מסע האמונה - אימוץ טרנספורמציה

בס"ד

מחשבה על פרשת לך לך 5785

ב  בראשית י"ב:א' אנו קוראים שאלוהים נותן את המצווה הבאה לאברם:

מצווה זו מסמלת רגע חשוב בתורה. רש"י מסביר "לך לך" כך: לך לטובתך, לטובתך. אלוהים יודע שהוא נותן לאברם משימה קשה - לעזוב את ארצו, את משפחתו ואפילו את בית הוריו - אך הוא מודיע לו שבסופו של דבר זה לטובתו. מסע זה הוא תחילת מערכת היחסים של אברם עם אלוהים, שבה הוא יצביע יותר ויותר על קיומו של אלוהים אחד בעולם. זוהי תחילתה של הגילוי המחודש של המונותאיזם והיווצרות העם היהודי.

הציווי לעזוב את כל מה שמוכר ויקר הוא משהו שרבים מבני נח יכולים להזדהות איתו. לא קל ללכת נגד נורמות חברתיות, וקשה עוד יותר ליידע את המעגל החברתי הקרוב שלך שבחרת בעמדה שונה בחיים. בעוד שאובדן עמיתים וחברים בחברה זו יכול להיות כואב, החוויות הקשות ביותר נובעות לעתים קרובות מחילוקי דעות עם המשפחה הקרובה, ומכמה כואב להרגיש שבני משפחה מתעלמים ממך או דוחים אותך. לכן כדאי להתעמק בהיסטוריה הזו.

משמעות המסע

מדוע מוזכרים "ארץ", "משפחה" ו"בית אב" בסדר הפוך? במסע פיזי, בדרך כלל עוזבים את הבית תחילה, אחר כך את המשפחה, ובסופו של דבר את המדינה. אולם, מבחינה רוחנית, הדבר מסמל את השינוי הפנימי של אברם: ראשית, הוא משחרר את עצמו מההשפעות הרחבות והשטחיות של החברה, אחר כך מהרגלי המעגל החברתי שלו, ולבסוף מהתכונות המושרשות עמוק בירושה ממשפחתו. כל צעד מקרב אותו לעצמו האמיתי. תהליך זה של צמיחה פנימית חל לא רק על אברם אלא משמש כקריאה לכל אדם: "לך לך" פירושו גם "לך בעצמך", למצוא את עצמך.

לפי אריזאל¹, כל אדם נולד לעולם הזה עם משימת חיים ייחודית. זה משתקף גם אצל רבי נחמן מברסלב 

היום בו נולדת הוא היום בו החליט אלוקים שהעולם לא יכול להתקיים בלעדיך.

“"לכל נשמה יש את המשימה הספציפית שלה שאף אחד אחר לא יכול למלא".² 

עם זאת, כדי למלא באמת את המשימה הזו, יש להשאיר מאחור דברים רבים.

להשאיר מאחור את החומר

1. הארץ – הדבר הראשון שאדם חייב להשאיר מאחור הוא אדמתו, או החברה בה הוא חי. עבור לא יהודים, פירוש הדבר עשוי להיות ויתור על אלמנטים מסוימים בחברה שאינם מבוססים על התורה. לדוגמה, תרבות הצרכנות והחתירה לעושר חומרי כמטרת חיים. ביהדות, אמצעים כלכליים אינם נחשבים פסולים, אך יש דגש על חיים בצניעות וראיית עושר כאמצעי לעשות טוב בעולם. רכוש הוא כלים לשימוש למטרות צדקה, כגון תמיכה בקהילה וצדקה. ב ליקוטי הלכות ב', עמ' קמה ע"א, "הארץ" מכונה גם החומרנות שיכולה לכבול אדם וממנה יש להשתחרר. הבעיה עם החומרנות עשויה לא להיות בעיקרה גניבה מאחרים. במקום זאת, הדאגה העיקרית היא שהחומרנות לעתים קרובות מסיטה את תשומת הלב של אדם מהרוחניות, ומטפחת תחושת עצמאות מהשם. בעוד שלקיחת יותר ממה שמגיע לך בצדק עלולה לחסל אחרים, הבעיה העמוקה יותר טמונה באופן שבו החומרנות מסיט את תשומת הלב מערכים רוחניים ויכולה להוביל את האדם לתחושה של עצמאות, במקום תלות בהדרכה אלוהית.

