בס"ד

בס"ד

עוד מצוות

  1. או להתגייר, או להישאר בנתיב שלך?
  1. רמב"ם, הלכות מלכים י', ט'
גוי העוסק בתורה חייב בעונש מוות. עליו ללמוד רק שבע מצוות. הכלל הוא שאיננו מרשים להם ליצור דתות חדשות או להמציא לעצמם מצוות. שיהפוך לצדיק ויקבל על עצמו את כל המצוות או שיישאר עם תורתו [שבע המצוות] מבלי להוסיף או לגרוע דבר. ואם הוא עוסק בתורה או ממציא מנהגים דתיים חדשים, אנו נותנים לו עונש גופני, מענישים אותו ומודיעים לו שהוא חייב בעונש מוות על כך, למרות שאינו מוצא להורג.עַכּוּ"ם שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה חַיָּב מִיתָה. לֹא יַעֲסֹק אֶלָּא בְּשֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁלָּהֶן בִּלְבַד. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין מְנִיחִין אוֹתָן לְחַדֵּשׁ דָּת וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת לְעַצְמָן מִדַּעְתָּן. אֶלָּא אוֹ יִהְיֶה גֵּר צֶדֶק וִיקַבֵּל כָּל הַמִּצְוֹת. אוֹ יַעֲמֹד בְּתוֹרָתוֹ וְלֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע. וְאִם עָסַק בַּתּוֹרָה אוֹ שָׁבַת אוֹ חִדֵּשׁ דָּבָר. מַכִּין אוֹתוֹ וְעוֹנְשִׁין אוֹתוֹ וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה עַל זֶה. אֲבָל אֵינוֹ נֶהֱרָג:  

2. מאירי, סנהדרין נט א

A בן נח, אשר ראינו פועל "ביראת כבוד", כלומר קבע לעצמו ימי מנוחה - בין שבת ובין יום טוב - ראוי לעונש, אך לא להורג. לא רק כאשר קבע לעצמו דברים אלה על סמך מסורתנו, כגון גוי ששומר שבת, אנו מענישים אותו ואומרים לו: "או קבל עליך עול מצוות, או אל תברא מצוות חדשות ממה ששלנו"; אפילו אם הוא קובע לעצמו ימים אחרים [מלבד שבתנו ויום טוב] כגון יום שני, איננו מתירים לו ליצור ולקבוע לעצמו חג שבו הוא שומר חוקי שבת כחג, משום שזה נראה לאחרים כאילו הוא מבני עמנו, ואחרים ילמדו ממנו. אבל לגבי מצוות אחרות, איננו מונעים אותן ממנו, כי חז"ל הורו לנו לקבל ממנו קרבנות וצדקה. בנוסף, הדין הוא שאם הוא עוסק בלימוד תורה אינטנסיבי שלא למען קיום מצוותיה, אלא כדי להגיע לידיעה מעמיקה של תורתנו ותלמודנו, ראוי שיענש, כי אנשים אחרים יחשבו שהוא יהודי, על סמך העובדה שהם רואים שהוא יודע [את התורה] והם ילכו בטעות בעקבותיו. אף על פי כן, בכל מידה שבה הוא עוסק בלימוד תורה בכל הנוגע למצוות שבע ופרטיהן, וכל מה שנובע מהן, אפילו אם רוב שאר התורה כלול בהן, אנו מכבדים אותו כפי שהיינו מכבדים את... כהן גדול, כי אין חשש שאנשים ילכו אחריו בטעות, כי הוא לומד רק את מה ששייך לו - וזה נכון על אחת כמה וכמה אם לימודו נעשה מתוך כוונה לקבל ידיעה מלאה של התורה שאם ימצא אותה מושלמת הוא יחזור ויתגייר, ובפרט אם הוא לומד ומקיים את מצוותיה לשמן, אפילו בתחומים שאינם משבע המצוות.בן נח שנוהו מתחסד וקובע עצמו ימי מנוחה שבת או יום טוב ראוי ליענש אע”פ שאינו נהרג ולא סוף דבר בשקובע את עצמו על שלנו והוא הרמוז כאן בגוי שבת שעונשין אותו ואומרין לו או שיקבל עליו עול מצות או לא יחד בנמוסיו משלנו אף בשקבע לעצמו ימים אחרים כמו שאמרו כאן אף בשבת שאין מניחין אותו לחדש בו ולקבוע יום חג לשבות בו מתורת חג שזה נראה כמי שהוא מבני עמנו וילמדו אחרים הימנו אבל שאר מצות אין ממונע הימנו שהרי אמרו לקבל קרבנותיו וצדקותיו הדין אם עסק בתורה שלא לכונת קיום עיקרי מצוותיה אלא שלבו חפץ לירד לידיעת תורתינו ותלמודינו ראוי ליענש מפני שבני אדם סבורים עליו שהוא משלנו מתוך שרואין אותו יודע ויבואו לטעות אחריו ומ”מ כל שהוא עוסק בעיקרי שבע מצות ובפרטיהם ובמה שיוצא מהם אע”פ שרוב גופי תורה נכללים בהם מכבדין אותו אפילו ככהן גדול שאין כאן חשש לטעות אחריו שהרי אף בשלו הוא עוסק וכל שכן אם חקירתו על דעת לבא עד תכלית שלימות תורתינו עד שאם ימצאנה שלימה יחזור ויתגייר וכל שכן. שכן אם עוסק ומקיים עיקרי מצותיה לשמה אף בשאר חלקים שבה שלא משבע מצות:  

