כוחה של הסליחה

בס"ד

מחשבה על פרשת ויקרא 5785

עובדות על קורבן החטאת המתואר בתורה

השבוע, פרשת ויקרא פרק ד' דנה ב"קורבן החטאת" היהודי., קרבן צ'אט. בתקופת בית המקדש, אדם יהודי היה מחויב להביא קורבן זה כאשר עבר "בשגגה" על מצוות לא-לכה מסוימות. מתוך ספר הרמב"ם משנה תורה, הלכות עבירות שלא במתכוון, 1:1,

כאשר בית המקדש נבנה ופועל,] בכל פעם שאדם [יהודי] עובר בשוגג על אחת ממצוות לא-תּל ש[שתיהן] כרוכות במעשה [ולא בחוסר מעש, או רק בדיבור] ו אשר [יהודי] אחראי עליהם קארט ("כריתת הנפש") [אם נפגעה במזיד], הוא חייב להביא חטאת. מצות עשה היא [לו] להקריב חטאת על עבירתו בשוגג.¹

בפרק א', פסוק ד', הרמב"ם מפרט את 43 מתוך 365 מצוות לא-תּל המחייבות הקרבת חטאת אם עוברים עליהן בשוגג. ברור שזה קשור לחומרתם הרבה של 43 החטאים הספציפיים הללו אם הם נעשו במכוון.

חטאים מכוונים לעולם אינם דורשים קורבן חטאת. קורבנות חטאת תקפים רק אם הובאו לבית המקדש, מכבש, עז או פר, בהתאם לקטגוריה של האדם. כמו כן, מושג קורבן החטאת אינו חל על לא יהודים. מצד שני, למעט מספר יוצאים מן הכלל נדירים, עבירות מכוונות של 322 מצוות לא-ל אינן מביאות חובה להקריב קורבן כלשהו. במקום זאת, כמו כל החטאים, הן מביאות חובה לקבל סליחה על ידי תשובה אישית, דרך חרטה, וידוי בפני ה', ונחישות האדם לא לחזור על החטא. ברשימת המצוות של הרמב"ם, חובה זו לכלול וידוי בפני ה' בתשובה היא מצוות עשה #73.

הדוקטרינה הנוצרית לגבי האופן שבו ניתן לקבל סליחה על חטאים מכוונים מבוססת בבירור על יישום שגוי מוחלט וניצול לרעה של העובדות הנ"ל, שכולן ברורות מקריאה מדוקדקת של פסוקי התורה.

תורת המקרא על חזרה בתשובה אישית

בחנוכת בית המקדש הראשון, ב מלכים א' ח':44-50, שלמה המלך מתפלל ועוסק בנושא זה. הוא מכיר בכך שיהודים יחטאו. אך עם בניית בית המקדש והריבונות היהודית על ארצם המובטחת, יהודים מסוימים עלולים לטעות ולהאמין כי מצוות התשובה היהודית יכולה להתקיים רק בארץ ישראל, כמו חלק ממצוות עשה אחרות שלהם. בפרט, אם חייל יהודי נלכד בקרב משום שחטאיו המכוונים גרמו לו לאבד את הגנת ה', והוא נלקח למדינה אחרת, הוא עלול לחשוב ש' לא יקשיב לתפילות התשובה שלו בארץ זרה זו. באמצעות פסוקי תפילתו, הוא מבטיח לעם היהודי ש' מקשיב לתפילות התשובה שלהם, בכל מקום בו הם נמצאים. הוא גם מתווה את ההליך הנכון להחזרה בתשובה, כך שהיא תהיה מקובלת לפני ה'.   

חשיבות לימוד שבע מצוות בני נח

עבור בני נח, לימוד שבע מצוות בני נח לעומק הוא קריטי כדי להבטיח שהם מבינים מה מותר ומה אסור. על פי ההלכה היהודית, בני נח אינם נענשים על הפרת אחת ממצוותיהם שלא במתכוון - למעט במקרה של רצח, שבו יכולה להיות עונש על הריגה ברשלנות.

