בס"ד

מחשבה על פרשת בראשית 5785

שטויות

מָבוֹא

ב בראשית ד':כ"ו1, אנו קוראים:

26 וְלַשֵּת גַּם-לוֹ יוּלַד בֵּן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אֶנוֹשׁ וַיַּחֲלוּ לְקָרָא בְּשֵׁם יְהוָהכוּ  וּלְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם ד'’

לפסוק זה מספר הסברים, במיוחד משום שניתן לקרוא את הטקסט העברי בדרכים שונות. לדוגמה, מהדורת סטון תנ"ך מתרגמת אותו לפי פירושו של רש"י:

“"...אז חלל שם ה'."”

ספריא מציע תרגום שונה המבוסס על ההסבר של אבן עזרא:

“"...אז החלו אנשים לקרוא לאל האחד בשמו."”

הסברים אלה מעלים את השאלה: האם אנשים החלו לעבוד את האל האחד רק בתקופתו של אנוש, או שמא קרה משהו אחר - כלומר, שאנשים החלו לדחות את עבודת האל האמיתית ובמקום זאת הנהיגו עבודת אלילים?


עבודת ה' לפני אנוש

אדם כבר נצטווה על ידי אלוהים לא לעסוק בעבודת אלילים, כאחת משש (או אולי שבע) מצוות שניתנו על ידו לאנושות. כפי שמוסבר ב הקוד האלוהי מאת הרב משה ויינר,2 מצווה זו של אלוהים לאדם כללה הן להכיר בריבונותו והן לא לעבוד אלילים אחרים. מצווה זו מכילה את שלושת המרכיבים הבאים:

  1. “"אני אלוקים; אל תבוא במקומי."” זהו איסור עבודת אלילים.
  2. “"אני אלוהים; אל תקלל אותי".” זהו האיסור על חילול שם ה'.
  3. “"אני אלוהים; יראו אותי."” זוהי החובה לירוא את ה'.

עקרון התורה שבעל פה המוצהר ב ספרי (דברים 46 ודברים יא:19) מלמד: “"מהשלילי, אתה מסיק את החיובי; ומהחיובי, את השלילי."”3 אם עבודת אלילים אסורה, נובע מכך באופן הגיוני שאדם מחויב לעבוד את האל האחד. עם זאת, חובה זו אינה מוגבלת להבנה חד פעמית של המצווה. כפי שאנו יכולים לקרוא ב הקוד האלוהי,4 לכל אדם יש חובה מתמדת לחשוב ולהרהר בקיומו של ריבונו של עולם ובגדולתו. הרהור מתמשך זה מחזק את הכרת ה' בלב ובנפש. דוד המלך מדגים זאת באומרו (תהילים ט"ז, ח): "אֶת ה' אֶת פְּנֵי תָּמִיד", ומרמז על כך שמודעות זו צריכה להיות נוכחת כל הזמן על מנת למנוע סטייה או הרהור בצורות פולחן אחרות.5

לפיכך, על ידי קבלת איסור עבודת אלילים כמצווה מאת אלוהים, איננו רק שוללים עבודת שווא, אלא גם מאשררים באופן פעיל את עבודת האל האחד. אישור זה צריך להיות מלווה בהרהורים מתמשכים, ככל האפשר, על מנת להבטיח שלבו ומחשבתו של האדם יישארו מיושרים עם ההכרה בגדולתו של אלוהים בכל עת.

ב בראשית ד', אנו רואים שקין והבל הביאו שניהם קורבנות לאל, דבר המצביע על כך שפולחן הקורבנות של האל האחד כבר היה קיים. הם למדו זאת מהדוגמה של הקורבן לאל שהביא אביהם אדם.6 עם זאת, אזכורו של אנוש עולה בקנה אחד עם אזכור של שינוי משמעותי באופן שבו אנשים מימשו את מערכת היחסים שלהם עם האלוהי. אנשים החלו לתת יותר צורה ומבנה לחייהם הדתיים. עם זאת, יחד עם התפתחות זו, הם גם הציגו טעות חמורה, אותה נחקור בסעיף הבא.

הכנסת עבודת האלילים בימי אנוש

הסברים שונים לבראשית ד':26 נובעים מהמילה העברית הוּחַל  ("חוכל"), שיכול להיות "התחיל" אך מקושר גם ל"חולין" (חולין). הרמב"ם (הרמב"ם) מסביר שבתקופת אנוש אירעה טעות חמורה. אנשים החלו בתחילה להאמין שה' העביר את שלטון העולם לכוכבים ולכוכבי הלכת כפקידיו, אשר בתורם היה צריך לעבוד אותם כדי לכבד את ה'. תפיסה מוטעית זו, המכונה שיטוף, טען כי יצירות שמימיות (כגון קבוצות כוכבים ומלאכים) פועלות באופן אוטונומי מאלוקים ויכולות לחלק את כמות הברכות הפיזיות המוענקות לעולם לפי רצונן.

