1 Leviticus 18:5
| And you shall guard My statutes and My laws, through the performance of which man shall live, I am the L-rd | וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֛ם הָאָדָ֖ם וָחַ֣י בָּהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהֹוָֽה׃ |
2 TB Berakhot 11b
| Which blessing does one make before reciting passages of Torah? Rav Yehuda said in the name of Shmuel, “[Who] has sanctified us with His mitzvot, and has commanded us to engage in words of Torah”. | מַאי מְבָרֵךְ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה״. |
3 Shulchan Aruch OC 47:1
| One must be very careful to recite birkat hatorah | ברכת התורה צריך ליזהר בה מאוד: |
4 Taz, Commentary on Shulchan Aruch 47:1
| The reason why one must be extremely careful regarding birkat hatorah is because the blessing implies that one learns Torah lishma (for its own sake, i.e. because one is commanded to do so), etc. The Torah is only fulfilled through someone who “kills” himself over it, meaning that he engages in pilpul, as well as “give and take”, as is written, “if you will walk in My statutes”, i.e., by toiling in the learning of Torah—not like those who learn the words of Torah for pleasure and do not exert themselves; the mitzvah to learn Torah is not fulfilled by them. Therefore, the verse says, “and they did not walk in it”, i.e., they did not engage in the laws of the Torah in the manner of “give and take” and pilpul etc. | ברכת התורה צריך ליזהר וכו‘. הטעם בב”י בשם הר”ן משום ר”י דע”י הברכה מבורר שעוסק בתורה לשמה כו’ שהתורה אינה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה דהיינו שעוסק בפלפול ומשא ומתן של תורה כמ”ש על בחקותי תלכו ע”מ שתהיו עמלים בתורה משא”כ באותם שלומדים ד”ת מתוך עונג ואינם יגעים בה אין התורה מתקיימת אצלם ע”כ אמר ולא הלכו בה ר”ל שלא עסקו בהלכות התורה דרך משא ומתן של פלפול המתייחס להליכה |
5 Mishna, Avot 1:17
| Study is not the most important thing; action is. | וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר, אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה |
6 BT Sanhedrin 59a
| Rabbi Yochanan said, “a non-Jew [idol worshipper] who busies himself with [the study of] Torah is liable to the death penalty, as the verse states (Deuteronomy 33:4), ‘the Torah that Moses commanded us is an inheritance of the congregation of Jacob.’ It is an inheritance for us, not for them.” [Objection #1] If so, let this prohibition be counted amongst the Seven Mitzvot! [Resolution #1] The Amora who reads מורשה (morasha, “inheritance”) in the plain sense, categorizes this as a form of theft. [Resolution #2] The Amora who reads מורשה as מאורסה (m’orasa, “a betrothed maiden”) compares this as one who rapes a betrothed maiden, which is punishable by stoning. [Objection #2] Rabbi Meir would say, “from where do we know that someone who is a Gentile, and engages in Torah study is like the High Priest? The verse states (Leviticus 18:5), ‘which a person does them and lives through them’. There is no mention of priests, Levites or Israelites—just האדם, (ha’adam, “a person”). From here you learn that even a Gentile who engages in Torah study is like the High Priest. That is true when they are engaged in their mitzvot. | ואמר ר’ יוחנן עובד כוכבים שעוסק בתורה חייב מיתה שנאמר (דברים לג, ד) תורה צוה לנו משה מורשה לנו מורשה ולא להם וליחשבה גבי שבע מצות מ”ד מורשה מיגזל קא גזיל לה מאן דאמר מאורסה דינו כנערה המאורסה דבסקילה מיתיבי היה ר”מ אומר מניין שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה שהוא ככהן גדול שנאמר (ויקרא יח, ה) אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול התם בשבע מצות דידהו: |
7 Maharsha, Chiddushei HaAggadot, loc.cit.
| According to that which is written (Avot 2:12), “for it is not an inheritance to you”, and it is considered as something that sits on a street corner for anyone who wants to take it, etc. When the Torah was first given to Israel, it was like a bride-to-be, until one learns it. At that point, it is considered his wife. | ע”פ מ”ש שאינה ירושה לך והיא מונחת לקרן זווית כל מי שירצה ליטול יטול כו’ מאורסה כו’ בתחילת נתינתה לישראל הרי היא כארוסה עד אחר שלימדה שנעשית לו כאשה |
8 Pirkei Avot 2:12
| Rabbi Yosi says, “let the property of your friend be as precious to you as your own, and make yourself fit to study Torah for it will not be yours by inheritance, and let all of your actions be for the sake of Heaven. | רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם: |
9 Rambam, Hilchot Melachim 10:9
| A Gentile who engages in Torah study is liable to the death penalty. He should only study the Seven Mitzvot [of B’nei Noach]. The general rule is that we do not allow them to create new religions or to invent mitzvot for themselves. Let him become a righteous convert and accept upon himself all of the mitzvot or remain with his Torah [the Seven Mitzvot] without adding or subtracting anything. And if he engages in Torah study or invents new religious behaviors, we give him corporal punishment, penalize him and infom him that he is liable to the death penalty for this, although he is not executed. | עַכּוּ”ם שֶׁעָסַק בַּתּוֹרָה חַיָּב מִיתָה. לֹא יַעֲסֹק אֶלָּא בְּשֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁלָּהֶן בִּלְבַד. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין מְנִיחִין אוֹתָן לְחַדֵּשׁ דָּת וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת לְעַצְמָן מִדַּעְתָּן. אֶלָּא אוֹ יִהְיֶה גֵּר צֶדֶק וִיקַבֵּל כָּל הַמִּצְוֹת. אוֹ יַעֲמֹד בְּתוֹרָתוֹ וְלֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע. וְאִם עָסַק בַּתּוֹרָה אוֹ שָׁבַת אוֹ חִדֵּשׁ דָּבָר. מַכִּין אוֹתוֹ וְעוֹנְשִׁין אוֹתוֹ וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה עַל זֶה. אֲבָל אֵינוֹ נֶהֱרָג: |
10 Lechem Mishna, loc.cit.
| It appears to me that the Rambam’s reasoning is based on that which is written [in Tractate Sanhedrin], that such a person is not actually executed, because the question was asked [Tosefot], “there is nothing that is permitted to a Jew that is forbidden to a Non-Jew”, for there are the cases of a Non-Jew who observes the Sabbath or who learns Torah. In such cases, it is a mitzvah for a Jew, and prohibited to a Non-Jew. Tosefot stated that the aforementioned principle of לית מדעם does not apply where it is a mitzvah for Jews. But the Rambam’s opinion is exactly the opposite—where it is not only permitted to a Jew, but is a mitzvah, there is no reason a Non-Jew would be prohibited or liable for the death penalty because of it. | עכו”ם שעוסק בתורה וכו‘. נ”ל טעם לרבינו במ”ש דאין נהרג עליה משום דהוקשה לו מה שאמרו בפרק ד’ מיתות ליכא מידעם דלישראל שרי ולעכו”ם אסור דהא איכא עכו”ם ששבת ועכו”ם שעוסק בתורה דלישראל מצוה ולעכו”ם אסור והתוס’ הקשו קושיא זו דלא אמרינן הכי בדבר שהוא מצוה לישראל ורבינו נראה לו הסברא בהפך דאדרבא דכיון דלישראל לא די שהוא מותר אלא אפילו מצוה הוי א”כ לא הוה לן לאסור לעכו”ם בכך ולחייבו מיתה |
By Rabbi Tani Burton
© Copyright, all rights reserved. If you enjoyed this article, we encourage you to distribute it further.