אם אדם עובר על מצוות בני נח שהוא יודע שאסורה אך אינו מבין את חומרתה במלואה, הוא נחשב כמי שפעל במזיד וחייב בעונש. 

למה יש להתחרט על דברים לא מכוונים

הרבי מליובאוויטש מסביר שגם חטאים שלא במתכוון מצביעים על פגם פנימי. אם אדם מבצע חטא שלא במתכוון, זה מאותת שמשהו בתוכו צריך לתקן.

תהליך התשובה אינו רק חיפוש סליחה. על ידי טיפוח מודעות וערנות גדולים יותר, הוא משקם את הקשר של האדם עם אלוהים. בנוסף, הוא מספק תהליך מובנה להמרת אשמה לצמיחה, כפי שניתן לראות ב... תהילים נ"א, שם דוד המלך מביע את חרטתו ומשיג טיהור פנימי.

כוחה של תשובה, תפילה וצדקה

ישעיהו נה:ז מדגיש את חשיבותה של חרטה כנה:

“"יִעַזֹּב רָשָׁע דַּרְכֶּו וְחָטָא מַחְשְׁבוֹ. יְשׁוּב אֶל־יְהוָה וְיַחֲנוֹ אֶל־אֱלֹהֵינוּ כִּי סָלַח יְרַב לָכֶם."”

לכן, תפילה כנה ותשובה חיוניות לשמירה על קשר קרוב עם אלוקים.

בְּנוֹסַף, צדקה (צדקה) ממלאת תפקיד חיוני בהשגת כפרה על חטאים, לאחר ביצוע תשובה. משלי יא:ד ו 21:3 לְלַמֵד:

“"לא יועיל עושר ביום זעם, וצדק מציל ממוות."”

 “"לעשות צדקה ומשפט רצוי לה' מזבח."”

קשר זה בין צדק, רחמים וחסד אלוהי מהדהד גם בדבריו של הנביא דניאל. כאשר דניאל מייעץ למלך נבוכדנצר לשנות את דרכו, הוא מדגיש את כוחה הגואל של צדקה וחמלה:

לָכֵן מֶלֶךְ תִּהְיֶה עַצְתִּי לָךְ, וְהִפְרִי חַטְאֶיךָ בְּנִדְקָה, וְעֲוָנֶיךָ בְּרַחֲמִים עֲנֵינִים; אִם תִּתְארֵךְ שְׁלֹחַךְ.’ (דניאל ד':24)

כאן, דניאל מדגיש שמעשי חסד - טוב לב ונדיבות - במיוחד כלפי הפגיעים, אינם רק ציוויים מוסריים אלא גם כלים רוחניים שיכולים להשפיע על גורלו של אדם. לצדקה, בשילוב עם תשובה אמיתית, יש פוטנציאל להאריך את השלום ולהגן מפני משפט.

סליחה בסיפורי דוד ונינווה 

על פי המסורת היהודית, קורבן אינו יעיל לחטאים מכוונים, אך תשובה היא חיונית לכפרה. דוד הודה באשמתו.² ב  שמואל ב' י"ב:י"ג כאשר אמר לנביא נתן: "חטאתי לה'". חרטתו הכנה הובילה לסליחתו.

“"חטאתי לה'".”

נתן עונה:

“"ה' לקח את חטאיך; לא תמות".”

זה מצביע על כך שאלוהים, ברחמיו, עשוי להעניק סליחה בתגובה לתשובה כנה, כפי שנראה במקרה של דוד. עם זאת, נותרו כמה השלכות, המדגישות שכפרה היא תהליך נפרד.³

עם זאת, אנו רואים גם שחטאים נושאים לעיתים השלכות בלתי נמנעות. הילד שנולד מחטאו של דוד מת, מה שממחיש שבעוד שתשובה יכולה להבטיח סליחה אלוהית, עדיין יש לסבול כמה השלכות לצורך טיהור מלא (שמואל ב' י"ב:14-18).

