בס"ד

אמר רבי (רבי יהודה הנשיא): "מהי הדרך שאדם צריך לבחור לעצמו? כל דבר שהוא..." תפארת עבור מי שעושה זאת, וגם תפארת בשבילו מאחרים"”

(אבות ב', א')

כל הימים אשר עליו המום יהיה טומאה רוחנית גמורה; לבדוד ישב, במשכן מחוץ למחנה.

(ויקרא י"ג:מו)

“"מי שרוצה להיות אדוק, שילמד את מסדר ה..." נזיקין (נזקים)" (בבא קמא ל ע"א). כידוע לכם, ישנם שישה חלקים של התורה שבעל פה, אחד מהם עוסק במה שכולנו מכירים כדומה לקודים המשפטיים של החברות המודרניות שלנו. סדר נזיקין כולל משפט אזרחי ופלילי, נזיקין, דיני קניין, נזקים, הליכים משפטיים, אכיפת חוק, עונש גופני ועונש מוות, עדים, בעלות על קרקעות ושבועות. אם אנשים היו לומדים את סדר ה... נזיקין, הם ילמדו כיצד לתקשר כחוק עם אחרים, לכבד את ביטחונם הפיזי והרגשי ואת רכושם, וידעו את ערך האמת והיושר בעסקאות ובעדויות משפטיות. בקיצור, הם ידעו כיצד להיות חברים בחברה המבוססת על אמונה ויושרה.  

באופן מוזר, סדר נזיקין מכיל גם את המסכת אבות, או, כפי שאנו מכירים אותו, “פרקי אבות”.כמו פרקי אבות הוא מאגר של תורותיהם האתיות של חכמינו, מתברר כי הקשר בין חוק למוסר הוא בלתי נפרד בתורה, ויתרה מכך, שהפרקטיקה והיישום של הלכה (חוק התורה) חייב להיבנות על יסוד של מוסר. כאשר אנו בוחנים את דבריו של רב יהודה לעיל, עלינו להבין שלמרות שהוא מתייחס לכל סדר ה... נזיקין, זה בהחלט חל על פרקי אבות.

רבי חיים ויטאל ז"ל מציין הבחנה מסוימת בין אתיקה לחוק, דהיינו שהחוק קשור לנשמה האלוקית, בעוד שהאתיקה קשורה לנשמה הבהמית (בני אדם הם שילוב של הרוחני והגשמי, ויש להם רמות נשמה המתאימות לשניהם). ובעוד שמצוות התורה מייצגות את החוק בשלמותו - בין אם אנו עוסקים בשבע מצוות בני נח או בשש מאות ושלוש עשרה מצוות החלות על יהודים - תחום תכונות האופי הוא... לֹא נכללים במסגרת המצוות. עם זאת, אין בכך כדי לפגוע בחשיבותן. למעשה, רבי חיים ויטאל ז"ל קובע שהסיבה לכך שתכונותיו של אדם אינן כלולות במסגרת היא משום שתכונות חיוביות הן תנאי מוקדם לקיום מצוות. מי שהוא בעל מידות טובות (אדם בעל תכונות אופי טובות) יתקשה לקיים את המצוות (ראה שערי קדושה א:2) המשמעות האולטימטיבית הנוצרת על ידי קיום התורה חייבת להיבנות על גבי יסוד של משמעות אנושית בסיסית, של מנטליות.

בפרשתנו אנו לומדים על ה מצורע, מי שנפגע מ צרעת (לעתים קרובות מתורגם בטעות כ"צרעת"). ה- מצורע, מכל האנשים המסווגים כטמאים, יש לו את החובה המיוחדת לשבת לבדו מחוץ למחנה. כדי להבהיר מדוע זה כך, רש"י (שם) מצטט את חז"ל ואומר לנו ש... מצורע הוא נגעל משום שדיבר לשון הרע (מילולית, "דיבור רע", כגון רכילות שלילית), וזה גרם לחוסר הרמוניה בין אנשים. לכן, הוא נאלץ לשבת לבדו, מחוץ למחנה, כדי לחוות את הניכור שגרם לאחרים להרגיש. למעשה, הוא אפילו לא יכול להתרועע עם אנשים אחרים שנחשבים כטמאים מבחינה פולחנית.

כאן נוכל להבין את תחילת דבריו של רבי: מהי הדרך שאדם צריך ללכת בה לִבחוֹר לעצמו? האדם, כגורם בוחר, חייב לממש את האחריות שמגיעה עם יכולת זו. ייתכן שנכון שכל אחד מאיתנו "נוצר" באופן כזה שיש לנו נטיות ספציפיות כברירת מחדל. אף על פי כן, אנו מחויבים להתעלות מעל אלה כדי להפוך לאנשים יראי אלוהים, בעלי אוריינטציה ערכית. ה מצורע, כמו כולנו, בחר מה לעשות עם כוח הדיבור שלו או שלה. כשאנו זוכרים את משנתנו, אנו לומדים שמה שאנו אומרים צריך להיות פרי שיקול דעת זהיר. לעתים קרובות מדי, אנו מוציאים את פינו מפה כי זה מרגיש קתרטי לעשות זאת, אך ההשפעה של דברינו אינה תמיד חיובית.        

המילה תפארת במשנה המצוטטת לעיל יש מספר הגדרות, כולל יפה, מפואר והרמוני. במונחים קבליים, תפארת היא תכונה אלוהית שמרמזת על תערובת של חסד (טוב לב) ו גבורה (איפוק) שמתמזגים יחד ליצירת משהו שהוא בו זמנית איזון בין שתי התכונות, אך גם משהו חדש לגמרי: יופי שנוצר באמצעות מיזוג שליו של פריטים נפרדים או מנוגדים. קשת בענן היא דוגמה טובה לכך.

לְאַזֵן.

בהנחה שהגדרת התפארת היא "הרמונית", רבי מייעץ לנו שפעולותינו בעולם, כולל פעולות המצווה שלנו, צריכות להביא הרמוניה בתוכנו כמו גם הרמוניה בינינו לבין אחרים. מי שאוגר את כספו עשוי להרגיש שבע רצון מעצמו, אך אחרים עשויים לכעוס עליו על קמצנותו. מצד שני, מי שמרוקן את כיסיו לחלוטין עשוי להיראות נערץ על ידי מקבלי כספו, אך יגרום לעצמו כאב (ראו רבי עובדיה מברטנורה, שם). לכן, הדרך המועדפת בכל הנוגע לתכונות אופי אישיות היא כמעט תמיד הדרך האמצעית, הדרך המאוזנת.

מי ייתן ונזכה לפתח יושרה אמיתית, ולהביא הרמוניה לעולמנו, בפנים ומבחוץ.


שבת טובה! שבת שלום!  

מאת הרב תני ברטון

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.