בס"ד

https://www.youtube.com/watch?v=3S_pSERE3uo

מצוות פרעה למיילדות העבריות

1. שמות א':15-17
ויאמר מלך מצרים אל המיילדות העבריות אשר שמה אחת שפרה ואחת ששמה פועה ויאמר כי ילדתם את העבריות וראיתם בהן על שרפרף הלידה כי בן הוא והמיתתם אותו ואם בת הוא תחיה ותיראו המיילדות את ה' ולא עשו כדבר מלך מצרים כי אם תנו לבנים לחיות.		וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔הփ וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁעָת. וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאׇבנָ֑יִם אִם-בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹת וְאִם-ב֥ת הִ֖וא וָֽי׃ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃
2. תוכנית ההפלות של פרעה

“"אם בן הוא, תהרוג אותו; ואם בת היא, תחיה". אמר רבי חנינא: פרעה נתן להם אות: זכר נולד פניו כלפי מטה, נקבה נולדת פניו כלפי מעלה.		אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סִימָן גָּדוֹל מָסַר לָהֶן בֵּן פָּנָיו לְמַטָּה בַּת פָּנֶיהָ לְמַעְלָה.

איסור התורה על הפלות לנחים

3. בראשית ט':ו'

שופך דם אדם, באדם יישפך דמו, כי בצלם אלוקים ברא את האדם.שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָ֖ם דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ כִּ֚י בְּצֶ֣לֶם אֱלֹהִ֔ים עָשָׂ֖ה אֶת הָאָדָֽם׃

רצח עוברים: איסור וענישה

4. סנהדרין נז ב

אמרו בשם רבי ישמעאל: אפילו על הריגת עוברים. מהי טעמו של רבי ישמעאל? נאמר: שופך דם אדם בתוך אדם, דמו יישפך. איזה מין "אדם" הוא "בתוך אדם"? עלינו לומר שזהו עובר ברחם אמו.משום רבי ישמעאל אמרו אף על העוברין מאי טעמיה דרבי ישמעאל דכתיב (בראשית ט,ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך איזה אדם שהוא באדם הוי אומר זה עובר שבמעי אמו.

ההבדל בין בני נח לבני ישראל בנוגע להריגת עובר

5. הרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות ט', ד'

בן נח שהורג נפש כלשהי, אפילו של עובר ברחם אמו, נענש במיתה... זה לא חל על יהודי.בֶּן נֹחַ שֶׁהָרַג נֶפֶשׁ אֲפִלּוּ עוֹבָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ נֶהֱרָג עָלָיו. וְכֵן אִם הָרַג טְרֵפָה אוֹ שֶׁכְּפָתוֹ וּנְתָנוֹ לִפְנֵי אֲרִי אוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ בָּרָעָב עַד שֶׁמֵּת. הוֹאִיל וְהֵמִית מִכָּל מָקוֹם נֶהֱרָג. וְכֵן אִם הָרַג רוֹדֵף שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּילוֹ בְּאֶחָד מֵאֵיבָרָיו נֶהֱרָג עָלָיו. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל:

עונש על רצח נשים ליהודים

6. שמות כא:כב-ג

ואם אנשים רבים וידחו אישה הרה, והיא הפילה, ואין נזק אחר, ייענש (ייקנס) במידה שבעלה של האישה יכול לגבות ממנו לפני בית המשפט.(כב) וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָהוּ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה עָשָׂו עָשָׂו. יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִֽים׃ (כג) וְאִם-אָס֖וֹן יִהְיֶ֑ה וְנָתַתָּה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃

7. סנהדרין נט א

[אם תורה] ניתנה לבני נח ולא חזרה עליה בסיני, היא ניתנה לישראל ולא לבני נח. להיפך, אם לא חזרה עליה בסיני, [יהי] ש]ניתנה לבני נח ו... לֹא לישראל! אין דבר שמותר ליהודים ואסור ללא יהודים.לבני נח ולא נשנית בסיני לישראל נאמרה ולא לבני נח: אדרבה מדלא נישנית בסיני לבני נח נאמרה ולא לישראל ליכא מידע דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור.

