ימי פסח האחרונים – שחרור כפול

בס"ד

ישנה שחרור כפול המתבטא בימים האחרונים של פסח. כמה הסברים בנושא.

אנו מתקרבים מאוד לימים האחרונים של פסח - חג הפסח - שהוא חלק מחג השחרור הרחב יותר. פסח עצמו עוסק בשחרור מעבדות במצרים, והימים האחרונים של פסח מציינים את קריעת ים סוף, כאשר העם היהודי עבר דרכו והמצרים טבעו. גם זו צורה של שחרור.

עכשיו, השאלה פשוטה מאוד: אם הימים הראשונים של פסח כבר מייצגים שחרור, אז מה מוסיפים הימים האחרונים? למה אנחנו צריכים עוד זיכרון של שחרור?

אני רוצה להסביר את זה בכמה דרכים שונות.

דרך מספר אחת:

אפשר לומר שהעם היהודי הבין באמת שהוא חופשי ממצרים רק כשהוא עבר דרך הים. למה? כי אחרי שהים נפתח בפניהם, ואז נסגר על המצרים, והטביע אותם - זה היה הרגע שבו התברר: "אנחנו באמת חופשיים עכשיו". למצרים כבר לא הייתה שליטה עליהם. זה הסבר מספר אחת.

דרך מספר שתיים:

שחרור הוא תהליך מתמשך. זה לא שאתה משתחרר פעם אחת וזהו - אתה גמור, אתה חופשי, הצלחת. לא, בכלל לא. כשאתה עוזב את "מצרים" הראשונה שלך - כלומר, הרמה הראשונה שבה היית תקוע, מוגבל או לכוד - כן, זה משחרר. אבל אז אתה נכנס לרמה חדשה. ובהתחלה, הרמה הזו היא רחבה. אתה מרגיש חופשי. אבל אחרי זמן מה, הרמה החדשה הזו הופכת למצרים החדשה שלך - המגבלה החדשה שלך. ואתה צריך להשתחרר גם מזה. זהו תהליך מתמשך של צמיחה. אדם לעולם לא יכול לומר "סיימתי". מתי זה נגמר? כשהחיים שלך מסתיימים. זה הזמן שבו עבודתך בעולם הזה מסתיימת - בין אם בגלל גיל, בין אם בגלל שמילאת את שליחותך, או מסיבות שרק אלוהים יודע. אבל עד לרגע זה, אתה עדיין חי - וזה אומר שיש עוד מה לגדול, עוד מה לשחרר בתוכך.

ואז יש הסבר שלישי, עמוק יותר

המילה העברית פסח — פסח — ניתן לראות כשילוב של שתי מילים: פה סאק — כלומר "הפה המדבר".“ פה פירושו פה, ו זאק פירושו דיבור. לכן, הרמה הראשונה של שחרור במהלך פסח קשורה למה שאנחנו אומרים. מדובר בשחרור הפה - שחרור עצמנו מדיבור שלילי, מרכלנות, עלבונות ומילים מזיקות.

ואז מגיעים ימי הפסח האחרונים, בהם אנו זוכרים את קריעת הים. בתהילים ובפסוקים אחרים נאמר שאלוהים פתח משהו שנקרא נהר — נהר. אף אחד לא יודע בדיוק איפה הנהר הזה נמצא פיזית, אבל זה לא באמת משנה. במיסטיקה של היהדות, ה נהר מייצג משהו פנימי. מדובר במה שנסתר מתגלה. הדיבור שלנו - מה שאנחנו אומרים - הוא חיצוני וניתן לשמוע אותו. אבל המחשבות שלנו - מה שבפנים - הן חבויות. וגם המחשבות הפנימיות האלה צריכות עבודה. אנחנו צריכים להיות מודעים למחשבות שלנו, להבחין אילו מהן מתאימות ואילו לא. זוהי הרמה העמוקה יותר של שחרור: שחרור פנימי, בהירות מחשבתית ורוחנית.

אז, הימים הראשונים של פסח עוסקים בשחרור הפה - מה שאנחנו אומרים. הימים האחרונים עוסקים בשחרור התודעה - מה שאנחנו חושבים. זו לא חזרה, אלא העמקה. שלב שני. שלב פנימי.

מי ייתן וה' יעזור לנו להגשים את כל דרגות הגאולה הללו, ומי ייתן ויוביל אותנו בסופו של דבר לגאולה הסופית עם ביאת משיחנו הצדיק, במהרה בימינו.

שיחה מאת הרב טוביה סרבר


האמור לעיל הוא ייצוג של טקסט מדובר שהומר לטקסט כתוב.

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של 
מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.