרשנות מעמיקה לפסוק זה. תורתו מספקת הדרכה לחיי היומיום ולעבודה הרוחנית.

הוא מסביר: “"וַיַּשְׁב יַעֲקֹב בָּאָרֶץ..."” מרמז שיעקב עסק בעניינים ארציים - פעילויות רגילות ויומיומיות כמו עבודה ואינטראקציה עם אחרים. זה משמעותי משום שיעקב היה דמות נשגבת ונעלה מבחינה רוחנית. מדוע, אם כן, הוא שקע במשימות יומיומיות?

המפתח טמון במילה מגורי (מתורגם כאן כ"שהייה"), אשר המגיד מפרש כ"איסוף". הוא שואב קשר לשוני למונח העברי המשמש ללקט תאנים. עיסוקו של יעקב בעניינים גשמיים לא היה רק עניין של חיים; הוא היה עניין של איסוף וזיכוך ניצוצות האלוהות הנסתרים הפזורים ברחבי העולם הפיזי.

מושג העידון (בירורים) בקבלה

תורות קבליות מסבירות שהעולם הפיזי מסתיר את הנוכחות האלוהית. זוהי משימתם של בני האדם לזקק את עצמם ואת העולם סביבם, ובכך לחשוף את האלוהות הנסתרת שבתוכם. תהליך זה, המכונה בירורים, הופך את החומרי לרוחני, מיישר קו בין העולם למטרתו האלוהית.

התיישבותו של יעקב בארץ מייצגת עבודה זו. על ידי עיסוק בעולם הפיזי - לא כמטרה בפני עצמה, אלא כאמצעי לחשיפת ניצוצות אלוהיים - הוא מילא את שליחותו הרוחנית. הוא עשה זאת "בארץ מגור אביו", ובכך סימל את חיבורו למטרה נעלה יותר: הרמת החורף והקדשתו לאלוקים.

המגיד מדגיש עוד כי המילה "כנען" מתייחסת לא רק למיקום גיאוגרפי אלא גם לסוחר. סוחרים עוסקים בעסקאות, ובדומה לכך, אנשים מקיימים אינטראקציה עם העולם באמצעות חילופי דברים יומיומיים שונים - בין אם זה קנייה, מכירה, עבודה או פשוט חיים. אינטראקציות אלו הן הזדמנויות לחשוף את נוכחותו של אלוהים בתוך הדברים הנראים רגילים.

השלכות מעשיות

תורה זו מדגישה רעיון מרכזי ברוחניות היהודית: עבודת האל אינה מוגבלת לתפילה או ללימוד, אלא משתרעת על כל היבט של חיי היומיום. בין אם בעבודה, בבית או באינטראקציות עם אחרים, אדם יכול - וחייב - להיות מודע לאלוקים. בכך, אדם מביא קדושה אל תוך היומיום ומגשים את המטרה הסופית של הבריאה: לגרום לאלוהי להתגלות בעולם הפיזי.

מַסְקָנָה

רצונו של יעקב להתיישב בכנען, למרות אתגריו, משקף את המשימה הרחבה יותר של האנושות. אנו נקראים לחיות בעולם, לא כדי להימלט ממנו, אלא כדי להעלותו. עבודתנו את ה' אינה עוסקת ברווח אישי - בין אם חומרי או רוחני - אלא במילוי רצונו. על ידי גילוי האלוהות הנסתרת בכל מצב, אנו מיישרים קו עם מטרת הבריאה ותורמים לעידון ולשלמות העולם.

שיחת פרשת הרב טוביה סרבר


האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.