מתי מותרת הפלה?

8. משנה, אהלות ז', ו'

אישה שמתקשה ללדת, חותכים את הילד ברחמה ומוציאים אותו גפה אחר גפה, כי חייה קודמים לחיי הילד. אם רוב גופו של הילד כבר יצא, אסור להם לגעת בו, כי איננו מפרישים חיים לטובת חיים אחרים.הָאִשָּׁה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד, מְחַתְּכִין אֶת הַוָּלָד בְּמֵעֶיהָ וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁחַיֶּיהָ קוֹדְמִין לְחַיּוֹ. יָצָא רֻבּוֹ, אֵין נוֹגְעִין בּוֹ, שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נָפֶשׁ:

9. תוספות, סנהדרין נט ע"א

אין דבר המותר ליהודי וכו': לגבי עוברים, כאשר גויים חייבים בעונש מוות ויהודים פטורים מעונש מוות, למרות הפטור, המעשה עצמו אינו מותר [בין אם ליהודי ובין אם ללא יהודי]. דעה 1: אולם, יש קושי: חז"ל אמרו (סנהדרין עב ע"ב), אם התינוק מתעטר, אסור לנו לגעת בו, כי אסור לנו לסכן חיים כדי להציל חיים אחרים. אבל לפני שהראש יוצא, מיילדת רשאית להושיט יד, לחתוך את התינוק לחתיכות ולהוציאו כדי להציל את חיי האם. אולם, הדבר יהיה אסור לגויים, בגלל חומרת הריגת העובר כפי שהיא חלה עליהם. דעה 2: אך יש האומרים שההבדל אינו נובע מהבדלי החומרה, אלא משום שחובה על יהודים לקחת את חיי העובר כדי להציל את חיי האם [בעוד שזה לא חובה על גויים], וכי ייתכן ש[אמנם לא חובה] זה בכל זאת מותר.ליכה מידעם דלישראל שרי בדבר וכו' ועל העוברים דעובד כוכבים חייב וישראל פטור ע"ג דפטור מ"מ לא שרי מיהו קשה דאמרינן בפרק בן סורר ומורה (לקמן דף ע"ב:) יצא ראשו אין נוגעין בו דאין דוחין מפני נפש אבל קודם שיצא ראשו החי'. פושטת ידה וחתכתו לאברים ומוציאה כדי להציל את אמו וכה’ג בעובד כוכבים אסור כיון שהוא זהרו על העוברים וי”ל דהא נמי בישראל מצוה כדי להציל ואפשר דאפילו בעובד כוכבים שרי:

מצוות פיקוח נפש

10. ויקרא יח:ה

וְשָׁמְרְתֶּם אֶת-חֻקְתִּי וְאֶת-מִשְׁפָּטִי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בָּהֶם הָאָדָם וְחִי אֲנִי יְהוָה.וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃

11. BT יומה 85b

רבי שמעון בן מנסיה אומר: "'ושמרו בני ישראל את שבתתי'. התורה אומרת: 'חללו לו שבת אחת למען ישמור שבתות רבות'." רב יהודה אומר בשם שמואל: "יש לי ראיה טובה יותר: כתוב: 'וחיו בהם' - ולא ימותו בהם".רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: "וְשָׁמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת", אָמְרָה תּוֹרָה: חַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת אַחַת כְּדֵי שְׁמוֹת. הַרְבֵּה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אִי הֲוַאי הָתָם, הֲוָה אָמֵינָא דִּידִי עֲדִיפָא מִדִּידְהוּ: "וְחַי בָּהֶם" — וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם.

