בס"ד

  1. רמב"ם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה א, ג
לאחר שגבר אדיר זה נגמל, הוא החל לחקור ולחשוב. למרות היותו ילד, הוא החל לחשוב [ללא הרף] לאורך כל היום והלילה, ותוהה: כיצד ייתכן שהכדור ימשיך להסתובב מבלי שמישהו ישלוט בו? מי גורם לו להסתובב? אין ספק שהוא אינו גורם לעצמו להסתובב.
לא היה לו מורה, ולא היה מי שילמד אותו. אלא, הוא היה שקוע באור כשדים בין עובדי אלילים טיפשים. אביו ואמו וכל האנשים [סביבו] היו עובדי אלילים, והוא היה משתתף עמהם. [אך] ליבו חוקר ומבין.
בסופו של דבר, הוא העריך את דרך האמת והבין את נתיב הצדקה באמצעות הבנתו המדויקת. הוא הבין שיש אלוקים אחד ששולט בכדור, שהוא ברא את הכל, ושאין אלוקים אחר בין כל הישויות האחרות. הוא ידע שכל העולם טועה. מה שגרם להם לטעות היה עבודת הכוכבים והצלמים, מה שגרם להם לאבד את המודעות לאמת.
אברהם היה בן ארבעים כשנודע לו על בוראו. כאשר זיהה והכיר אותו, החל לנסח תשובות לתושבי אור כשדים ולדון איתם, באומרו להם שאינם הולכים בדרך הנכונה.
הוא שבר את אליליהם והחל ללמד את העם שראוי לעבוד רק את אלוהי העולם. לו ראוי להשתחוות, להקריב ולהקריב נסכים, כדי שבני הדורות הבאים יכירו אותו. [לעומת זאת,] ראוי להשמיד ולשבור את כל הצלמים, פן יטעו כל העם לגביהם, כמו אותם אנשים שחשבו שאין אלוקים אחרים מלבד אלה.
כאשר התגבר עליהם בעוצמת טיעוניו, חפץ המלך להורגו. הוא ניצל בנס ויצא לחרן. שם החל לקרוא בקול גדול לכל העם ולהודיע להם כי יש אלוקים אחד בכל העולם וראוי לעבדו. היה יוצא וקורא לעם, מאספם בעיר אחר עיר ובמדינה אחר מדינה, עד שבא לארץ כנען – מכריז [על קיומו של אלוקים כל הזמן] – כפי שנאמר [בראשית כא, לג]: "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֱלֹהִים עוֹלָם".“
וכאשר היו מתאספים סביבו האנשים ושואלים אותו על דבריו, היה מסביר אותם לכל אחד מהם לפי הבנתו, עד שפנו אל דרך האמת. בסופו של דבר, אלפים ורבים מתאספים סביבו. אלה אנשי בית אברהם.
הוא שתל בליבם את העיקרון היסודי הגדול הזה, חיבר עליו פסוקים ולימד אותו את יצחק בנו. יצחק לימד גם אחרים והפנה [לבבותיהם אל ה']. הוא גם לימד את יעקב ומינה אותו למורה.
[יעקב] לימד אחרים והפנה את כל המתאספים סביבו [אל ה']. הוא גם לימד את כל ילדיו. הוא בחר את לוי ומינה אותו למנהיג. הוא מינה אותו [לראש] בית הספר ללמד אותם את דרך ה' ולקיים את מצוות אברהם.
[יעקב] ציווה את בניו שלא תסור ההנהגה מצאצאי לוי, כדי שלא יישכחו התורות. רעיון זה הלך והתחזק בקרב צאצאי יעקב ואלה שהתאספו סביבם, עד שנוצרה אומה בעולם אשר ידעה את ה'.
אולם, כאשר היהודים האריכו את שהותם במצרים, הם למדו ממעשי [המצרים] והחלו לעבוד את הכוכבים כפי שעשו, למעט שבט לוי, שדבק במצוות האבות – שבט לוי מעולם לא עבד אלוהיים כוזבים.
תוך זמן קצר, העיקרון הבסיסי שנטע אברהם היה נעקר, וצאצאיו של יעקב היו חוזרים אל טעויות העולם ואל עקמומיותם. בגלל אהבת ה' אלינו, ולמען קיום השבועה שנשבע לאברהם אבינו, הוציא את משה רבנו רב כל הנביאים ושלח אותו [לגאול את היהודים]. לאחר שמשה רבנו ניבא, ובחר ה' בישראל לנחלתו, הוא הכתיר אותם במצוות והודיע להם על הדרך לעבודתו, [לימד אותם] את המשפט שנקבע לעובדי עבודה זרה ולכל הסועים אחריו.		כֵּיוָן שֶׁנִּגְמַל אֵיתָן זֶה הִתְחִיל לְשׁוֹטֵט בְּדַעְתּוֹ וְהוּא קָטָן וְהִתְחִיל לַחֲשֹׁב בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וְהָיָה תָּמָא. הַגַּלְגַּל הַזֶּה נוֹהֵג תָּמִיד וְלֹא יִהְיֶה לוֹ מַנְהִיג וּמִי יְסַבֵּב אוֹתוֹ. