חשיבות הברכות: הכרה בתפקידו של אלוהים בחיינו

בס"ד

מחשבה על פרשת עקב 5784

דברים ח':י'

מפסוק זה, יהודים מצווים על פי המקרא לברך לאחר אכילת ארוחה הכוללת לחם, ויש להם מצווה רבנית לברך לפני אכילת אוכל או משקה. (עבור יהודים, ברכות אלה חלות אם האוכל או המשקה כשרים). בני נח אינם מצווים לברך לפני או אחרי אכילה או שתייה, אך זו נותרת חובה אינטלקטואלית ותוצאה הגיונית עבור כל מי שמאמין באלוהים להודות לו על הטוב שסיפק. בני נח רשאי להתפלל תפילת חסד לאחר הארוחה לאחר שאכל כמות מספקת של אוכל. עיקרון זה מודגם ב... מסכת סוטה י' ב' ו בראשית רבה 54, המלמדים שאברהם דאג שאורחיו יודו לה', במקום לו, על הארוחות שאכלו באוהלו.

מודל האירוח של אברהם

הכנסת האורחים של אברהם הייתה אגדית. הוא התגורר שנים רבות בבאר שבע, שם הקדיש את עצמו להפצת הידע על האל האחד. אוהלו היה פתוח מכל ארבעת הצדדים כדי להבטיח שכל נוסע שהתקרב מכל כיוון יוכל לנוח שם בקלות ולהתענג.

לאחר שאכלו הנוסעים, הם היו מודים לאברהם על טוב ליבו, אך הוא היה מפנה את הכרת התודה שלהם בענווה, באומרו: "האם מאכלי אכלת? אכלת מהמאכל שסיפק לו אלוקי העולם. לכן, הודו, שבח וברכו את מי שדיבר וברא את העולם." כאשר שאלו מה עליהם לומר, אברהם היה משיב:,

“"ברוך אלוקי העולם, אשר משפעו אכלנו."”

בדרך זו, אברהם הבטיח שהכנסת האורחים שלו תספק לא רק קיום פיזי, אלא גם ידע על האל האחד. ביתו הפך למקום שבו אנשים למדו להכיר ולהודות לבורא על ברכותיהם, כמתואר בפסוק בראשית כא, לג.[1]

אשר ניתן לפרש גם כאמירה שהוא גרם לאחרים להכריז זאת.[2]

מסורת זו של הודיה משתקפת בתורתו של רבי משה ויינר בספרו הקוד האלוהי. הוא מסביר שאחרי שאדם אכל ארוחה משביעה, ראוי להודות לאלוהים על המחיה שהוא מספק. נהוג לומר תפילת "חסד" לאחר ארוחה משביעה, ותפילה זו יכולה לכלול תודה על ברכות חיוניות אחרות כגון בריאות, פרנסה וקיום.[3] החסד הקצר המקורי, כפי שלימד אברהם לאורחיו, היה: "ברוך אלוקי העולם, אשר משפעו אכלנו".“[4]

השלכות תיאולוגיות של ברכות

למרות שבני נח אינם מצווים לברך לפני או אחרי האכילה, הגיוני וראוי לשבח מצד המאמינים באל אחד להודות לו כאשר הם מקבלים ממנו תועלת. זה כולל הכרה בכך שהכל, אפילו מה שאנו חושבים שהרווחנו במאמצינו שלנו - כגון חרישה, זריעה וקציר - מגיע מהאלוקים. כדי להכיר בכך, עלינו להביע בעל פה את הכרת התודה שלנו על ברכותיו.

רעיון זה בא לידי ביטוי נוסף על ידי פסוק בתהילים. תהילים כ"ד:1, אנו קוראים:

פסוק זה מדגיש שהכל, כולל הארץ ותכולתה, שייך לאלוהים.

עבור בני נח, בעוד שאין חובה רשמית לומר ברכה ספציפית לפני האכילה, זוהי הרחבה עקבית והגיונית של ההכרה בכך שהכל שייך לאלוקים. זוהי פעולה של הכרת תודה לברך את ה' על האוכל וברכות אחרות שקיבל.

בני נח חופשיים לברך ולהודות לאלוהים על מזונם במילותיהם שלהם, שיכולות לכלול פסוקים מהתנ"ך, כל עוד זה נעשה בכבוד ובכבוד ה'. הם רשאים גם להשתמש בברכות המסורתיות שאומרים יהודים לפני אכילה או שתייה, אשר משתנות בהתאם לסוג המזון - כגון לחם, פירות או ירקות.

למי שמחפש הדרכה מובנית יותר, חוברת של הרב משה ויינר, תפילות, ברכות, עקרונות אמונה ועבודת אלוהים עבור בני נח,מספק הסברים מפורטים (נלקחו מספרו) הקוד האלוהי) שבו ברכות מסורתיות חלות על סוגים שונים של מזון, ומציעות משאב מועיל למי שמעוניין לפעול לפי מנהגים אלה.[5]

ההשפעה הרוחנית של ברכות

אמירת ברכות מחזקת את הקשר שלנו עם ה' ועוזרת לנו להישאר מודעים לתפקידו כמקור כל הברכות. על ידי הכרה ב' דרך ברכות, אנו מעמיקים את מערכת היחסים שלנו איתו ונשארים מעוגנים בהכרה בנוכחותו בכל מקום ובנדיבותו.

זה עוזר לנו להיות מודעים יותר לכל הטוב שהוא מספק ולהכיר בכך שהוא המקור והסיבה לכל הברכות שאנו מקבלים. כאשר אנשים מאבדים את אלוהים כמקור האולטימטיבי ומתחילים להאמין שההצלחה או ההישגים שלהם נובעים אך ורק ממאמציהם, הם יכולים בקלות לסטות מהדרך. ניתוק זה מהכרה באלוהים יכול להוביל לעבודת אלילים כוזבים או לראות את עצמם כמקור להצלחתם.[6] כפי שאנו קוראים ב דברים יא:טז, זוהי יכולה להיות דרך מסוכנת, שבה אנשים עלולים להתרחק מאלוהים ולהתחיל לשרת אלוהויות אחרות או את עצמם כאל שקר:

מי ייתן וכולם יישארו מודעים לשפע הברכות שה' מעניק לנו ויכירו בלב אסיר תודה שהוא מקור כל הטוב בחיינו. מי ייתן ונעמיק את הקשר שלנו עם ה' באמצעות אמירת ברכות מתאימות וביטוי הכרת התודה שלנו, תוך הזכירה מתמדת של נדיבותו האינסופית.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לד"ר מיכאל שולמן על התשומות והמשוב

מקורות:

[1] מהדורת האבן של תנ"ך מסדרת Artscroll
[2] ספריא אגדות היהודים 1:5
[3] לִרְאוֹת האם יש ברכות מסורתיות למאכלים ואחרי ארוחה?  

[4] הקוד האלוהי מאת הרב משה ויינר, מהדורה רביעית, חלק א', נושא ו', ט'.
[5] תפילות, ברכות, עקרונות אמונה ועבודת אלוהים עבור בני נח, מאת הרב משה ויינר ו
הרב י' עמנואל שוחט – מהדורה 7 באנגלית (הוצאה לאור: שאל את נואה אינטרנשיונל)

[6] ספר תורה של רבי נחמן - דברים עמוד 253

טקסטים מכון ממרא

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.