במקום לעבוד את ה' ישירות, אנשים החלו למקד את יראת הקודש שלהם בכוכבים ובכוכבי לכת, אותם ראו ככוחות עצמאיים שמינו אותו. דבר זה הוביל לבניית מקומות פולחן לגופים שמימיים אלה ולהקרבת קורבנות להם. לכן, למרות שאנשים החלו "לקרוא בשם ה'" בתקופתו של אנוש, עבודתם נגועה בעבודת אלילים. הרעיון הטהור של עבודת ה' האחד התעוות והוטשטש על ידי אמונה מוטעית זו.

עבודת אלילים ומושג השיטהוף

הסטטוס של של שיטוף בתוך התורה - חוקים עבור לא יהודים היו נושא לוויכוח. התוספות (שהיו בין פרשני התלמוד המובילים של ימי הביניים) מציעים שעבור לא יהודים, ה רַעְיוֹן שֶׁל שיטוף לא בהכרח מהווה עבודה זרה. רבי משה איסרליש (הרמ"א) מציין בפירושו על שולחן ערוך שלא יהודים אינם נדרשים לדבוק באותו מונותאיזם קפדני כמו יהודים. לדעתו, של לא יהודי אֱמוּנָה ב- שיטוף לא נשפטת כהפרה של מצוות בני נח נגד עבודת אלילים. אף על פי כן, היא שקר, ואפילו לא יהודי אינו רשאי לעבוד ישות אחרת במקום או בשילוב עם אלוהים.

מותר לעבוד רק את האל האחד

ה תנאך (התנ"ך העברי) מאשר שוב ושוב כי מותר לעבוד רק את האל האחד. ב דברים ד':35 אנו קוראים:

35 הַגִּגְלָךְ למען תדע כי ה' הוא ה' אֱלֹהִים אין עוד מלבדו.לה  אַתָּה הָרְאֵת לָדַעַת, כִּי ד' הוּא הָאֱלֹקים: אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ.

ב ישעיהו מב:ח אלוקים מכריז:

8 אנכי יהוה, זה שמי; ולא אתן כבודי לאחר, ותהילתי לפסלים.ח אֲנִי ד', הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא-אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.

ישעיהו מה:ה מאשר עוד יותר:

5 אנכי ה' ואין עוד, מלבדי אין אלוקים; אנכי חגרתיך, כי לא ידעתני;ה  אֲנִי ד' וְאֵין עוֹד, זוּלָתִי אֵין אֱלֹקים; אֲזֶּרְךָ, וְלֹא יְדַעְתָּנִי.

זה מבהיר שכל צורת פולחן שאינה מכוונת אך ורק לאלוהים היא עבודת אלילים. בעוד שאנשים בתקופת אנוש אולי ביקשו בכנות לכבד את אלוהים, אי ההבנה שלהם הובילה אותם רחוק יותר ויותר בדרך של עבודת אלילים. טעותם נוצלה על ידי מספר הולך וגדל של נביאי שקר שהכניסו עוד ועוד אלילים. כל זה עיוות מאוד את מערכת היחסים שלהם עם הבורא.

מַסְקָנָה

בתקופתו של אנוש, תפיסות מוטעות לגבי כיצד לכבד את ה' גרמו לאנשים להעלות על הדעת דרך חלופית להתייחס אליו, וזה הוביל לעבודת אלוהים בצורה שגויה. בעוד שאנשים החלו "לקרוא בשם ה'", הדבר הושחת במהרה על ידי עבודת אלילים כאשר הם העניקו את שם ה' לבראוות שבחרו לעבוד - שינוי טרגי שהחליף את מערכת היחסים שלהם עם ה' האמיתי האחד.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לד"ר מיכאל שולמן על משובו

מקורות משומשים:

1 מקורות בהם השתמשתי בטקסט זה: צ'יזקוני, אבן. עזרא, מלבי"ם, רש"י ו שטיינזלץ ↩︎

2. הקוד האלוהי מאת הרב משה ויינר, חלק ב', נושא א':א', מהדורה רביעית עמ' 109 ↩︎

3 ספרי דברים ל"ו על דברים יא, יט ↩︎

4 הקוד האלוהי מאת הרב משה ויינר, חלק א', נושא א':ה', מהדורה רביעית עמ' 44 ↩︎

5 הקוד האלוהי מאת הרב משה ויינר, חלק א', נושא א':ה', מהדורה רביעית עמ' 44 ↩︎

6 ראה רמב"ם, חוקי הבית הנבחר 2:2. ↩︎

טקסטים מכון ממרא


© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.