ii. איסורים: לימוד תורה ושבת

  1. דברים לג:ד
‘התורה אשר ציווה אותנו משה היא נחלת קהל יעקב.’תֹּורָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מֹורָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃  

2. סנהדרין נט א

רבי יוחנן אמר, "גוי [עובד עבודה זרה] העוסק בתורה חייב בעונש מוות, ככתוב בפסוק (דברים לג, ד), 'התורה אשר ציווה משה אותנו נחלת קהל יעקב היא'. לנו היא נחלתה, לא להם". [התנגדות #1] אם כן, יימנה איסור זה בין שבע המצוות! [החלטה #1] האמורא הקורא מורשה (מורשה, “"ירושה") במובן הפשוט, מסווג זאת כצורה של גניבה. [החלטה #2] האמורא שקורא את מורשה כמאורסה (מ'אורסה, "עלמה מאורסת") משווה זאת לאדם שאונס עלמה מאורסת, דבר שעונשו סקילה. [התנגדות #2] רבי מאיר היה אומר, "מאין אנו יודעים שמי שהוא גוי, ועוסק בתורה, דומה לכהן גדול? הפסוק קובע (ויקרא יח, ה), 'אשר אדם עושה אותם וחי בהם'. אין אזכור של כהנים, לויים או בני ישראל - רק האדם, (האדם, “"אדם"). מכאן אתה לומד שגם גוי שעוסק בתורה הוא כמו כהן גדול. זה נכון כשהוא עוסק במצוותיו.ואמר ר' יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה לנו מורשה ולא להם וליחשבה גבי שבע מצות מ"ד מורשה מיגזל קא גזיל לה מאן דאמר מאורסה דינו כנערה המאורסה דבסקילה מיתיבי היה ר"מ אומר מניין. שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול שנאמר (ויקרא יח, ה) אשר יעשה אותם האדם וחיי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול התם בשבע מצות דידהו:    

ג. עונש המוות הוא תיאורטי

3. כסף משנה על רמב"ם, הלכות מלכים י', ט'

“"לא נהרג" – משום שהוא סבור שבני נח מוצאים להורג רק על עבירות על שבע מצוות, ולמרות שהגמרא משווה את לימוד התורה שלו לגניבה וכו', רבנו (הרמב"ם) מבין זאת כתיאורטי.ומ”ש אבל אינו נהרג הוא משום דסבירא ליה דאינו נהרג אלא על שבע מצות ואע”ג דבגמרא אמרו שעוסק בתורה הוא בכלל גזל דכתיב לנו מורשה ולא להם ולמ”ד דדריש מורשה כמו מאורשה הוי בכלל עריות סובר רבינו שהן אסמכתות בעלמא.  

4. לחם משנה, שם.

