בס"ד
שיח חסידי
מבוסס על שיעור של הרב סרבר על שיחת הרבי (ליקוטי שיחות כרך כ"ג, בלק)
מָבוֹא
בלוג זה מסכם שיעור (שיעור) מאת הרב סרבר, המבוסס על סיכה של ה- הרבי מליובאוויטש, שנאסף משיחות בנושא פרשת בשלח ומשפטים (1983), ומאוחר יותר נערך ב ליקוטי שיחות, כרך כג, פרשת בלק. מוקד הסיכה הוא חקירה מעמיקה ורב-שכבתית של מה שיקרה ל... אומות לא יהודיות ב- עידן המשיח, ניתוח נבואות מקראיות, השלכות הלכתיות, ו תורות חסידיות.
הרבי מנחה אותנו בנושא מורכב זה על ידי בחינת:
- הנבואות של בלעם ו זכריה
- פרשנויות מאת פרשנים קלאסייםאונקלוס, אבן עזרא
- נופים של ה- רמב"ם וה- תַלמוּד
- ובסופו של דבר, איך חסידות מבין את מטרת הבריאה וה- האופי האוניברסלי של הגאולה
נבואה שמעוררת ויכוח: דבריו של בלעם
התורה אומרת לנו ב במדבר כ"ד:יז:
“"כוכב יצא מיעקב ושבט יקם מישראל..."
הוא ימחץ את מצחו של מואב, ‘"קרקר, כל בני שת."’
וְקַרְקַר כָּל־בְּנֵי־שֵׁת
המילה המוזרה הזו - “"קרקר"” — מוביל לשתי פרשנויות (בין היתר):
- אונקלוס (תרגום ארמי): “"הוא ימשול בכל בני האדם."”
- אבן עזרא: “"הוא ישמיד את כל בני האדם."”
איזו מהן? האם יהיו העמים כּוֹלֵל בעתיד המשיחי או חוסל?
נבואות הכללה: ישעיהו וצפניה
מספר נבואות חזקות מדברות על גאולה אוניברסלית:
- “"וְהוּא יְהָרוּ כָּל הַגּוֹיִם [לִרְשָׁלַיִם]... וְשָׁפֹּן בֵּין הַגּוֹיִם..."”
(ישעיהו ב':2–4) - “"אז אהפוך את הגויים לדבר שפה טהורה ויקראו כולם בשם ה'".”
(צפניה ג':ט') - “"באו ויראו את כבודי... ויכריזו את כבודי בגויים".”
(ישעיהו ס"ו: 18-19)
פסוקים אלה מצביעים בבירור על כך העמים לא יושמדו, אך במקום זאת יעבור טרנספורמציה רוחנית ולהיות חלק מתנועה עולמית לעבודת ה'.
אבל מה לגבי נבואתו הקשה של זכריה?
הנביא זכריה (י"ג: ח'-ט') מדינות:
“"שני שלישים ייכרתו ויאבדו, ושליש אחד יישאר".”
התלמוד (סוכה 52b) מתעד דיון על מה זה אומר:
- רבי יוחנןזה מתייחס ל שני שלישים מהאנושות.
- ריש לקישזה מתייחס ל שני שלישים מהעם היהודי. האומות? הן יעשו זאת להיעלם לחלוטין.
נראה שזה סותר את החזונות המקיפים של ישעיהו וצפניה. איזה מהם?
בהירות משפטית: נקודת המבט של הרמב"ם
ה רמב"ם (הרמב"ם) מספק החלטה מכרעת הלכתי תשובה בקוד ההלכה היהודית שלו:
“"בזמן הזה, כל העולם יתוקן לעבוד את ה' יחד... כולם יחזרו לדת האמיתית ולא יגנבו או יהרסו עוד."”
— משנה תורה, חוקי מלכים יא, ד; יב, א
ה השלכה משפטית האם שהאומות יישאר ולהיות חלק מהתוכנית האלוהית. יתר על כן, פעילות יהודית להוראת שבע מצוות בני נח היום הגיוני רק אם לאומות יהיה תפקיד משמעותי בעתיד.