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיְּסַבֵּב אֶת עַצְמוֹ. וְלֹא הָיָה לוֹ מְלַמֵּד וְלֹא מוֹדִיעַ דָּבָר אֶלָּא מֻשְׁקָע בְּאוּר כַּשְׂדִּים בֵּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַטִּפְּשִׁים וְאָבִיו וְאִמּוֹ וְכֹל הָעָם. כּוֹכָבִים וְהוּא עוֹבֵד עִמָּהֶם וְלִבּוֹ מְשׁוֹטֵט וּמֵבִין עַד שֶׁהִשִּׂיג דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהֵבִין קַו הַצֶּדֶק מִתְּבוּנָתוֹ הַנְּכוֹנָה. וְיָדַע שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹק אֶחָד וְהוּא מַנְהִיג הַגַּלְגַּל וְהוּא בָּרָא הַכָּל וְאֵין בְּכָל הַנִּמְצָא אֱלוֹק חוּץ מִמֶּנּוּ. וְיָדַע שֶׁכָּל הָעוֹלָם טוֹעִים וְדָבָר שֶׁגָּרַם לָהֶם לִטְעוֹת זֶה שֶׁעוֹבְדִים אֶת הַכּוֹכָבִים וְאֶת הַצּוּרוֹת עַד אָבַד הָאֱמֶת מִדַּעְתָּ. וּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִכִּיר וְיָדַע הִתְחִיל לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת עַל שֶׁנֵּי אוּר כַּשְׂדִּים וְלַעֲרֹךְ דִּין עִמָּה וְלוֹמַר אֵין זוֹדֶרֶךְ הָאֱמֶת. הוֹלְכִים בָּהּ וְשִׁבֵּר הַצְּלָמִים וְהִתְחִיל לְהוֹדִיעַ לָעָם שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֶלָּא לֶאֱלוֹק הָעוֹלָם וְלוֹ רָאוּי לְהַשְׁתַּחוּלְתוּת וּ. כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּהוּ כָּל הַבְּרוּאִים הַבָּאִים. וְרָאוּי לְאַבֵּד וּלְשַׁבֵּר כָּל הַצּוּרוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעוּ בָּהֶן כָּל הָעָם כְּמוֹ אֵלּוּ שֶׁהֵם מְדַמִּים שֶׁאֵין שָׁם אֱלוֹק אֶלָּא אֵלּוּ. כֵּיוָן שֶׁגָּבַר עֲלֵיהֶם בִּרְאָיוֹתָיו בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ לְהָרְגוֹ וְנַעֲשָׂה לוֹ נֵס וְיָצָא לְחָרָן. וְהִתְחִיל לַעֲמֹד וְלִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל לְכָל הָעוֹלָם וּלְהוֹדִיעָם שֶׁיֵּשׁ שָׁם אֱלוֹק אֶחָד לְכָל הָעוֹלָם וְלוֹ רָאוּי לַעֲבֹד. וְהָיָה מְהַלֵּךְ וְקוֹרֵא וּמְקַבֵּץ הָעָם מֵעִיר לְעִיר וּמִמְלָכָה לְמַמְלָכָה עַד שֶׁהִגִּיעַ לְלֶרֶץ כְּנַעַן וְהוּא קוֹרֵא רְאָא (נְאֱמַר) שָׁם בְּשֵׁם ד' קאֵל עוֹלָם“. וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ הָעָם מִתְקַבְּצִין אֵלָיו וְשׁוֹאֲלִין לוֹ עַל דְּבָרִיו הָיָה מוֹדִיעַ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי דַּעְתּוֹ עַד שֶׁיַּחְזִירֵהוּ לְדֶשֶׁרֵהוּ עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ אֵלָיו אֲלָפִים וּרְבָבוֹת וְהֵם אַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וְשָׁתַל בְּלִבָּם הָעִק וְר הַגָּדוֹל הַזֶּה וְחִבֵּר בּוֹ סְפוֹדִים. לְיִצְחָק בְּנוֹ. וְיָשַׁב יִצְחָק מְלַמֵּד וּמַזְהִיר. וְיִצְחָק הוֹדִיעַ לְיַעֲקֹב וּמִנָּהוּ לְלַמֵּד וְיָשַׁב מְלַמֵּד וּמַחֲזִיק כָּל הַנִּלְוִים אֵלָיו. וְיַעֲקֹב אָבִינוּ לִמֵּד בָּנָיו כֻּלָּם וְהִבְדִּיל לֵוִי וּמִנָּהוּ רֹאשׁ וְהוֹשִׁיבּוֹ בִּישִׁיבָה לְלַמֵּד דֶּרֶךְ הַשֵּׁם וְלִשְׁמֹר מִצְרָו. וְצִוָּה אֶת בָּנָיו שֶׁלֹא יַפְסִיקוּ מִבְּנֵי לֵוִי מְמֻנֶּה אַחַר מְמֻנֶּה כְּדֵי שֶׁלֹא תִשָּׁכַח הַלִּמּוּד. וְהָיָה הַדָּבָר הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בִּבְנֵי יַעֲקֹב וּבַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְנַעֲשֵׂית בָּעוֹלָם אֻמָּה שֶׁהִיא יוֹדַעַת אֶת ד'. עַד אָרכוּ הַיָּמִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְחָזְרוּ לִלְמֹד מַעֲשֵׂיאָבֶן וְלַעֲבֹד כּוֹכָבִים כְּמוֹתָן חוּץ מִשֵּׁבֶט לֵוִי מְעָד בְּשֶׁת. וּמֵעוֹלָם לֹא עָבַד שֵׁבֶט לֵוִי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְכִמְעַט קָט הָיָה הָעִקָּר שֶׁשָּׁתַל אַבְרָהָם נֶעֱקָר וְחוֹזְרִין בְּנֵי יַעֲקֹב לְטָעוּת הָעוֹלָם וּתְעִיּוֹתָן. וּמֵאַהֲבַת ד' אוֹתָנוּ וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבוּעָה לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עָשָׂה מִשֶׁה רַבֵּנוּ רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים וּשְׁלָחוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּתְנַבֵּא משֶׁה רַבֵּנוּ וּבָחַר ד' יִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה הִכְתִּירָן בְּמִצְוֹת וְהוֹדִיעָם דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ וּמַה יְבָדִי. כּוֹכָבִים וְכָל הַטּוֹעִים אַחֲרֶיהָ:

