בס"ד
- תפילה היא גם תקשורת עם אלוהים, אבל מתוזמנת בהתאם לקורבנות המקדש
- ברכות 26b
| נאמר: רבי יוסי בן רבי חנינא אמר, "התפילות תקנו על ידי האבות". רבי יהושע בן לוי אמר, "התפילות תקנו על ידי הרבנים כדי להתאים ליום יום". תמיד "קורבנות". אומר לך רבי יוסי בן רבי חנינא, "בסופו של דבר, אומר לך שהתפילות נקבעו על ידי האבות, וצורפו לקורבנות על ידי הרבנים.". | אִיתְּמַר, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: תְּפִלּוֹת אָבוֹת תִּקְּנוּם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם. אָמַר לְךָ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ, תְּפִלּוֹת, אָבוֹת תִּקְּנוּם, וְאַסְמְכִינְהוּ רַבָּנַן עָק רְבָּנוֹת. |
2. ריטבה, שם.
| “"התפילות נקבעו על ידי האבות, והן צורפו לקורבנות על ידי הרבנים": בוודאי, האבות תקנו את התפילות, אך ייסודם לבדו אינו מחייב אותנו לומר אותן. עם זאת, הרבנים צרפו אותן לקורבנות כדי להפוך אותן לחובה. | אבות תקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות. פירוש ודאי אבות תקנום אבל מפני תקנתם לא היינו מחויבים לאומרם ואתו רבנן ואסמכינהו אקרבנות כדי שיהו חובה: |
II. סוג הקורבן שמותר להקריב לבני נח
3. בראשית ח':כ'
| וַיְבֵן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקַּח מִכָּל־הַבְּהִית הַטְהוֹרָה וּמִכָּל־הָעוֹף הַטְהוֹרָה וַיַּעֲלֶהֶם לָנוּ עוֹלָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ. | וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּה֔וֹר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ |
4. רש"י, שם.
| רק ציווה הקדוש ברוך הוא על נח להביא בהמות טהורות שבע שבע כדי להביא קורבנות. | מכל הבהמה הטהורה. אָמַר לֹא צִוָּה לִי הַקָּבָּ”ה לְהַכְנִיס מֵאֵלּוּ ז' ז' אֶלָּא כְּדֵי לְהַקְרִיב קָרְבָּן מֵהֶם: |
5. רמב"ם, הלכות הקרבת קורבנות יט:טז
| יהודי ששוחט קורבנות של גוי בחוץ [לחצר המקדש] חייב. וכן מי שמקריב אותם בחוץ [לחצר המקדש] חייב. מותר לגויים להקריב עולות לה' בכל מקום, ובלבד שיקריבו אותן על מבנה מוגבה שהם בונים. אסור לעזור להם [להקריב את הקורבנות הללו] או לשמש כשליחים עבורם, כי אסור לנו להקריב בחוץ [לחצר המקדש]. מותר להורותם וללמדם כיצד להקריב לה' ברוך הוא. (תרגום: רבי אליהו טוגר) | הַשּׁוֹחֵט קָדְשֵׁי נָכְרִים בַּחוּץ חַיָּב. וְכֵן הַמַּעֲלֶה אוֹתָן בַּחוּץ. וְהַנָּכְרִים מֻתָּרִין לְהַקְרִיב עוֹלוֹת לַשֵּׁם בְּכָל מָקוֹם. וְהוּא שֶׁיַּקְרִיבוּ בְּבָמָה שֶׁיִּבְנוּ. וְאָסוּר לְסַיְּעָן וְלַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָן שֶׁהֲרֵי נֶאֱסַר עָלֵינוּ לְהַקְרִיב בַּחוּץ. וּמֻתָּר לְהוֹרוֹת לָהֶם וּלְלַמְּדָם הֵיאַךְ יַקְרִיבוּ לְשֵׁם הָאֵל בָּרוּךְ הוּא: |
ג. תפילה היא תחליף לקורבנות
7. הושע יד:ג
| קחו עמכם דברים ושובו אל ה'; אמרו לו: "סלח לכל חטאת וקבל את הטוב. נקריב שפתותינו במקום פרים" | קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל-יְהֹו֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כׇל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח-ט֔וֹב וּפֽנְשֻׁים. שְׂפָתֵֽינוּ׃ |
8. רש"י, שם.
| ולמדנו את הדרך הטובה. לחלופין, את המעטים הטובים שיש לנו בידינו - קח בידך, ושפטן אותנו לפיה. כה אמר דוד: "יֵצא משפטי מלפניך, יראות עיניך בישרה" (תהילים יז, ב). לחלופין, "קבל את הטוב", קבל את הודאתנו, כפי שאומר הפסוק: "טוב להודות לה'" (תהילים צב). | ולמדנו דרך טוב, דבר אחר מעט מעשים טובים שבידינו כח בידך ושפטנו אחריהם וכן דוד אומר מלפניך משפטים יצא עיניך תחזינה מישרים (תהילים י״ז:ב׳) דבר אחר וקח טוב וקבל הודיה מאתנו שנאמר טוב להודות לה' (שם צב): |
9. רד"ק, שם.
