בס"ד

לעתים קרובות יש בלבול בין מילים כמו גר טושב, בן נח, או נח. למה בדיוק התכוון הרמב"ם כשכתב על לא יהודים שמאמינים באלוהים וחיים בצדק?

בואו נפרק את זה צעד אחר צעד - בפשטות ובצורה ברורה.

מה נאמר בטקסט המקורי?

ב משנה תורה (הלכות עבודה זרה, פרק י'), כתב הרמב"ם כי העם היהודי אינו רשאי לכרות בריתות שלום עם עובדי עבודה זרה הממשיכים בעבודתם הפגאנית. אם גוי מפסיק לעבוד עבודה זרה ומקבל את... שבע מצוות בני נח — הקוד המוסרי האוניברסלי שניתן לאנושות דרך נח — הוא רשאי לחיות בקרב העם היהודי.

אדם כזה נקרא א גר טושב — פשוטו כמשמעו, זר תושב. הוא הורשה לגור בארץ ישראל, היה מוגן ואף נתמך על ידי הקהילה.

אבל אז הרמב"ם מוסיף משהו מכריע:
הַיוֹם, אנחנו כבר לא יכולים לקבל רשמית גר תושב, כי זה דרש את שמירה על ה- שנת היובל — מחזור מקראי עתיק שלא נהוג במשך מאות שנים.

הקטגוריה אכן קיימת באופן עקרוני אך מותנית בבית המקדש, שאנו עדיין ממתינים לו; במובן המעשי והמשפטי הנוכחי, היא אינה בתוקף.

מה המשמעות של זה עבורנו כיום?

למרות שהמעמד המשפטי של גר טושב כבר לא חל, רבנים רבים לאורך ההיסטוריה הסבירו ש- מציאות רוחנית מאחורי זה עדיין עושה זאת.

במילים אחרות:
אם אדם דוחה עבודת אלילים ומקיים את שבע מצוות נח, הוא רשאי לחיות כמו גר תושב - אפילו בלי הכותרת הרשמית.

זה מה שאנחנו קוראים היום א בן נח אוֹ נחיד:
גוי שמכיר באלוהי ישראל וחי לפי הקוד המוסרי של התורה.

אז, למרות שאין תעודה רשמית או טקס, ה- זהות וקריאה אמיתיים מאוד.

אז מי - ומה - אנחנו?

“"אם הקונספט של א גר טושב מי שנוטש את הפולחן הפגאני ומקבל את חוקי בני נח, לא קיים במובן הטכני... מי ומה אנחנו?"”

אנחנו בני נח המודרניים — אנשים השואפים לחיות לפי עקרונות התורה מבלי להפוך ליהודים.
בעוד שהפורמלי סטָטוּס של גור תושב כבר לא קיים, קטגוריה רוחנית של "צדיקים לא יהודים" בהחלט עושה זאת.

הרמב"ם קורא להם חסידי אומות העולם — צדיקים בין אומות העולם.
יש להם חלק בעולם הבא משום שהם חיים על פי רצון ה', מתוך אמונה ואהבת האמת.

אז אנחנו לא בלתי מוגדרים. אנחנו שייכים למסורת אוניברסלית ועתיקה מאוד - כזו שראשיתה עוד בנח עצמו.

האם בני נח צריכים לשקול התגיירות?

“"אם תורה זו נכונה, האם עלינו, בני נח, לשקול גיור במקום זאת?"”

לא בהכרח.
לפי הרמב"ם, שבע הדינים אינן גרסה "פחותה" של התורה - הן ה... קֶרֶן של מוסר אלוהי עבור כל האנושות.

היהדות היא ברית עם ישראל;
דרך נח היא ברית של כל האנושות.

אם מישהו מרגיש קריאה עמוקה וכנה להצטרף לעם היהודי, גיור הוא דרך יפה ותקינה.
אבל זה לא חובה - וגם לא המטרה עבור כולם.

העולם זקוק לשני יהודים ו בני נח.
האחד שומר על התורה בתוך ישראל; השני חי את האמת המוסרית שלה בקרב העמים. יחד, הם מגלים את אחדות ה' בעולם.

איך אנחנו יכולים להיות משהו ש"לא קיים טכנית"?

“"איך אנחנו יכולים להיות משהו שלא עובד טכנית? האם זה לא יצירת דת חדשה?"”

לא - זו לא דת חדשה. זוהי גילוי מחדש של אמת עתיקה.

שבע מצוות נח מעולם לא נועדו להחליף או להתחרות ביהדות.
הם ניתנו הרבה לפני סיני - לכל האנושות - כמסגרת מוסרית לציוויליזציה.

מבחינה חוקית, קטגוריית "גר תושב" אינה מתפקדת עוד.
מבחינה רוחנית, הקריאה שהוא מייצג - לדחות עבודת אלילים, לכבד את אלוהים ולרדוף אחר צדק - חיה וקיימת.

אז אנחנו לא ממציאים משהו חדש; אנחנו מחיים משהו נצחי.
אנחנו נותנים לו שפה רעננה לעולם מודרני.

לסיכום

בקצרה:
אנחנו לא ממציאים משהו חדש.
אנו זוכרים מי תמיד היינו - ילדי נח, שותפים עם ישראל בבניית עולם של צדק, שלום ויראת כבוד לבורא.

מאת אנג'ליק סייבולטס
בתודה לרב תני ברטון על המשוב

מָקוֹר
רמב"ם משנה תורה - עבודת כוכבים פרק י'



© כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.