12. הרמב"ם, יסודות התורה ה', א'

כל בית ישראל מצווה על כך קידוש השם, קידוש שמו הגדול, כפי שכתוב בפסוק (ויקרא כב, לב), "אקדשתי בבני ישראל"; הם גם מוזהרים מפני חילול שמו, כפי שכתוב בפסוק, "ולא תחללו את שמי קדשי". כיצד זה עובד? אם גוי קם וכופה על יהודי לעבור אפילו על אחת המצוות הכתובות בתורה או להיהרג, עליו לעבור על המצווה ולא להרשות לעצמו להיהרג, כפי שכתוב בפסוק, בנוגע לקיום מצוות (ויקרא יח, ה), "...כאשר יקיים אדם את המצוות וחי בהן" - "ולא ימות בהן" (יומא פה, ע"ב). ואם הוא מרשה לעצמו למות במקום לעבור עליהן, הוא חייב למותו.כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר )ויקרא כב לב) "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וּמֻזְהָרִין שֶׁלֹא לְחַלְּלוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב לב)"וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי". כֵּיצַד. כְּשֶׁיַּעֲמֹד עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְיֶאֱנֹס אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר עַל אַחַת מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה אוֹ יַהַרְגֶּנּוּ יַעֲבֹר וְיַעֲבֹר וְיַעֲבֹר. בַּמִּצְוֹת (ויקרא יח ה) "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם". וָחַי בָּהֶם וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. וְאִם מֵת וְלֹא עָבַר הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:

רֶצַח

13. סנהדרין 74b

מאין אנו שואבים את החוק שאדם חייב להרשות לעצמו להיהרג במקום לרצוח אדם אחר? זוהי היגיון פשוט, כפי שאנו רואים במקרה של האדם שבא לפני רבא ואמר לו, "מרי דוראי אמר לי, 'הרוג פלוני, או שאני אהרוג אותך!'". רבא אמר לו, "תן לעצמך להיהרג ואל תהרוג. מי אמר לך שדמך אדום יותר משלו (הקורבן הפוטנציאלי)? אולי דמו אדום יותר משלך!"“רוצח גופיה מנא לן סברא הוא דההוא דאתא לקמיה דרבה ואמר ליה אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך אמר ליה לקטלוך ולא תיקטול מי יימר דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי.

14. סנהדרין 74b

שאלו את רב אמי: האם בן נח נצטווה למות על קידוש השם, או שהוא לא נצטווה לעשות כן? אמר אביי: "בוא ושמע: 'בני נח נצטוו בשבע מצוות'. אם יש מצווה שמינית, אמור אותה". אמר לו רבא: "אין זו הוכחה שבני נח לא נצטוו ב..." קידוש השם, כי כאשר מוזכרות 'שבע מצוות', הכוונה היא לשבע המצוות בתוספת כל הדינים הקשורים אליהן." מה הייתה תוצאת הדיון הזה? רב אדא בר אהבה אמר בשם בית המדרש של רב, "כתוב (מלכים ב' ה, יח), 'יסלח ה' לעבדך על הדברים האלה, כי בא אדוני בית רימון להשתחוות (לאלילים) וישען עליי להשתחוות', וכתוב, 'ויאמר אליו [אלישע] לך לשלום'." ואם היה נכון שבן נח היה מחויב לקדש את השם], לא היה אומר [לך לשלום].בעו מיניה מר' אמי בן נח מצווה על קדושת השם או אין מצווה על קדושת השם אמר אביי ת"ש שבע מצות נצטוו בני נח ואם איתא תמני הויין א"ל רבא אינוו וכל אבזרייהו מאי הוי עלה אמר רב אדא בר אהבה אמרי בי רב כתיב (מלכים ב ה, יח) לדבר הזה יסלח. ה' לעבדך בבא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי וכתיב (מלכים ב ה, יט) ויאמר לו לך לשלום ואם איתא לא לימא ליה.

חוק הרודף

15. שמות כב:א

אם גנב יבוא בגניבה, ונמצא והוכה עד מוות, אין בו עונש דמים.אם במחתרת יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב וְהֻכָּ֣ה וָמֵ֑ת אֵ֥ין ל֖וֹ דָּמִֽים׃

16. סנהדרין 72a

רבא אומר, "מה הסיבה [למה אדם פטור מאחריות על הריגת גנב שפורץ לבית]? הסיבה לכך היא שיש לנו חזקה שאדם לא יתאפק כשהוא במצב שבו הוא מאוים שיגזלו ממנו את כספו, ולכן הגנב בוודאי אמר לעצמו 'אם יבוא להתעמת איתי ולא ייתן לי לקחת את כספו, אהרוג אותו' - והתורה אומרת, 'אם יבוא מישהו להרוג אותך, הקדים אותו והרג אותו קודם'".“אמר רבא מאי טעמא דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו והאי מימר אמר אי אזילנא קאי לאפאי ולא שביק לי ואי קאי לאי קטילנא ליה והתורה אמר אם בא להורגךכם להורג.