ניתוק מהשפעות חברתיות

2. המעגל החברתי – הדבר השני שאדם חייב להשאיר מאחור הוא המעגל החברתי שלו, או קרוב משפחה. כאשר אדם מנהל חיים המבוססים יותר על התורה, הוא ייתקל לעתים קרובות באתגרים בשיחות עם המעגל החברתי הקרוב שלו. לדוגמה, אם מקובל במעגל החברתי שלך לקיים מערכות יחסים מיניות מזדמנות, בעוד שהתורה רואה מערכות יחסים ומיניות כקדושים, זה יכול בקלות להוביל לסכסוך, הן בתוך המעגל החברתי שלך והן בתחילה בתוכך. העזיבה מ"קרוביך" נתפסת כהשארת מאחור הנאות חושיות והסחות דעת.³ זוהי גם הזדמנות להבין ולדבוק בעקרונות המפורטים בשבע מצוות בני נח, הכוללים את האיסור על יחסי מין אסורים.

להשתחרר מחינוך

3. בית האב – דמיינו ילד שגדל בבית שבו הוריו מביעים ללא הרף את האמונה שעבודה קשה היא חסרת טעם ושהצלחה נובעת ממזל או מקשרים. הוא עד לתחושת השלמה של הוריו ומתקשה עם הרעיון שמאמץ מוביל לתגמולים. עם זאת, ילד זה, ברגע של התבוננות עצמית, מחליט שהוא לא רוצה ללכת באותו מסלול. במקום לאמץ את תפיסת הפסיביות של הוריו, הוא מתחייב לשנות את חייו באמצעות חינוך והתמדה. למרות הספקנות או הייאוש שהוא עלול להיתקל בהם בבית, הוא נשאר ממוקד במטרותיו, מקדיש את עצמו ללמידה ולעבודה קשה. עם הזמן, מאמציו מובילים להצלחה – הוא זוכה במלגה, מסיים את לימודיו בקולג' וזוכה בקריירה מתגמלת. זה מה... ³ אומר על "בית אב" - המשפחה שתנסה למנוע ממישהו לעבוד את אלוהים באמת. זה מייצג את החובה האינטלקטואלית והלוגית לשפר את התכונות השליליות של האדם, לטפח צמיחה אישית ואחריותיות. כמה קשה להתנתק מה"כבוד" שאתה רוצה לקבל מהוריך, מהאישור שאתה עושה "טוב".“⁴

שחרור מהחומר, ניתוק מהנאות חושיות והשתחררות מאלה שימנעו ממך להגשים את ייעוד חייך אינם קלים או נוחים. לעתים קרובות הם מלווה בכאב ובצער. נדרש אומץ להשאיר מאחור אמונות (אמונה) מושרשת עמוק ולהתעמת עם החולשות שלך. אך הם מובילים לשחרור של מה שלא משרת אותנו ועוזרים לנו להתמקד במה שטוב ואמיתי, ומאפשרים לנו להגשים את המטרה הייחודית שיש לך כאן על פני האדמה. כאשר אתה מזהה ומרגיש שמצאת את המטרה הספציפית שלך ושאתה רשאי לעבוד עליה, תחווה את השמחה הגדולה ביותר שניתן להעלות על הדעת.

אפשר אולי לראות שמחה זו כארץ הטובה שהבטיח ה' לאברם. כשם שאברם הפך לברכה לכל האנושות, ואפשר לעולם לחזור לאמונה האמיתית באל אחד, כך גם אנחנו יכולים להיות אור קטן בסביבתנו הקרובה, ולהכיר לאנשים את ה' האמיתי האחד בדרכנו הייחודית.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על משובו

מקורות משומשים:

1. צוטט ב נסיבוס שלום, מהדורת זיידנפלד מאת הרב ש. גינזברג, עמ' 123 ↩︎
2. ליקוטי מוהראן, חלק 1, שיעור 282 ↩︎
3. ליקוטיי הלכות II, עמ' 145א. ↩︎
4. ליקוטי הלכות ח', עמ' 207א-207ב. ↩︎

טקסטים מכון ממרא

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.