בס"ד

22 וְאִם-יֵשׁ אִישׁ כָּל-חַטָּאת מוֹת, וְהוּמַת, וּתְלַתָּהוּ עַל-עֶץ; 23 לא ילון גופתו על העץ וקברנו קברנו ביום ההוא כי חרפה הוא לאלהים התלוי פן תטמא את אדמתך אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה.דברים כא:22-23)

הרגעים הראשונים של סרט פעולה מאוד משומרים. אתה פוגש את האנטגוניסט. הוא מבצע מעשה כל כך נורא שיש לך סבלנות לשבת בסרט רק כדי לספק את התשוקה שלך לראות אותו נהרג. אירועי ספורט גדולים, קרבות אגרוף, ובשנים האחרונות, בחירות לנשיאות, נושאים טעם דומה.

פסוקים אלה מתארים שתי מצוות, האחת, החובה לתלות אדם שהואשם והוצא להורג בסקילה על חטא עבודת האלילים, והשנייה, החובה להוריד את גופת ההוצאה להורג לפני שקיעת החמה של היום בו גופתו נתלית. מטרת התלייה היא לפרסם את הוצאתו להורג של עובד האלילים, ולהטיל פחד בלבבות העם (ספר החינוך). ישנם כמה הבחנות מרכזיות שיש לעשות בין ההצגה הפומבית של עונש המוות בתורה לבין טקסים דומים המצויים במערכות משפט אחרות. ראשית, התלייה מתרחשת לאחר המוות, ואינה סיבת מותו של הנאשם. שנית, התלייה היא גורם מרתיע, לא טקס נקמה; זה לא ספורט של צופים וגם לא הזדמנות לציבור לצפות באדם הרע מקבל את שלו. מי שחווה את המראה המקאברי של גופת התלייה קיבל רגע של עצירה כדי להרהר בחומרת החטא ובחשיבות השמירה מפני עבירה.

מדוע חשוב להוריד את גופת התלוי לפני שקיעת החמה? מדוע לא לשמור אותה שם למעלה כמו הפטריארך המקסיקני האומלל מ... אל נורטהבסדר, אנחנו לא רוצים שאנשים יפספסו את הנקודה וייהנו מהמחזה כצורת בידור מעוותת, אבל לפחות שישמחו הצדיקים למראה הצדק שנעשה!

רש"י (דברים כא, כג) מסביר את הביטוי "כי חרפה הוא לה' תלוי" באופן הבא: דמיינו שיש שני אחים תאומים זהים; האחד הופך לשר מלכותי, בעוד שהשני נעצר ונתלה בגין שוד ותקיפה. האנשים הרואים את מראה הפושע התלוי יאמרו: "שר המלך נתלה". האדם נברא בצלם אלוקים; האדם הוא שגריר האל בעולם. תליית השודד מביאה בסופו של דבר להשמצת השר המלכותי שהוא דומה לו. באופן דומה, כאשר פושע נתלה, דמות אלוהית זו מושפלת בעיני אחרים; זוהי השפלה למלך עצמו.

רבי עקיבא ידוע בדבריו "ואהבת לרעך כמוך" – זהו עיקרון מרכזי בתורה.בראשית רבה כ"ד:זמצוות אהבת לרעך מתבאר בתלמוד בסיפור המתרחש בין הלל לגר המבקש ללמוד את כל התורה בעמידה על רגל אחת. תשובתו של הלל היא: "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך". שבת 31א).ניתן להבין זאת בשתי רמות: ראשית, אל תזיק לחברך, וברמה עמוקה יותר, אל "תזיק" לחברך, ה' עצמו. כשם שאנו מחויבים לא להפר את צרכיו ורגישותו של אדם אחר, אנו מחויבים ביתר שאת על פי מצוות התורה לא להפר את רצון ה'. אל תעשה את מה ששנוא אותו.

הפרשנים שואלים מדוע ניסח הלל את תשובתו בשלילה, כאשר המצווה לאהוב את רעהו מנוסחת בעצמה בחיוב. המהרש"א מציין שלרבי עקיבא היה עיקרון עליון נוסף, דהיינו, שאם שני אנשים נמצאים על אי בודד כשביניהם רק בקבוק מים אחד, כל אחד מהם אמור לתת עדיפות לחייו שלו. זה נקרא... חייכה קודם, "חייך ראשונים". אם חייך ראשונים, מה המשמעות של אהבת לרעך "כמוך", שמרמזת על שוויון? מבחינה מושגית, זה בלתי אפשרי. תשובתו של הלל מגלה לנו ש"ואהבת לרעך" היא למעשה מצווה שלילית לא לפגוע באדם אחר. החלק של "כמוך" פירושו שכדי לקיים את המצווה, עליי להתחיל בבחינת עצמי כנקודת ייחוס; מה אני לא אוהב? מה שונא אותי? משם, אני מגלה כיצד לכבד את צרכי הזולת.

במדרש הנ"ל, מצוטטת ראשונה דעתו של רבי עקיבא בנוגע למצוות "ואהבת לרעך", ולאחר מכן דבריו של בן עזאי, האומר, "יש כלל גדול אף יותר מ'ואהבת לרעך', והוא 'זה ספר תולדות האדם' (בראשית ה':1הפסוק המצוטט על ידי בן עזאי רחב הרבה יותר בהיקפו; הוא מגיע ממש מתחילת התורה והוא מעין משפט סיכום בנוגע לאדם עצמו. מחשבה על בריאת האדם מזכירה לנו שהאדם - כל האנושות - נברא בצלם אלוקים (ראו גם ג'ונתן נדרים ט', ד'). 

מה שבן עזאי אומר הוא שזכירת עובדת בריאת האדם בצלם אלוהי חורגת הרבה מעבר לשימוש במה שאינו נעים לעצמו כמדד למדידת מעשיו ביחס לאנשים אחרים. אדם עשוי להחליט להימנע מלעשות את הדבר הרע לאנשים אחרים על סמך ניתוח העצמי שלו. אבל מה אם המנתח העצמי הוא מזוכיסט, נרקיסיסט או סוציופת?  

עדיף "לא לפגוע" באחרים, משום שנבראו בצלם אלוקים, ומשום שפגיעה באחרים אינה רק מסריחה באופן סובייקטיבי; היא מסתירה את האלוהות הקיימת בכל אדם. "יזכור האדם את מי הוא באמת מבזה." (שם; ראו גם תורה תמימה על דברים כא:כב-ג)

אם התורה כה מקפידה לשמר את הצלם האלוהי הקיים בגופתו של פושע תלוי, אדם שאינו יכול עוד להשתפר או להפוך למצפוני יותר, כמה יותר עלינו להעלות את מודעותנו לצלם האלוהי הקיים בכל בני האדם, לירא האל שהוא המקור האמיתי של כבוד האדם?

הבה נזכה לחוות את הצלם האלוהי באנושות. הבה תהווה חוויה זו של צלם אלוהי זרז, שתוביל אותנו להגשמת מצוות "ואהבת לרעך כמוך". אז נמצא את עצמנו בעולם של יראת שמים.


שבת טובה! שבת שלום!

מאת הרב תני ברטון

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.