נראה לי שהסבר הרמב"ם מבוסס על מה שכתוב [במסכת סנהדרין], שאדם כזה אינו מוצא להורג בפועל, משום שנשאלה השאלה [בתוספות] "אין דבר המותר ליהודי שאסור לגוי", שכן ישנם מקרים של גוי ששומר שבת או שלומד תורה. במקרים כאלה, זוהי מצווה ליהודי, ואסורה לגוי. תוספות קבעו שהעיקרון הנ"ל של לית דמות אינו חל כאשר מדובר במצווה ליהודים. אך דעת הרמב"ם היא בדיוק הפוכה - כאשר היא לא רק מותרת ליהודי, אלא גם מצווה, אין סיבה שגוי יהיה אסור במידה שהוא חייב בעונש מוות בגללה.עכו"ם שעוסק בתורה וכו'. נ"ל טעם לרבינו במ"ש דאין נהרג עליה משום דהוקשה לו מה שאמרו בפרק ד' מיתות ליכא מידע דלישראל שרי ולכו"ם אסור דהא איכא עכו"ם ששבת ועכו"ם שעוסק בתורה דלישראל מצוה ולעכו"ם אסור והותוס' הקשו"ש אמרינן הכי בדבר שהוא מצוה לישראל ורבינו נראה לו הסברא בהפך דאדרבא דכיון דלישראל לא די שהוא מותר אלא אפילו מצוה הוי א”כ לא הוה לן לאסור לעכו’ם וחייבו מיתה.

IV. חששות לגבי גויים המתחזים ליהודים או נותנים את הרושם שהם יהודים

  1. מאירי על הסנהדרין
בנוסף, הדין הוא שאם הוא עוסק בלימוד תורה אינטנסיבי שלא למען קיום מצוותיה, אלא כדי להגיע לידיעה מעמיקה של תורתנו ותלמודנו, ראוי שיענש, כי אנשים אחרים יניחו שהוא יהודי, על סמך העובדה שהם רואים שהוא יודע [את התורה] והם ילכו בטעות בעקבותיו.וכן הדין אם עסק בתורה שלא לכונת קיום עיקרי מצוותיה אלא שלבו חפץ לירד לידיעת תורתינו ותלמודינו ראוי ליענש מפני שבני אדם סבורים עליו שהוא משלנו מתוך שרואין אותו יודע ויבואו לטעות אחריו

ה. קיום מצוות מרצון על ידי בני נח

  1. רמב"ם, הלכות מלכים י', י'
אסור לנו למנוע מבני נח החפץ לקיים אחת ממצוות התורה כדי לקבל שכר לעשות זאת, ובלבד שיקיים אותה כנדרש. אם הוא מביא בהמה להקרבה כעולה, עלינו לקבלה.
אם בן נח המקיים את שבע המצוות נותן צדקה, עלינו לקבל אותה ממנו. נראה לי שיש לתת אותה לעניים יהודים, שכן בן נח יכול להתפרנס מהיהודים והם מצווים לפרנס אותו במידת הצורך. לעומת זאת, אם עובד עבודה זרה נותן צדקה, עלינו לקבל אותה ממנו ולתת אותה לעניים גויים.[1]		בֶּן נֹחַ שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מִצְוָה מִשְּׁאָר מִצְוֹת הַתּוֹרָה כְּדֵי לְקַבֵּל שָׂכָר. אֵין מוֹנְעִין אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ כְּהִלְכָּתָהּ. וְאִם הֵבִיא עוֹלָה מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. נָתַן צְדָקָה מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁנּוֹתְנִין אוֹתָהּ לַעֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל. הוֹאִיל וְהוּא נִזּוֹן מִיִּשְׂרָאֵל וּמִצְוָה עֲלֵיהֶם לְהַחְיוֹתוֹ. אֲבָל הָעַכּוּ"ם שֶׁנָּתַן צְדָקָה מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לַעֲנִיֵּי עַכּוּ"ם:  