שני מודלים של גאולה
הרב סרבר, בהתבסס על שיחתו של הרבי, מציג שתי גישות מנוגדות להבנת מקומם של לא יהודים בגאולה:
מודל 1: כנוע ופסיבי
- האומות מאבדות את זהותן הייחודית.
- קיומם הוא נִסבָּל רק כדי לשרת את שליחותה של ישראל.
- הם משחקים א תפקיד משני, בשולי הגאולה.
השקפה זו משתקפת על ידי ריש לקיש ו אבן עזרא.
מודל 2: משולב וראשוני
- האומות שומרות על זהותן הייחודית.
- עידון מוסרי ורוחני שלהם הוא חלק חיוני של הגאולה.
- הם משחקים תפקיד פעיל בעולם המשיחי.
השקפה זו מתיישבת עם רבי יוחנן, אונקלוס, ובמיוחד את רמב"ם ו חסידות.
נקודת מבט חסידית: טרנספורמציה, לא השמדה
הרבי מסביר שמה שנראה כמו "הרס" בפסוק "שני שלישים יאבדו" אינו השמדה פיזית, אלא... קריסה רוחנית של השקר תחושת עצמאות מאת אלוקים.
ה"קרקר" של כל ילדי סת' (האנושות) מתייחס ל- פירוק האגו, לא של קיום.
שֶׁלָהֶם הפרדה מאלוקות יבוטלו - לא חייהם.
לעומת זאת, העם היהודי מתואר ב זוהר ו טניה (פרק 36) כמו להיות “"אחד עם אלוקים"” — מהותם כבר מושרשת באחדות אלוהית, ובגאולה, זה פשוט יהיה גילה.
הרבי האלטר על אור אוניברסלי
ה אלטר רבי (מייסד חב"ד) מסביר שבתקופת המשיח:
“"העולם והגוף הפיזי יזוככו כדי לקבל את גילוי אור ה'... ומהזוהר הנוסף שיתגלה לישראל, ה..." גם חושך הגויים יואר ככתוב: *'באורך ילכו גויים'"‘
— טניה, סוף פרק 36
סיכום: גאולה לכל הבריאה
המסר האחרון של הסיכה הוא אוניברסלי לחלוטין:
- כל יְצִירָה, כולל אומות העולם, נוצר על ידי דברי אלוקים.
- יִשְׂרָאֵל נוצר באמצעות מחשבתו של אלוהים ומאוחדת איתו מטבעה.
- בגאולה, כל הקיום יכיר במקורו האמיתי — והאומות יחוו זאת כקריסת אשליית העצמאות שלהן.
גְאוּלָה, לכן, לא מדובר בהדרה או כיבוש. מדובר ב חושף את המטרה הפנימית של כל האנושות, וליישר קו בין העולם כולו - כל אומה בזהותה הייחודית - ל- אור אלוהי.
מחשבה אחרונה
ביאת המשיח לא תמחק את העולם - היא תחשוף את האמת שלו.
ובאמת זו שנגלתה, האומות לא יימחקו או יידחקו הצידה - הן ימצאו את שלהן שליחות אלוהית ולהתאחד בהרמוניה לעבוד את ה' במטרה אחת.
“"כי אז אהפוך את הגויים לדבר שפה טהורה ויקראו כולם בשם ה' ויעבדו אותו ללב אחד".”
(צפניה ג':ט')
מקורות עיקריים שצוטטו:
- ליקוטי שיחות, כרך 18, פרשת בלק
- במדבר כ"ד:יז – נבואתו של בלעם
- תרגום אונקלוס, אבן עזרא
- זכריה י"ג: ח'-ט', ישעיהו ב', מ"ט, ס"ו, צפניה ג':ט'
- תלמוד, סוכה נב ע"ב
- רמב"ם, הלכות מלכים יא-יב
- טניה, פרק 36
- זוהר, מקורות שונים
בלוג זה נערך על ידי אנג'ליק סייבולטס, בהתבסס על שיעור מאת הרב טוביה סרבר וחומר המקור שלו (ליקוטי שיחות כרך י"ח, בלק). כל תוכן התורה והרעיונות שלה נגזרים מהרצאתו ומתורתו של הרבי.
© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.
הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.