בניגוד לדוקטרינה הנוצרית שהוזכרה לעיל, סיפורו של נינווה ב יונה ג':9-10 מראה את יעילותה של תשובה אישית עבור לא יהודים. אנשי נינווה, שלא היו חלק מעם ישראל ולא הייתה להם מערכת קורבנות, קיבלו סליחה אלוהית אך ורק באמצעות תשובה כנה. מלך נינווה הצהיר:

“"מי יודע אם ישוב ה' ונחם, אם ישוב מחר אפו ולא נאבד."”

אָז, “"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֵׂיהם כִּי-שׁוּבוּ מֵדֶרְכָם הָרָעָה וַיַּנְחָר אֱלֹהִים אֶת-הַאֲבֹר אֲשֶׁר-גִּדְרַךְ לְבוֹא עֲלֵיהֶם וְלֹא-עָשָׂה."”

זה מדגיש את כוחה של תשובה והחזרה אל אלוהים כאמצעי לבקש סליחה על חטאים.

תורת הרמב"ם על תשובה

ראינו שווידוי ותפילה חיוניים לתשובה. אבל איך יש לגשת לתהליך הזה באופן מעשי?

ב משנה תורה, תשובה 1, הרמב"ם מתאר את השלבים של תשובה:

וידוי חטא:

 כל העובר על מצוות התורה... בין במזיד ובין בשוגג - כשיחזור בתשובה ויושב מחטאו, [כדי שחזרתו תהיה יעילה,] עליו להתוודות לפני ה'... הכוונה היא לווידוי בעל פה. וידוי זה הוא מצוות עשה [ליהודים]. על האדם לומר:

“"אנְתִּי אֶת־פָּנָךְ אֱלֹהִים! חטאתי; פשעתי; עָוַל עָשָׂתי נגדך, בּוֹא בַּעֲשֵׂה [ציין את החטאים הספציפיים]. עַתָּה הִנֵּה! אֲנִי צָרַע וְנָבֹשׁ מִמַּעֲשֵׂי; לֹא אֵשׁוּב לַחֲטָא הַזֶּה."”

אדם שמפרט עוד יותר את הווידוי שלו זוכה לשבחים.

עבור בני נח, ספר התפילות של שאל נוח כולל הצעה “"תפילת החוזרים בתשובה"” מאת הרב י' עמנואל שוחט:

“"אֱלֹהִים, טָעִיתִי, חטאתי ופשעתי במזיד לפניך, ועשיתי את הרע בעיניך, ובפרט בחטא/י... [ציין חטאים ספציפיים].
 אני מתבייש בכנות בחטאיי, ואני מתחרט ומתחייב בתוקף לא לעשות זאת שוב.
 אנא ה', בחסדך וברחמיך אין קץ, סלח לי על חטאיי ועל פשעי וכפר לי, ככתוב: 'יעזוב רשע דרכו וחטא מחשבותיו. ישוב אל ה' וירחם עליו כי יסלח הרבה' (ישעיהו נה, ז).‘

בנוסף, ניתן לדקלם תהילים נ"א, תפילה עוצמתית של תשובה.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב טוביה סרבר ולד"ר מיכאל שולמן על המשוב והתרומה.

הערות שוליים

1. בפרק זה, א', ג', הרמב"ם מפרט שני חטאים בשוגג בקטגוריה זו שהם יוצאים מן הכלל, בכך שהם מחייבים יהודי להביא קורבן אשם מותנה, במקום קורבן חטאת. הם כוללים חילולים מסוימים של קדושת המקדש או קדושת בשר הקורבנות. ↩︎
2. על פי כתב התורה, לאחר מעשה, יחסיו הראשוניים של דוד עם בת שבע לא הפרו מצווה. אולם, האופן שבו טיפל במצב לא היה צדיק, והביא עליו קלון שחילל את כבוד מעמדו כמלך ישראל. ↩︎
3. ראה https://asknoah.org/faq/repentance-forgiveness-atonement ↩︎

טקסטים מכון ממרא

© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.