ויקרא (ויקרא א'-ה' )

אחד הנושאים החוזרים ונשנים בסיפור פורים הוא האידיאולוגיות הסותרות של העם היהודי ושל עמלק. העם היהודי מאמין שההשגחה האלוהית מנחה את ההיסטוריה, שום דבר אינו "צירוף מקרים" בלבד. בניגוד מוחלט, עמלק מאמין שהכל קורה במקרה בלבד (מיקרה). רבי יעקב קמנצקי זצ"ל הציג רעיון מרתק בנוגע להתנגשות אידיאולוגית זו. הוא פתח בפרשת התורה מייקיץ, שם יעקב מסרב לשלוח את בנימין למצרים. הוא הסביר את חששו ש"אולי יקרה אסון".1 הרב קמנצקי ציין כי המילה העברית ל'קורה' — '‘מיקרה'’ — מאוית כאן עם '‘אָלֶף'’. זמן קצר לאחר מכן, בפרשת התורה של ויגש, יהודה נזכר בדברי יעקב אל המשנה למלך המצרי2. "אם תיקח ממני גם את זה [בנימין], עלול לבוא אסון לִקְרוֹת…”3 בהזדמנות זו, המכתב '‘אָלֶף'’ מושמט מהמילה, '‘מיקרה‘מה הסיבה לשינוי הזה?

הרב קמנצקי מסביר, כי האיות הרגיל של המילה '‘מיקרה'’ הוא ללא אָלֶף, ובצורה זו, זה מתייחס למקרה גרידא. עם זאת, כאשר '‘אָלֶף'’ נוסף, המילה קארה נוצרת (קריאה). משמעות הדבר היא שאירוע "נקרא מן השמים", בהתייחס לעובדה שאין צירוף מקרים, אלא הכל מתרחש בגלל ההשגחה האלוהית.

עם הסבר זה נוכל להבין את ההבדל באיות המילה, '‘מיקרה'’. כאשר יעקב מדבר עם יהודה, הוא מביע את חששו שאם בנימין ייסע למצרים, ההשגחה העליונה עלולה לציית לו אסון כלשהו. יעקב היה מודע היטב לכך שכל דבר שיכול לקרות לא יקרה במקרה בלבד. כאשר יהודה נזכר בדבריו של יעקב, הוא דיבר אל יוסף, שלדעתו היה אדם שאינו מודע להשגחה העליונה. לפיכך, הוא לא יכול היה לבטא את גישתו של יעקב בנוגע להשגחה העליונה, משום שידע שהאדם שלדעתו יוסף היה (משנה למלך מצרים) לא יכול היה להזדהות עם מושג כזה. לפיכך, הוא ביטא את המילה, '‘מיקרה'’ בלי ה'‘אָלֶף'’ להתייחס למקרה גרידא.4

דיין חנוך ארנטראו שאל את הרב קמנצקי שפסוק ממגילת אסתר סותר את ההסבר ש'‘מיקרה'’ בלי '‘אָלֶף'’ מתייחס לביטוי של מקריות גרידא. לאחר שמרדכי נודע על הגזירה להשמיד את העם היהודי, הוא החל להתאבל. אסתר שלחה את שליחה, חתך, לברר מה קרה. המגילה כותבת, "וַיְגַד לוֹ מרדכי אֶת כָּל אֲשֶׁר הָיָה" קרה..."”5 במקרה זה, המילה '‘מיקרה'’ כתוב בלי '‘אָלֶף'’, אשר מרמז על אמונה במקרה. על פי ההסבר הנ"ל של הרב קמנצקי, יש לרמוז שמרדכי תיאר את האירועים שהתרחשו כתוצאה מקריות גרידא, ולא מהשגחה עליונה!

הרב קמנצקי ענה לו שהמדרש עסק בבעיה זו. המדרש מציין את השימוש במילה '‘מיקרה'’ כאן ומסביר שמרדכי רמז לעובדה שהעם המגלם את האמונה במקריות, עמד מאחורי הגזירה להשמיד את היהודים. עם זה היה עמלק, עליו כותבת התורה "אשר קרה (קרצ'ה") עליך בדרך." המילה קרצ'ה הוא מאותו שורש כמו המילה מיקרה, שניהם מתייחסים לאירועים אקראיים. לפיכך, מרדכי לא ייחס את הגזירה למקרה, אלא הוא אמר לאסתר שהגזירה יוזמה על ידי בן עמו של עמלק (המן), המייצג את האמונה שהכל הוא בסך הכל '‘מיקרה'’ (הִזדַמְנוּת).6

ברמה עמוקה יותר, נראה שמרדכי אמר לאסתר שהסיבה שעמלק הצליח לאיים על היהודים בהשמדה היא אותה סיבה שהם הצליחו לתקוף את העם היהודי במדבר. העם הביע את ספקותיו לגבי נוכחותו של אלוהים בקרבם, כאשר קראו: "האם אלוהים בתוכנו אם לאו?!"“7 כאשר העם היהודי מייחס אירועים למקרה, אלוהים, המתייחס אלינו מידה כנגד מידה, מאפשר לנו להיות כפופים לחוקי המקרה ומפסיק להגן עלינו. לכן, הטלת ספק העם בהשגחה האלוהית אפשרה לעמלק, המכחישים האולטימטיביים של השגחה זו, לתקוף.

כך גם, בתחילת סיפור פורים, העם היהודי היה הרבה פחות מודע לנוכחותו של אלוהים בקרבם עקב אובדן בית המקדש והגלות. ירידה זו באמונה בהשגחה עליונה נתנה להמן את היכולת לאיים עליהם. רק על ידי הכרה בכך שאלוהים מניע את כל האירועים, טובים או רעים, הם יכלו לזכות להתערבות אלוהית כדי להושיע אותם. מי ייתן ונזכה לראות את ידו של אלוהים בכל מה שקורה סביבנו.

מאת הרב יהושע גפן

הערות

  1. מייקיץ, 42:38.
  2. זה היה יוסף, אך יהודה לא ידע את זהותו האמיתית בשלב זה.
  3. ויגש, מ"ד:כ"ט.
  4. אמת ליעקב, מייקיץ, 42:38, עמ' 216.
  5. אסתר, ד':ז'.
  6. אסתר רבה, ח':ה'.
  7. בשלח, יז:ז.

פרשת השבוע,

האור המנחה

עַל יְדֵי רבי יהושע גפן

קראו עוד במאמר הזה באתר Aish.com

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.