בראשית (בראשית א':1-6:8 )


בראשית, א':ט"ז
“"וַיַּעֲשֶׂה אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמָּאוֹרִים הַגְּדוֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגְּדוֹל לְמִשְׁלֹט בַּיּוֹם אֶת הַמָּאוֹר הַקְּטָן לְמִשְׁלֹט בַּלַיְלָה אֶת הַכָּכָבִים".”
רש"י, א', ט"ז: דה: המאורות הגדולים: “"הם [השמש והירח] נבראו שווים, והירח הקטן משום שהאשים ואמר, 'אי אפשר ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד...'"‘
רש"י, א' טז, ד"ה: והכוכבים: “"כי הוא [אלוהים] הקטין את הירח, הוא הגדיל את הצבאות כדי לפייס אותו."”

התורה מתארת את בריאת השמש והירח: אולם, ישנה סתירה בוטה בפסוק. הוא מתחיל בתיאורם כשני המאורות הגדולים, ומרמז ששניהם היו שווים בגודלם. מיד לאחר מכן, הפסוק מתאר את השמש כמאורה הגדולה ואת הירח כמאורה קטנה. הגמרא1, המצוטט על ידי רש"י, מספר מקרה מרתק כדי להסביר פער זה.2

במקור, אלוהים ברא את השמש והירח כך שיהיו שווים בגודלם. אולם, הירח לא הסתפק בסידור זה וטען בפני אלוהים שרק אחד המאורות צריך לשלוט, עם המשמעות הברורה שהירח עצמו יהיה המאור העולה. לעומת זאת, השמש נותרה דוממת ולא הגנה על עצמה. כתוצאה מהתנהגות הירח, אלוהים העניש אותה על ידי הקטנת גודלה. לפיכך, החלק השני של הפסוק מציין את השינוי משני המאורות שהיו בגודל שווה, למצב שבו השמש נשארת כך, אך הירח הופך לאור קטן בהרבה.

אולם, הסיפור לא מסתיים שם – רש"י מצטט מדרש שמוסיף שכדי לפייס את הירח, ברא אלוהים את הכוכבים כדי ללוות את הירח באור הלילה.3 רבי ישכר פרנד מעלה נקודה חזקה המבוססת על מדרש זה: הוא מסביר:

“"בתוכנית הבריאה המקורית, ככל הנראה היו אמורים להיות רק שמש וירח. אך לאחר צמצום גודל הירח, החליט ריבונו של עולם לברוא כוכבים שילוו את הירח בשמי הלילה. רש"י מסביר שזה היה מעין פרס פיוס לירח, שסבל מהפחתה בגודלו ואובדן מקור האור שלו. כדי להרגיע את רגשות הירח, ברא אלוקים כוכבים. עכשיו, כמה כוכבים יש? יש מיליארדי כוכבים! איש אינו יודע כמה כוכבים יש בשמיים. חשבו על שביל החלב! המספר הוא אסטרונומי! ומה כל מטרתם של הכוכבים? הם נועדו לגרום לירח להרגיש טוב יותר!"”

הבנה זו יכולה לעזור לנו להסביר אמרה רבנית נוספת הנוגעת לכוכבים: הגמרא.4 מסביר פסוק בספר דניאל: "חכמים יאירו כזרח רקיע, ומלמדי צדק להמונים (מצדיקי חרביםיזרחו כמו הכוכבים לנצח נצחים."”5 הגמרא טוענת שההתייחסות ל"מלמדי צדק לרבים" מתייחסת למורים לילדים קטנים (מלמדיי טינוקוס). הם כמו כוכבי השמים. השאלה המתבקשת היא שיש אנשים רבים שמלמדים אנשים רבים – מדוע הגמרא התמקדה דווקא במורים כראויים לתיאור הנעלה של לזרוח ככוכבים לנצח?

כוכב הוא בעל גודל ועוצמה עצומים והוא מספק כמות עצומה של אור. אנשים המפיצים תורה מספקים גם כמות עצומה של 'אור' רוחני ובמובן זה כולם דומים לכוכבים.

עם זאת, ישנה נקודה נוספת הנוגעת במיוחד למורים של ילדים צעירים. כאשר אדם מסתכל על כוכב, כל מה שהוא רואה הוא נקודה זעירה בשמיים. זה בהחלט לא נראה מרשים במיוחד. עם זאת, האמת היא שכוכב הוא בריאה מדהימה. באופן דומה, אדם עלול בטעות לראות במורה בית ספר כמות חסרת משמעות. הוא עלול לזלזל ביכולת הנדרשת ללמד נערים צעירים, והוא עלול לחשוב שלימוד של נער בגיל זה אינו בעל משמעות כה גדולה לעתידו. חז"ל אומרים לנו שזו גישה שגויה.

הוראת "אלף בית" אולי נראית כדבר קטן, אך האמת היא שתפקידו והישגיו הם נצחיים! למעשה, במובן מסוים, הוא עושה יותר מכל מוריו לעתיד של הנער, בכך שהוא נותן לנער את הכלים הדרושים לו כדי ללמוד כל דבר בעתיד. ברוח זו, נאמר שהאדם היחיד שהגאון מוילנה ראה כ"רבי" שלו היה המורה שלימד אותו "אלף בית", כי בלעדיו, הוא לא היה יכול ללמוד דבר.


מאת הרב יהושע גפן

הערות:

צ'ולין 60b.

  1. ההסבר הבא קשה מאוד להבנה – ברמה פשוטה, איננו יכולים להבין מה המשמעות של השמש והירח 'דיברו' ולכאורה ביטאו תכונות אופי, אך מטרת תורות כאלה היא להפיק לקחים על החיים. כפי שמסביר הרב יששכר פרנד, "כאשר אנו שומעים תורות כאלה מהרבנים – הירח התלונן, הירח הרגיש רע וכו' – עלינו להבין מה נלמד. הירח הוא חפץ דומם. אלו הן מטאפורות. התורות הן בבירור אלגוריות. מטרת מדרשים כאלה היא ללמד..." לָנוּ שיעורים. מדרש הוא דרך ספציפית של ביטוי תורני. חז"ל מדברים אלינו בקוד." ההבנה הפשוטה של מדרש זה היא שכל בריאת הכוכבים הייתה לשם פיצוי הירח. עם זאת, ניתן לפרש מדרש זה בצורה מעט שונה - שהכוכבים היו נבראים ללא קשר לאירוע עם הירח, אך הם לא היו נותנים אור בלילה על פני כדור הארץ. כדי לפייס את הירח, אלוהים סידר זאת כך שהכוכבים יאירו גם על פני כדור הארץ. הגישה הראשונה תאומץ בעיקר במאמר זה.
  2. בבא בסרה,
  3. .דניאל, יב:ג.

קישור למקוראל

הודפס מחדש באישור

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.