בס"ד

אֲנִי. למי מתייחס המונח "בני נח"?

א. דוגמה מעשית: נדרים

1. משנה, נדרים ג', יא

“"קונאם, "לא אפיק תועלת מנכסי בני נח" - הוא רשאי להפיק תועלת מנכסי בני ישראל, ואסור לו להפיק תועלת מנכסי אומות העולם. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לִבְנֵי נֹחַ, מֻתָּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם.  

2. רש"י, שם.

“"לא ארוויח מנכסי בני נח": שלא יפיק תועלת מדבר השייך לאף בן נח, כי כל העולם יצא מצאצאי נח. מתני' אינני נהנה לבני נח – שלא יהנה מכל בני נח שכל העולם יצאו מבני נח:  

ב' קדושה, "הפרדה" מתקופת אברהם

3. רבנו ניסים, שם.

ולמרות העובדה שגם בני ישראל הם צאצאי נח, מאחר שאברהם אבינו קידש את עצמו, הם נקראים על שמו ולא על שמו של נח. מתני' קונם אינני נהנה לבני נח מותר בישראל – ואע"ג דישראל נמי בני נח נינהו כיון דאיתקדש אברהם אבינו איקרו על שמעיה ולא על שם נח:  

ג. תיאור נוסף של צאצאי אברהם

4. משנה, נדרים ג, יא, המשך

“"...לא ארוויח מרכוש 'זרע אברהם'" - אסור לו להפיק תועלת מרכוש השייך לבני ישראל, ומותר לו להפיק תועלת מרכוש השייך לכל אחת משאר אומות העולם. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְזֶרַע אַבְרָהָם, אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמֻתָּר בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם.

5. רבנו אשר (רא"ש), loc.cit.

כי הם נקראים "זרע אברהם", והם אינם מסווגים עוד כבני נח. מות'ר בישראל. שנקראים זרע אברהם ויצאוכלל בני נח:

6. רמב"ם, הלכות נדרים 9:20

מי שנשבע [האוסר על עצמו להפיק תועלת מרכושם] של בני נח, רשאי להפיק תועלת רק מרכושם של בני ישראל, כי רק שאר אומות העולם נקראות "בני נח". וְהַנּוֹדֵר מִבְּנֵי נֹחַ מֻתָּר בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין נִקְרָאִים בְּנֵי נֹחַ אֶלָּא שְׁאָר הָאֻמּוֹת:

7. טור, יורה דעה 217

אם אדם נשבע שאוסר על עצמו להפיק תועלת מבני נח, אסור לו להפיק תועלת מגויים ומותר לו להפיק תועלת מיהודים. אם נשבע שאוסר על עצמו להפיק תועלת מ"זרע אברהם", אסור לו להפיק תועלת מיהודים וממתגיירים, אך מותר לו להפיק תועלת מצאצאי ישמעאל ועשו. נדר מבני נח אסור בנכרים ומותר בישראל נדר מזרע אברהם אסור בישראל ובגרים ומותר בנכרים אפי' מבני ישמעאל ועשו

II מעמד האבות, סימנים למצוות שבע

א. אברהם

8. רש"י, ט"ב עבודה זרה ג' א'

נמרוד השליך את אברהם אבינו לכבשן בכסדים משום שלא קיבל על עצמו את חובת עבודת האלילים, כי הדבר אסור לבני נח, ואברהם היה בן נח, כי לא נכח בזמן מתן תורה. לכן נמרוד מכונה אמרפל, משום שדיבר [אמר], ואברהם נזרק [הייפיל] לתוך התנור. נמרוד – השליך את אברהם אבינו באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד עבודת כוכבים שנאסרה לבני נח ואברהם בן נח הוא שלא היה בשעת מתן תורה ועל שם כך נקרא אמרפל בכיצד מעברין (עירובין נג.) שאמר והפיל אברהם בכבשן האש:  

ב. יעקב

9. רש"י, שם.

כי לא נחשד בגניבה: ככתוב בפסוק "מה מצאת מכל כלי ביתך לא סכין ולא מחט?!", וחתן היושב בבית חותנו עשרים שנה, כשיצא לארץ לא ייקח אפילו חפץ קטן? אף על פי כן, בני נח נצטוו על גניבה, ויעקב קיים מצווה זו. שלא נחשד על הגזל – דכתיב מה מצאת מכל כלי ביתך אפי' סכין אפילו המנק אפילו מחט והחתן הדר בבית חמיו עשרים שנה כשיוצא אינו נוטל עמו כלי קטן ובני נח נצטוו על הגזל ויעקב קיים:

ג. יוסף

10. רש"י, שם.

לגבי יוסף, שלא נחשד בעבירה - יחסי מין עם אשת רעהו נאסרו לבני נח, ככתוב בפסוק "וְבַאֲשֶׁתּוֹ יְדַבֵּק", כלומר, ולא באשת חברו (סנהדרין נח, ע"א), ויוסף קיים מצווה זו. ביוסף שלא נחשד על העבירה – אשת איש נאסר לבני נח דכתיב ודבק באשתו ולא באשת חבירו (סנהדרין דף נח.) ויוסף קיים:

ג' גנטיקה אינה רלוונטית

11. ספרא, אחרי מות יג:יב

“"אשר יעשה האדם וחי" (ויקרא יח, ה). רבי ירמיה היה אומר, מנין אתה אומר שאפילו גוי ששומר תורה דומה לכהן גדול? הפסוק אומר "אשר יעשה האדם וחי". באופן דומה, הפסוק אומר "וזאת תורת האדם וכו'" (שמואל ב' ז, יט). לא נאמר "תורת האדם". כהנים, לויים וישראל”", אלא, "תורת האדם". הוא [רבי ירמיה] היה אומר גם: "'פתחו שערים...' (ישעיהו כו, ב) - לא נאמר 'ותן ל כהנים, לויים וישראל "בואו', אלא 'ויבוא גוי צדיק שומר אמונה'." הוא היה אומר גם, "זה שער ה'..." (תהילים קי"ח, כ') - לא נאמר, 'ויבוא' כהנים, לויים וישראל לְהַכנִיס”, "אלא 'יבואו צדיקים דרכה'". הוא היה אומר גם "שירו בשמחה..." (תהילים לג, א) - לא נאמר '‘כהנים, לויים וישראל’, "אלא 'שירו צדיקים לה'". הוא היה אומר גם "היטיבו ה'..." (תהילים קכה, ד) - לא נאמר 'אל ה' כהנים, לויים וישראל’', אלא 'לטובים'." מכאן אנו רואים שגוי ששומר תורה דומה לכהן גדול. תוספת הילקוט:[יב] "אשר יעשה אותם האדם" – היה ר' ירמיה אומר, מנין אתה אפילו נכרי ועושה את התורה הרי הוא ככה גדול? תלמוד לומר “אשר יעשה אותם האדם וחי בהם”. וכן הוא ’וזאת תורת האדם אדני יהוִה אומר“ (שמואל ב ז, יט) – ”תורת הכהנים עולים וישראל“ לא נאמר אלא ”תורת האדם“. וכן הוא ”פתחו שערים...“(ישעיהו כו, ב) – ”ויבא כהנים לוים וישראל“ לא נאמר אלא ”ויבא גוי צדיק שומר אמונים“. וכן הוא ”זה השער לה'...“ (תהלים קיח, כ) – ”כהנים לוים וישראל“ לא נאמר אלא ’צדיקים יבואו בו”. וכן הוא “רננו...” (תהלים לג, א) – “כהנים לוים וישראל” לא נאמר אלא “רננו צדיקים בה' ”. וכן הוא “הטיבה ה'...” (תהלים קכה אומר, ד) – “לכהנים לוים וישראל’ לא נאמר אלא “הטיבה ה“ לטובים’ – הא אפילו נכרי ועושה את התורה הרי הוא ככהן גדול.  

12. במדבר רבה ח', ב'

כתוב "ה' אוהב צדיקים". כך אומר הקדוש ברוך הוא "אני אוהב את אוהביי". ובדומה לכך, הפסוק אומר "אני אכבד את מכבדיי. הם אוהבים אותי, וגם אני אוהב אותם". מדוע הקדוש ברוך הוא אוהב את הצדיקים? כי צדקה אינה ירושה, או תכונה משפחתית. אתה מוצא ש... כהנים הם כוהנים בגלל משפחותיהם, ש לויים הם לויים בגלל משפחותיהם, כפי שכתוב בפסוק "בית אהרן ברכו את ה'! בית לוי ברכו את ה'!". עכשיו, אם מישהו רצה להיות כהן, הוא לא יכול; להיות לוי, הוא לא יכול. למה? כי אביו אינו כהן או לוי. אבל אם הוא חפץ להיות... צדיק (צדיק), אפילו גוי יכול לעשות זאת, כי זו אינה תכונה משפחתית. לכן, הפסוק אומר (תהילים קלה, כ), "יראי ה' ברוך ה'!". לא נאמר "בית יראי ה'", אלא פשוט "יראי ה'". זו אינה תכונה משפחתית. אלא, הם בחרו לאהוב את ה'. לכן, ה' אוהב אותם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים קמו, ח ט): ה' אֹהֵב צַדִּיקִים וגו', כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (משלי ח, יז): אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (אל שמו): אֲכַבֵּד, הֵם אוֹהֲבִים אוֹתִי וְאַף אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָם. וְלָמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב צַדִּיקִים, שֶׁאֵינָן נַחֲלָה, אֵינָם מִשְׁפָּחָה, אַתְּ מוֹצֵא הַכֹּהֲנִים בֵּית אָב הֵם, הַלְוִים בֵּית אָב הֵם, נֶּאֱמַר (תהלים קלה, יט כ): בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת ה', בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת ה', אִם מְבַקֵּשׁ אָדָם לִהְיוֹת כֹּהֵן אֵינוֹ יוֹכוֹל, לִיהוֹל, לִינוֹ. לָמָּה, לֹא הָיָה אָבִיו לֹא כֹּהֵן וְלֹא לֵוִי, אֲבָל אִם מְבַקֵּשׁ אָדָם לִהְיוֹת צַדִּיק, אֲפִלּוּ גּוֹי יָכוֹל הוּא, כאֵינוֹ בֵּית אָבאֵ, לְכֹּשֶׁ,): (וּתָהּ לְכֹּשֶׁת,): ה' בָּרְכוּ אֶת ה', בֵּית יִרְאֵי ה' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא יִרְאֵי ה', אֵינָן בֵּית אָב אֶלָּא מֵעַצְמָם נִתְנַדְּבוּ וְאָהֲבוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבָם,  

13. רמב"ם, משנה תורה, הלכות תשובה ג', ה'

לצדיקי גויים יש חלק בעולם הבא. חסידי אומות העולם, יש להם חלק לעולם הבא.

מאת הרב תני ברטון

© © כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.