2. דברים ד':19

וְכִי תִּשְׂאֵף הַשָּׁמַיִם וְרָאָה אֶת-הַשֶׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-כוכבים אֶת-כָּל-צְבָא הַשָּׁמַיִם וְאַל-תַּפְתָּה לִשְׁתַּחֲוָה לָהֶם וְלִעֲבֹדָם כָּל-אֲשֶׁר נָתַל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָעַמִּים כָּל-תַּחֲתַי הַשָּׁמַיִם;וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִ֠יתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת הַכֽוֹכָבִ֣ים כֹּ֚ל צְבָם. וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק ד' אֱלֹקִיךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמ֔ים תַּ֖חַת כ׃מָל־היִשָּם.

3. ירמיהו י':1-5

כך אמר ג':
אל תלמד ללכת בדרך הגויים,
ואל תיבהל מאותות בשמים;
יִחַדוּ הַגּוֹיִם מִמָּהֶם! כִּי חֻקִּים גּוֹיִם הֲטָמִים.
כִּי מַעֲשֶׂה יָדֵי אֱמָן הִיא.
בגרזן כרת עץ ביער, מעטר אותו בכסף ובזהב,
הוא מחבר אותו במסמרים ובפטיש,
כדי שלא יתנדנד. הם כמו דחליל בערוגת מלפפונים,
הם לא יכולים לדבר.
יש לשאת אותם,
כי הם לא יכולים ללכת.
אַל תִּפְרָא מִפְּנֵיהֶם, כִּי לֹא יָכוֹלוּ לְגַר רָע;
וגם אין בכוחם לעשות שום טוב.		שִׁמְע֣וּ אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר ד' עֲלֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֶל־דֶּ֤רֶךְ הַגּוֹיִם֙ אַל־תִּלְמָ֔דוּ וּמֵאֹת֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם אַל־תֵּחָ֑תּוּ כִּי־יֵחַ֥תּוּ הַגּוֹיִֽם מֵהֵ כֻֻת׃ הָעַמִּ֖ים הֶ֣בֶל ה֑וּא כִּי-עֵץ֙ מִיַּ֣עַר כְּרָת֔וֹ מַעֲשֵׂ֥ה יְדֵי-חָרָ֖שׁ בַּֽמַּעֲצָֽד׃ בְּכֶפ֥סֶף וּבְזָהוּ֖ב יָמֻת. וּבְמַקָּב֛וֹת יְחַזְּק֖וּם וְל֥וֹא יָפִֽיק׃ כְּתֹ֨מֶר מִקְשָׁ֥ה הֵ֙מָּה֙ ולֹ֣א יְדַבֵּ֔רוּ נָשׂ֥וֹא יִנָּשׂ֖וּא כִּ֣י לֹ֣אֱדוּ. מֵהֶם֙ כִּי־לֹ֣א יָרֵ֔עוּ וְגַם־הֵיטֵ֖יב אֵ֥ין אוֹתָֽם׃ {פ}  

4 דברים ד':35

הוכח לך בבירור כי ה' לבדו הוא ה'; אין מלבדו.אַתָּה֙ הׇרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י ד' ה֣וּא הָאֱ-לֹקים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹ׃  
מקורות PDF

מאת הרב תני ברטון

עוד שיעורים של הרב תני ברטון

 © כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.