17. ויקרא יט:טז

לא תעמוד בחיבוק ידיים על דם אחיך.לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל-דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃

18. הרמב"ם, הלכות רוצח והצלת חיים א', ו'

מי שרודף אחרי חברו כדי להורגו - גם אם הרודף הוא קטין - כל היהודים מצווים להציל את הקורבן המיועד מידי הרודף, גם אם זה אומר לקחת את חיי הרודף.הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ לְהָרְגוֹ אֲפִלּוּ הָיָה הָרוֹדֵף קָטָן הֲרֵי כָּל יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּין לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף מִיַּד הָרוֹדֵל וַנַּפָּשׁ. רוֹדֵף:

19. הרמב"ם, שם א', ט'

גם זו מצווה לא תעשה: לא לרחם על חיי רודף רוצח. לכן, לימדו חכמים שלגבי אישה הרה בלידה קשה, מותר לבתר את העובר ברחמה, בין באמצעים כימיים ובין ביד, כי העובר דומה לרודף בכוונה להרוג. אבל אם התינוק נפטר, אין לפגוע בו, כי אין דוחים חיים למען חיים אחרים, ואם במקרה מתה האם בלידה, זהו טבע העולם.אַף זוֹ מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁלֹא לָחוּס עַל נֶפֶשׁ הָרוֹדֵף. לְפִיכָּךְ הוֹרוּ חֲכָמִים שֶׁהָעֻבָּרָה שֶׁהִיא מַקְשָׁה לֵילֵד מֻתָּר לַחְתֹּךְ הָעֵבָר בְּמֵעֶיהָ בֵּין בְּסַם בֵּין בְּיָד מִפְּנֵי כֹּדֶו. אַחֲרֶיהָ לְהָרְגָהּ. וְאִם מִשֶּׁהוֹצִיא רֹאשׁוֹ אֵין נוֹגְעִין בּוֹ שֶׁאֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ וְזֶהוּ טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם:

20. הרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות ט', ד'

כך גם אם הורג אדם שמותו קרוב, או אם קושר אדם ומעמיד אותו לפני אריה, או משאיר אותו למות מרעב - אם גורם למוות בכל דרך שהיא, הוא נענש במוות. באופן דומה, אם [בן נח] הורג רודף במקום שבו היה יכול לעצור את הרודף על ידי פגיעתו, הוא נענש במוות.וְכֵן אִם הָרַג טְרֵפָה אוֹ שֶׁכְּפָתוֹ וּנְתָנוֹ לִפְנֵי אֲרִי אוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ בָּרָעָב עַד שֶׁמֵּת. הוֹאִיל וְהֵמִית מִכָּל מָקוֹם נֶהֱרָג. וְכֵן אִם הָרַג רוֹדֵף שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּילוֹ בְּאֶחָד מֵאֵיבָרָיו נֶהֱרָג עָלָיו. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל:

לא אנושי לחלוטין

21. רש"י, סנהדרין 72b

כל עוד התינוק לא יצא לעולם, הוא אינו נפש (אדם), וניתן להיהרג כדי להציל את אמו.כל זמן שלא יצא לאויר העולם לאו נפש הוא אונן להורגו ולהציל אמו

איזה רופא צריך להיות אחראי על ביצוע הפלה של עובר?

22. ויקרא יט:יד

לא תקלל חרש, ולפני עיוור לא תשים מכשול, אני ה'.לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ ולִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יך אֲנִ֥י יְהֹוָֽ׃

מאת הרב תני ברטון


© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.