בס"ד


סיפורו של יעקב אבינו והדרך המדהימה בה בנה את עושרו הרב בבקר, מתואר בפרשת ויצא (בראשית ל', לה-מ"ג). יעקב קיבל עדרים חולים וחלשים מחותנו, לבן, שניסה שוב ושוב להונות אותו. למרות שהיה מקובל בזמנם, וגם כיום, לנסות ולשפר גזעים חלשים על ידי ערבובם עם גזעים חזקים יותר ממינים שונים, יעקב לא פעל כך. הוא וידא שהוא יתריע רק בתוך אותו מין, ובכך לא יפר את איסור הכלאים.

ישנה מסורת בין חכמים לפיה בני נח מצווים לשמור על החוקים הנוגעים לאיסור כלאיים בבעלי חיים ובעצים. מעשיו של יעקב מדגישים את הקפדתו הקפדנית על שמירת שלמות כל מין. האיסור חל על ערבוב מינים שונים (כגון זאב עם כלב, או סוס עם חמור), אך לא על יצירת שונות בתוך אותו מין. יעקב השתמש בטכניקה יוצאת דופן כדי לגדל עדרים שיישאו את הסימנים הרצויים (מפוספסים, מנוקדים ומנוקדים) וכך השיג אותם בהתאם להסכם שלו עם לבן. .

מדוע שמירה על שלמות המין כה חיונית? מעשה יעקב היה של שינוי מאפייני צבע, אך לא של יצירת כלאיים חדשים. בכך, הוא כיבד את הסדר הטבעי שהוטבע בבריאה על ידי הבורא, וזו הסיבה העיקרית לאיסור (רמב"ן). סוגים שונים של עצים, למשל, אסור להכליא יחד. לדוגמה, ענף של עץ תפוח אסור להרכיב על עץ אחר, ולהיפך. ישנה סיבה נוספת: רביית בעל חיים עם מין שאינו שלו גורמת סבל פיזי ומצוקה גדולים (ספר החינוך). הרמב"ם, בספרו "מורה נבוכים", מסביר שהסיבה לאיסור כלאיים היא להרחיק אותנו ממנהגם של עובדי עבודה זרה, משום שזו הייתה דרכם של עובדי עבודה זרה, להכליא שני מינים.

יעקב זיווג בקפידה את העדרים מתוך כוונה ברורה לרכוש עושר באופן שלא פגע בבריאה ולא הפר את הסדר הטבעי שלה. הצלחתו של יעקב לא הייתה רק תוצאה של מזימה מתוחכמת, אלא תוצאה של סיוע אלוהי. העובדה שיעקב פעל תוך שמירה שקדנית על טוהר המין - בהתאם למהות המוסרית של האיסור - הייתה צריכה להגביל את תוצאותיו. במקום זאת, דבקות זו עצמה שימשה כבסיס לשפע הכלכלי הרב שהבורא העניק לו.

סיפורו של יעקב מחזק את הרעיון שהצלחתו הפיזית והכלכלית של אדם קשורה לדבקות בעקרונות הבריאה, כולל שמירה על שלמות המין. מחויבות זו היא ביטוי לכיבוד הסדר האלוהי והבטחת רווחתם של בעלי החיים בכך שלא גרימת סבל להם.

מאת הרב משה ברנשטיין

מקור: בראשית 30:35–43. רמב"ם מלכים י, ו. ספר החינוך מצווה 550. רמב"ן ויקרא יט, יט.



אם אתם רוצים עוד שאלות למחשבה, ראו את הבלוגים האחרים של הרב משה ברנשטיין

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.