בס"ד


חנה, ראש השנה והלקח עבורנו

כיתה זו מבוססת על א סיכה (שיחה) של הרבי מליובאוויטש, שנשא ביום השני של ראש השנה בשנת 1976.

ההרצאה ניתנה מכיוון שיום ו' בתשרי הוא ה... יארצייט (יום השנה לפטירתה) של אמו של הרבי, הרבנית חנה. בכל שנה הקדיש הרבי נאום לזכרה, אך בשנה זו הקדיש פרק שלם סיכה אוֹדוֹת חנה— חנה המקראית.

היום נלמד מי הייתה האישה הזו, מה הקשר שלה לראש השנה, ואיזה לקח רב עוצמה נוכל לקחת לעצמנו.

למה חנה וראש השנה?

בכל ראש השנה, ביום הראשון, אנו קוראים את הפטרה מתוך ספר שמואל, המספר את סיפורה של חנה ותפילתה.

יש דעות שאומרות שהסיפור עצמו התרחש בראש השנה; כולם מסכימים שחנה נזכרה על ידי אלוהים ונולדה בראש השנה. זו הסיבה שסיפור זה נקרא לפני תקיעת השופר.

סיפורה של חנה

לאלקנה היו שתי נשים: פנינה, לה היו ילדים, וחנה, שלא היו לה. פנינה הייתה לועגת לחנה, וחנה הייתה עצובה מאוד.

בכל שנה עלתה המשפחה לשילה, שם עמד המשכן לפני בניית בית המקדש. אלקנה, איש צדיק, הביא קורבנות, אך חנה תמיד בכתה. אלקנה אמר לה:

“"למה אתה בוכה? למה אינך אוכל? הלוא אני טוב לך מעשרה בנים?"”

ובכל זאת, ליבה כאב כלפי ילד.

שנה אחת, הלכה חנה למשכן ושפכה את נשמתה בתפילה. היא נשבעה:

“"אלוקים, אם תתן לי בן, אקדיש אותו לך לחלוטין."”

היא התפללה בשקט - שפתיה נעו אך לא נשמע קול. עלי הכהן הגדול ראה אותה וחשב שהיא שיכורה. הוא גער בה:

“"עד מתי תתנהג ככה? תתפכח!"”

אבל חנה ענתה:

“"לא, אדוני. איני שיכור. אני שופך את נשמתי לפני אלוהים. אני מדבר מתוך ייסורים וכאב."”

אלי הבין את טעותו וברך אותה:

“"לך לשלום. יעניק לך ה' את אשר בקשת."”

חנה ילדה את שמואל, אותו הקדישה לעבודת ה'. הוא הפך לאחד מגדולי נביאי ישראל.

שאלותיו של הרבי

הרבי שאל שלוש שאלות נוקבות:

  1. איך יכול היה עלי, הכהן הגדול, לעשות טעות כזו? על אישה צדיקה כמו חנה?
  2. מדוע התורה מתעדת את הפרט המביך הזה? התורה נמנעת מלדבר בצורה שלילית אפילו על בעלי חיים!
  3. למה אלי חיכתה עד שתסיים להתפלל לפני שגער בה? אם היא באמת הייתה שיכורה, הוא היה צריך להרחיק אותה מיד.

משמעותו של ראש השנה

כדי לענות, הרבי הסביר מהי באמת משמעותו של ראש השנה.

זו הסיבה שתפילות ראש השנה מתמקדות במלכות: ראשית אנו מקבלים את ה' כמלך, ורק לאחר מכן נוכל לקבל את מצוותיו.

האם עלינו להתפלל למען עצמנו?

אם ראש השנה עוסק במלכות ה', כיצד נוכל לבלות את היום בבקשת צרכים אישיים - בריאות, פרנסה, ילדים? האם זה לא אנוכי?

זו בדיוק הייתה מחשבתו של אלי כשראה את חנה: “"אתה מתפלל לעצמך ביום קדוש שכזה? אתה שיכור מתשוקותיך שלך!"”

אבל חנה ענתה: “"לא, אני שופך את נשמתי לפני ה'. בקשתי אינה ממני - היא ממני. אם יהיה לי בן, אקדיש אותו כולו לה'."”

והיא קיימה את נדרו.

למה אנחנו מבקשים את הצרכים שלנו?

הרבי מסביר: בקשותינו אינן באמת לעצמנו.

אפילו כאשר אדם אינו חושב כך באופן מודע, עמוק בפנים הנשמה מניעה את הבקשות הללו למען עבודת ה'.

הבעל שם טוב הסביר את הפסוק: “"רעבים וצמאים, נפשם התעלפה בקרבם"” (תהילים ק"ז). כאשר אדם חש רעב או צמא, זוהי הנשמה המשתוקקת לזקק את ניצוצות הקדושה באוכל ובמשקה.

כך גם, כאשר אנו מתפללים על צרכינו, זוהי נשמתנו המבקשת את הכלים למילוי ייעודה.

חזרה לאלי וחנה

אלי חשב שחנה מתפללת למען עצמה באנוכיות. לכן הוא קרא לה "שיכורה". אבל חנה הסבירה: “"לא, אני שופך את נשמתי."”

אז הבין אלי וברך אותה.

הלקח עבורנו

בראש השנה - ובכל יום - אנו מתפללים על דברים רבים: בריאות, אושר, קיום, ילדים. לפעמים קול לוחש: “"אתה אנוכי. אתה חושב רק על עצמך."”

התשובה היא תשובתה של חנה:

“"אני שופך את נפשי לפני ה'".”

תפילותינו אינן אנוכיות. עמוק בפנים, הן זעקת הנשמה, המבקשת את האמצעים לשרת את אלוהים בצורה טובה יותר.

כשם שאלי ברך את חנה, כך יברך אותנו ה' בשנה טובה ומתוקה: עם גילויים טובים, בריאות בשפע, פרנסה, שמחה וילדים.

בתודה ל הרב טוביה סרבר עבור השיעור והמשוב.



© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.