ו. גמול בני נח על מילוי מרצון

  1. TB עבודה זרה 3א
רבי מאיר היה אומר, "מניין אנו רואים שאפילו עובד אלילים הלומד תורה נחשב לכהן גדול? הפסוק אומר (ויקרא יח, ה): '[ושמרתם את חקותיי ואת משפטיי] אשר יעשה האדם ויחיה בהם'. לא נאמר 'כהנים', 'לויים' או 'ישראלים', אלא 'אדם'. לפיכך אנו למדים שאפילו עובד אלילים הלומד תורה נחשב לכהן גדול'. אלא, זה בא ללמד אותך שלא יקבלו שכר של מי שמצוה ועושה את המצווה, אלא כמי שאינו מצווה ועושה את המצווה.היה רבי מאיר אומר מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול תלמוד לומר (ויקרא יח, ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא כזה אלא גדול. לומר לך שאין מקבלין אותם שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו מצווה ועושה  

2. במדבר טו:טו

תורה אחת תהיה לכם ולגר חוקה היא לדורות ולכל הימים. אתם והגר אחד תהיו לפני ה'.חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּר חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכ֔ם כָּכֶ֣ם כַּגֵּ֥ר יִהְיֶ֖ה לִפְנֵֽי׃  

3. רמב"ם, הלכות מילה ג', ז'

אם עובד עבודה זרה מתכוון לקיים את מצוות ברית המילה, מותר ליהודי למול אותו.אִם נִתְכַּוֵּן הָעַכּוּ״ם לְמִילָה מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לָמוּל אוֹתוֹ:  

4. פירוש הרמב"ם על המשנה, תרומות ג, ט

גויים, למרות שאינם חייבים במצוות, אם הם מקיימים אותן בכל היבט שהוא, יש להם רמה מסוימת של שכר.הנכרים אע”פ שאינן חייבין במצות אם עשו מהם שום דבר יש להם קצת שכר

5. מאירי על הסנהדרין

אם לימודו נעשה מתוך כוונה לקבל ידיעה מלאה של התורה, שאם ימצא אותה מושלמת יחזור ויתגייר, ובפרט אם ילמד ויקיים את מצוותיה לשמן, גם בתחומים שאינם משבע המצוות.אם חקירתו על דעת לבא עד תכלית שלימות תורתינו עד שאם ימצאנה שלימה יחזור ויתגייר וכל שכן אם עוסק ומקיים עיקרי מצותיה לשמה אף בשאר חלקים שבה שלא משבע מצות:

6. רמב"ם, יסודי התורה ט, א

אם יקום אדם, יהודי או גוי, ויעשה אות או מופת ויאמר כי ה' שלחו להוסיף מצווה, לבטל מצווה, להסביר מצווה באופן שונה מהמסורת שהתקבלה ממשה רבנו, או אם יאמר כי המצוות שנצטוו על היהודים אינן לנצח, אלא ניתנו לזמן מוגבל,
הוא נביא שקר.		אִם יַעֲמֹד אִישׁ בֵּין מִן הָאֻמּוֹת בֵּין מִיִּשְׂרָאֵל וְיַעֲשֶׂה אוֹת וּמוֹפֵת וְיֹאמַר שֶׁה' שְׁלָחוֹ לְהוֹסִיף מִצְוָה אוֹ לִגְרֹעַ מִצְוָה אוֹ. בְּמִצְוָה מִן הַמִּצְוֹת פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ מִמשֶׁה. אוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאוֹתָן הַמִּצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהֶן יִשְׂרָאֵל אֵינָן לְעוֹלָם וּלְדוֹרֵי דּוֹרוֹת אֶלָּא מִצְוֹת לְפִי זְמַן הָיוּ. הֲרֵי זֶה נְבִיא שֶׁקֶר שֶׁהֲרֵי בָּא לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה.

[1] תרגום לאנגלית מאת הרב אליהו טוגר

קובץ PDF

מאת הרב תני ברטון

עוד שיעורים של הרב תני ברטון

 © כל הזכויות שמורות. אם נהניתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו הלאה.

הבלוגים שלנו עשויים להכיל טקסט/ציטוטים/הפניות/קישורים הכוללים חומר המוגן בזכויות יוצרים של מכון-ממרה.org, Aish.com, ספריה.org, חב"ד.org, ו/או AskNoah.org, אשר אנו משתמשים בהן בהתאם למדיניות שלהם.