| “"קחו עמכם דברים": איני מבקש, כתשובה שלכם, כסף או זהב, וגם לא מנחות הרמה. אלא, [אני מבקש] "דברים טובים"” | קחו עמכם דברים. איני שואל מכם בתשובה לא כסף וזהב לא עולות אלא דברים טובים שתתודו בהם עונותיכם ושובו אל ה' בכל לבבכם ולא בשפתים בלבד או פירושו אחר שתשובו תתודו לפניו: |
ד. אלוהים מרוצה באמצעות מילים
10. TB יומה 86b
| אֲבָל בנוגע ל הקדוש ברוך הוא, אִם אדם מבצע עבירה באופן פרטי, אֵל מתפייס על ידי מילים, כפי שנאמר: "קחו עמכם מילים ושובו אל אלוהים"“ (הושע יד:ג). ולא רק זה, אלא אֵל מחשיב זאת כאילו הוא עשה טובה למען אלוהים על ידי חזרה בתשובה, כפי שנאמר: "קבלו את הטוב"“ (הושע יד:ג). ולא רק זאת, אלא שהפסוק מייחס אותו אַשׁרַאי כאילו הקריב פרים, שנאמר: "וְנַשְׁלַח בְּפָרִים מִנְחַת פַּתִּינוּ"“ (הושע יד:ג). פן תגיד הוא נחשב רק כמי שמציע פרים חובה, לָכֵן הפסוק אומר: "ארפא את עוולותיהם, אוהב אותם בנדיבות"“ (הושע יד, ה). תשובה נחשבת כאילו הייתה קורבן של מנחה מרצון חופשי. | אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם עוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר — מִתְפַּיֵּיס מִמֶּנּוּ בִּדְבָרִים, שֶׁ וְנֶאֱמַר: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּחְזִיק לוֹ טוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקַח טוֹב". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הִקְרִיב פָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ". שֶׁמָּא תֹּאמַר פָּרֵי חוֹבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה". |
11. תהילים ס"א:31-2
| אְרַדֵּל שֵׁם אֱלֹהִים בְּשִׁירָה וְאֶעֱלַצֵּהוֹ בְּתוֹדָה. כָּךְ יְחַפֵּה אֶת-יְהוָה מִשְׁוָרִים וּמִפְּרִסִים קָרְנִים וּפְ .... | אֲהַלְלָ֣ה שֵׁם-אֱלֹהִ֣ים בְּשִׁ֑יר וַאֲגַדְּלֶ֥נּוּ בְתוֹדָֽה׃ ותִיטַ֣ב לַ֭יהֹוָה מִש֥וֹר פָּ֗ר מַקְ׃ |
ה. אילו לקחים ניתן להעביר מהקרבה לתפילה?
12. שולחן ערוך, אורח חיים 98:4
| התפילה [כלומר עמידה] נמצאת במקום הקרבן, ולכן יש להיזהר שתדמה לקרבן מבחינת הכוונה, ולא תתערבב מחשבה אחרת, בדומה למחשבה שאינה קשורה שתבטל את הקודשים. ויש לומר את התפילה בעמידה, כמו העבודה [במקדש]; ובמקום קבוע כמו הקורבנות, שלכל אחד מקום קבוע לשחיטתו ולהזרת דמו; ולא יפריד דבר בינו לבין הקיר [במהלך התפילה - ראה אורח חיים צ, כא], בדומה לקורבנות שכל חיבור בינה לבין הכלי יבטל אותם. וראוי שיהיו בגדים יפים יותר לתפילה, כמו בגדי הכהנים, אף על פי שלא כולם יכולים להרשות זאת לעצמם; אף על פי כן ראוי שיהיו בגדים ייעודיים לתפילה, למען הניקיון. | התפלה היא במקום הקרבן צריך ליזהר שתהא דוגמת הקרבן בכוונה ולא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים ומעומד דומיא דעבודה וקביעות מקום כמו הקרבנות שכל אחד קבוע מקומו לשחיטתו ומתן דמיו ושלא יחוץ דבר בינו לקיר. דומיא דקרבן שהחציצה פוסלת בינו לכלי. וראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפלה כמו בגדי כהונה אלא שאין כל אדם יכול לבזבז על זה ומ”מ טוב הוא שיהיו לו מכנסים מיוחדים לתפלה משום נקיות: |
מאת הרב תני ברטון
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.